ועידת ניו יורק
ניו יורק בידינו: ארבע טכנולוגיות ישראליות במכונית אחת
הנהג של Via בניו יורק מנווט עם ווייז, ועושה שימוש במערכת בטיחות של מובילאיי ובאפליקציית המצלמה של Nexar; למרות זאת, מבחינת הנהגים, "הכיבוש הישראלי" של העיר הגדולה נותר שקוף
בניו יורק, מי שבאמת מבין עניין נוסע ב-Via. מוניות צהובות הן לתיירים, הסאבוויי חמה, מעיקה ודחוסה, אובר וליפט הן כבר מזמן לא זה. הרכבים של החברה נמצאים בכל פינה בעיר, תמיד במרחק של בין שתיים לחמש דקות מהמשתמש. יקר קצת יותר מסאבוויי, נוח כמעט כמו מונית, מפואר ויוקרתי הרבה יותר מאובר X, שירות המוניות השיתופי של הסטארט-אפ הישראלי הוא לא רק אמצעי להגיע ממקום למקום, אלא גם דרך להכיר אנשים חדשים, שנוסעים אתך בדרך ליעד.
נדמה שכל מי שעובד עם Via מאוהב בשירות, נוסעים ונהגים כאחד. בעיקר הנהגים, שמספרים על תנאים משופרים לעומת שירותים דוגמת אובר. "אני מקבל כסף לפי שעה, גם אם אין לי נוסעים, גם אם אני עומד במקום, כל עוד אני מחובר לאפליקציה וממלא אחר ההוראות שלה", אומר לי הנהג שאסף אותנו בשדה התעופה, אחרי שסיפרנו לו שהגענו לוועידה שבה ניפגש גם עם מייסד Via, דניאל רמות. "אתה חייב לשאול אותו איך הם מרוויחים כסף. אני מקבל תשלום כל כך טוב והנוסעים משלמים כל כך מעט, אני לא מבין איך הם עושים כסף".
אגב, שאלתי ורמות השיב: "כל עוד יש לנו מספיק נוסעים אנחנו רושמים רווחים. הנהגים מעריכים יתר על המידה כמה הם מרוויחים, וזה עובד נהדר בשבילנו. הם גם לא שמים לב כמה מושבים אנחנו מצליחים למלא".
הדומיננטיות של Via, כחברה ישראלית, ברחובות ניו יורק היא לא אנומליה. בנסיעה אחרת שאלתי את הנהג אם הוא עובד עם אפליקציות הזמנת נסיעות אחרות. "אני עושה שימוש קבוע בארבע אפליקציות", הוא סיפר. "Gett, Via ג'ונו ואובר". רוב של 75% ליישומים ישראלים. בנסיעה אחרת הבחנו שהנהג של Via מנווט עם ווייז, ועושה שימוש במערכת בטיחות של מובילאיי ובאפליקציית המצלמה של Nexar. לפחות ארבע טכנולוגיות ישראליות, במכונית אחת.
מי שפוקח עין, רואה שטכנולוגיות ישראליות שולטות ברחובות ניו יורק, מעצבות את פני התחבורה העירונית ובעיקר את פני התחבורה הציבורית. Via נחשבת לסיפור הצלחה כזה גדול, עד שיריבות חזקות הרבה יותר ניסו לחקות אותה עם שירותים דומים (ובינתיים פחות מוצלחים, בעיקר בכל מה שקשור להעתקת אלגוריתם תכנון הנסיעה המוצלח של Via).
ומה שיפה הוא שהכיבוש הישראלי של כבישי ניו יורק הוא שקוף לחלוטין. אף אחד מהנהגים שדברנו אתם לא ידע ש-Via או הטכנולוגיות האחרות שבהן הם עושים שימוש יום-יומי מפותחת בישראל או בחברות בבעלות ישראלים ובמימון ישראלי. הכיבוש הזה לא בוצע הודות למוניטין כלשהו, אלא בזכות חדשנות טכנולוגיות ועסקית, ומהלכים שיווקיים מוצלחים (בימים אלו, פרסומות ל-Via מופיעות על כל אוטובוס שני במנהטן).
חברות ישראליות הופכות למנוע לחלקים ניכרים במערכת התחבורה הציבורית של מנהטן, והשפעתן לא נעצרת שם. הכניסה של חברות ישראליות לפעילות בניו יורק נמצאת בתנופה משמעותית, ובעיר מתפתח אקוסיסטם ישראלי חזק של יזמים, משקיעים ושותפים שונים. טיסה ישירה באורך סביר מישראל, מרחק קצר מעמק הסיליקון ותשתיות מקומיות חזקות הפכו את ניו יורק למטה האידאלי עבור סטארט־אפים ישראליים, שרוצים לפרוץ בגדול לבמה הבינלאומית.
הדבר לא מעיד בהכרח על התנתקות מהשורשים המקומיים: רבות מהחברות הישראליות שפועלות בניו יורק שומרות על מרכזי מו"פ בארץ המוצא ומסתמכות על קרנות VC ישראליות, אבל המעבר לניו יורק ממצב אותן בעמדה זינוק משמעותית, כזו שאפשרה להן לכבוש את רחובות העיר, והכיבוש לא ייעצר ברחוב. אם זה תלוי ביזמים, סצנת ההייטק בניו יורק תהיה יותר ישראלית מניו יורקית, ולפני שהם ירגישו, Silicon Alley, סמטת הסיליקון, תהפוך לסניף של סיליקון ואדי.