התירוץ החדש של יבואני המזון להעלאת מחירים

סימון הסוכר על רכיבים צפוי להיות מחמיר יותר מכפי שצפתה תעשיית המזון, ויבואני המזון כבר מתנגדים למהלך שלטענתם ידרוש מהם עלויות גבוהות. אתמול חשף משרד הבריאות את טיוטת ההנחיות לסימון המוצרים, ולאחר הערות הציבור והתעשיינים, צפויות ההנחיות להיכנס לתוקף החל מינואר 2018.

המלחמה על הכפית

שנה חלפה מאז התכנסה לראשונה ועדת האסדרה של תזונה בריאה, וחצי שנה מאז שהגישה את המלצותיה. לפי ההמלצות יחויבו יצרני המזון לסמן במדבקה אדומה מוצרים עתירי שומן, סוכר ונתרן. הסימון מתבצע בהדרגה, כך שביולי 2019 ייכנס לתוקפו רף מחמיר יותר של סימון, וכך גם בדצמבר 2020.

בנוסף, המלצות הוועדה קבעו כי יוגדל ויובלט הגופן של רכיבי התזונה קלוריות, שומן רווי ונתרן באריזת המוצר מאחור וכי כמות הסוכר תסומן על ידי איור של כפיות. התקנות החדשות קובעות שאם כמות הסוכרים שווה או עולה על 2 גרם ל־100 גרם מוצר, ידרשו היצרנים לסמן לאחר המילים "סוכרים....(גרם)" את מספר הכפיות או חצאי הכפיות של סוכר במוצר. הטיוטה עוד קובעת כי כל 4 גרם סוכרים ייחשבו ככפית, מה שהתקבל בהפתעה אצל תעשייני המזון, שטוענים שכיום נהוג להחשיב כל 5 גרם סוכר לכפית. מדובר בכלי משמעותי, שכן הוא ממחיש את כמות הסוכר באופן שעלול להרתיע צרכנים מרכישת המוצר. במשרד הבריאות קיוו כי הדבר ידרבן את היצרנים לפתח גרסאות מופחתות סוכר, בכדי לצמצם את כמות הכפיות על המוצר.  

מדף המשקאות עתירי הסוכר בסופר. כל הרכיבים יוגדלו ויובלטו על גבי האריזה צילום: מיקי נעם אלון

אחד הסעיפים המשמעותיים הנוספים שנחשפים בתקנות הוא החובה לפרט בטבלה את הערך הקלורי; השומנים ומתוכם חומצות שומן הרוויות, חומצות שומן טראנס והכולסטרול; נתרן; הפחמימות ומתוכן הסוכרים, הרב כוהליים והעמילנים; סיבים תזונתיים; החלבונים; הוויטמינים והמינרלים. טיוטת התקנות עוסקת רק בסימון האדום השלילי, ולא בסימון הירוק שיקבלו מוצרים בריאים, מעין תו תקן נכסף של משרד הבריאות שכל יצרן מזון היה שמח לקבל. כרגע אין עדיין התקדמות משמעותית בקביעת הסימון הירוק, משימה מורכבת שתיעשה בהתאם לאפיון תזונתי ולפי סוגי מזונות. הסימון אמור להיקבע על ידי ועדה מקצועית.

נסיונות התעשיינים לפטור מוצרים מסימון לא צלחו. כזכור, לוביסט מטעם תנובה נפגש עם ליצמן בנסיון לשכנעו שלא לסמן את הגבינה הצהובה המכילה כמות גבוהה של שומן רווי ונתרן. הגבינה לא קיבלה פטור, אבל נקבעו מוצרים שכן זכאים לפטור מהסימון האדום, כמו תרכובות מזון לתינוקות ולפעוטות, מזון המורכב מרכיב אחד (למעט מיצי פירות וירקות), שמנים מהצומח (למעט שמן דקל וקוקוס) ואבקות תבלינים.

רווחיות חריגה מיבוא מזון

באיגוד לשכות המסחר כבר הביעו את התנגדותם בטענה כי סימון בחזית האריזה לא מקובל באף אחד מגושי הסחר הגדולים. "ההשלכות של יצירת דרישות רגולציה ייחודיות לישראל יגבילו את היבוא, יפגעו בתחרות וישפיעו בצורה קשה על יוקר המחייה בישראל", מסרו באיגוד. באיגוד טוענים כי הסימון ייקר את היבוא, שיחייב הדבקות ידניות לחזית. "התקנות יוצרות אפליה פסולה בין יצרני המזון ליבואנים. דרישת הסימון תחייב את היבואנים להדביק מדבקה בחזית המוצר לפני השיווק, מה שייצר עלויות תפעוליות גבוהות בהרבה ויפגע בצורה משמעותית בנראות המוצר". בפגישה שנערכה באיגוד לשכות המסחר, העריכה גל סידס, חברת הנהלת ענף המזון באיגוד, כי סימון המזון יוביל להתייקרות של 40%–50% במחיר.

אלא שאותם יבואנים נהנים מרווחיות גבוהה וחריגה, על פי משרד האוצר. מבדיקת התפתחות הרווחיות של עשרת יבואני המזון הגדולים לזה של כלל היבואנים שערך הכלכלן הראשי באוצר עולה כי בקרב כלל היבואנים הגיעה הרווחיות לשיאה בשנת 2008, ומאז נעה סביב שיעור שבין 7.5%–7%. ואילו בקרב יבואני המזון נרשם גידול בשיעור חד ברווחיות בין 2013–2012 (אחרי שנתיים של ירידות בעקבות המחאה החברתית). הרווח המצרפי של עשרת היבואנים הגדולים הגיע ב־2013 לסך של כחצי מיליארד שקל, גידול ריאלי של 230% בהשוואה ל־2005.