מחקר ראשון על חוק המזון קובע: השקיפות הורידה את מחירי המזון, זמנית

חוק המזון, שנכנס לפני שנתיים לתוקף, לא הוביל עד היום להשפעה גדולה על מחירי המזון. עם זאת, מחקר אקדמי ראשון בנושא שמתפרסם בימים אלה קובע כי הוא הצליח לרסן את מדיניות התמחור האגרסיבית של הקמעונאים. את המחקר, שבודק את השפעת הדרישה לשקיפות על מחירי המזון בישראל, ערכו ד"ר איתי אטר, חוקר בתחום האסטרטגיה והכלכלה מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל־אביב, וד"ר אורן רגבי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע.

מהמחקר עולה כי מחירי המוצרים ברשתות השיווק ירדו בעקבות חוק המזון ב־2%. מדובר בנתון המתכתב עם בדיקות שערכו גופי מחקר נוספים כמו סטורנקסט, אולם המחקר מצביע על כך שבזירות מכירה שעליהן לא חל החוק, נרשמה עלייה של 2%–3% במחירי אותם מוצרים, כך שלהערכת החוקרים ניתן לייחס לשקיפות השפעה חדה יותר על המחירים — ירידה של 4%–5%.

"על פי סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס לשנת 2014, ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית באותה שנה על מוצרי מזון ופירות היתה 2,435 שקל בחודש. ירידת מחירים של 4%–5% משקפת חיסכון של 97.4–121 שקל לחודש למשק בית. לכן, ניתן לדעתי לומר שבזכות חובת השקיפות משק בית שמרכז את הקניות שלו ברשתות השיווק חסך כ־120 שקל לחודש", טוען אטר.

ניסוי בקנה מידה עולמי

המחקר מומן מתקציבי המחקר של החוקרים, על ידי קרן Coller ועל ידי מכון אלי הורביץ למחקר אסטרטגי באוניברסיטת תל־אביב, והוא עתיד להתפרסם בקרוב בכתב עת אקדמי בתחום הכלכלה. אטר (42) ורגבי (41) ביקשו לבדוק את ההשפעה של פרק שקיפות המחירים בחוק המזון, שנטען כי הוא עלול להוביל לתיאום מחירים בין הקמעונאים. החשש היה שלאף אחד מהקמעונאים לא יהיה אינטרס להוריד דרמטית את המחיר של מוצר מסוים, כשהוא יודע שרגע לאחר מכן מתחריו יפעלו באופן דומה וינטרלו את היתרון התחרותי שביקש לייצר.

למה דווקא בחרתם לחקור את שקיפות מחירי המזון?

אטר ורגבי: "חובת השקיפות בתחום מוצרי המזון בישראל היא ניסוי בקנה מידה עולמי. לכן הערכנו שמחקר אשר יאפשר להבין את ההשפעה של השקיפות צפוי לעורר עניין אקדמי בארץ ובעולם. העובדה שאנחנו בעלי משפחות המוציאים חלק נכבד מההכנסה שלנו על מזון גם היא לא הזיקה".

לשם בדיקת ההשפעה של פרק השקיפות החלו החוקרים לאסוף מחירי מוצרים כבר מיולי 2014, כשנה לפני שפרק השקיפות נכנס לתוקף. מדובר ב־81 מוצרים שנבדקו אחת לחודש במשך שמונה חודשים ב־61 סניפים של רשתות שיווק ברחבי הארץ. לאחר כניסת פרק השקיפות, במאי 2015, המשיכו החוקרים לאסוף את מחירי אותם המוצרים ברשתות השיווק וזאת באמצעות אפליקציות השוואות המחירים המתבססות על נתונים המדווחים על ידי רשתות המזון.

כזכור, חוק המזון שנכנס לתוקף בינואר 2015, הנו תולדה של ועדת קדמי שהוקמה אחרי המחאה החברתית בקיץ 2011. החוק נחקק במטרה להגביר את התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ולהפחית את המחירים לצרכן. החוק מורכב משלושה פרקים מרכזיים: הראשון עוסק בהסדרה של פעילות ספקים וקמעונאים; השני עוסק בתחרות האזורית בתחום קמעונאות המזון ומוצרי הצריכה וקובע כללים לפתיחה של חנות גדולה חדשה, באזור בהם יש להם כבר פעילות קיימת המהווה 30% מסך המכירות באזור; והשלישי, שנכנס לתוקף חצי שנה מאוחר יותר, קובע חובת פרסום של מחירי המוצרים לצרכן.

המחירים באינטרנט עלו

בשנתיים מאז נכנס חוק המזון לתוקף עבר שוק קמעונאות המזון אירועים משמעותיים, ובראשם קריסת רשת מגה בינואר אשתקד וירידה מתמשכת במכירות המזון, בין היתר כתוצאה משינוי הרגלי צריכה וחלופות זולות יותר למותגים המובילים. על רקע זה, לא נכון היה לדעת החוקרים לבחון את ירידת המחירים רק באמצעות השוואת מחירי המוצרים בסל השנה לעומת השנה שקדמה לכניסת החוק לתוקף.

לצורך נטרול אירועים חיצוניים ובידוד השפעת פרק השקיפות על המחירים בנו אטר ורגבי מנגנון בן שלוש קבוצות ביקורת. "בדיקה ראשונית של מחירי המזון בקבוצת המוצרים שבחרנו הצביעה על כך שמחירי המוצרים שאספנו לפני ואחרי כניסת פרק השקיפות ירדו באחוזים בודדים", אומר אטר, "ממצאים ראשוניים אלו עולים בקנה אחד עם הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחס למחירי המזון, ועם הנתונים שמפרסמת חברת סטורנקסט על מחירי המזון. אולם, יש לזכור שמעבר להשפעת השקיפות ישנם גורמים רבים ומגוונים שעשויים להשפיע על מחירי המזון כגון שינויים בעלויות חומרי הגלם, עלייה בשכר המינימום ושינויים ברמות הביקוש".

כאן נכנס תפקידן של קבוצות הביקורת. "מאפיין של קבוצת ביקורת אפקטיבית הוא שהשקיפות של מחירי המוצרים בקבוצה לא השתנתה בעקבות החוק, וזאת בשונה ממחירי המוצרים בקבוצת המחקר שעליהם השקיפות חלה ברגע שהרשתות החלו לדווח על המחירים".

קבוצת הביקורת הראשונה שבה עשו החוקרים שימוש כללה מחירי 28 מוצרים אשר נמכרו ב־31 חנויות סופר־פארם ברחבי הארץ. הבדיקה נערכה על ידי עוזרי המחקר פעמיים בשנה שקדמה לכניסת החוק לתוקף ופעמיים בחודשים המקבילים בשנה שאחרי כניסת החוק לתוקף. אמנם לא כל המוצרים הנמכרים בסניפי סופר־פארם נמכרים גם ברשתות השיווק, אך קיימת חפיפה לא מבוטלת. "מחירי המוצרים בסופר־פארם הם קבוצת ביקורת ראויה כיוון שרשתות הפארם לא הוכפפו עדיין לפרק השקיפות", אומר אטר, "לכן ניתן להשתמש במחירי מוצרים הנמכרים גם ברשתות השיווק וגם ברשתות הפארם ולהשוות את השינוי במחירים".

קבוצת הביקורת השנייה שבה השתמשו החוקרים היא מחירי מוצרים אשר נמכרים דרך ערוץ האונליין של רשתות השיווק. מחירי המוצרים המקוונים גם היוו קבוצת ביקורת כיוון שמחיריהם היו שקופים גם לפני חובת השקיפות, ולכן אין ציפייה שהשקיפות השפיעה על המחירים באתרים. בקבוצת ביקורת זו בדקו עוזרי המחקר חנויות מקוונות של חמש רשתות אחת לשבוע מיולי 2014 ועד ליולי 2016.

קבוצת הביקורת השלישית שבה השתמשו היא מחירי 39 מוצרים אשר נכללו בסל המוצרים הבסיסי של המועצה לצרכנות. כידוע, החל מאמצע שנת 2013 אספה המועצה לצרכנות את מחיריהם של כ־40 מוצרים. המועצה אספה את המחירים מ־59 חנויות ברחבי הארץ ודאגה לפרסם את מחיריהם ואת הסניפים שמכרו את המוצרים הללו במחירים נמוכים וגבוהים. עוד בתקופה שלפני פרק השקיפות נוצרה תחרות על סל המוצרים של המועצה, ורשתות השיווק הקפידו לשמור על מחירי המוצרים של המועצה ברמת מחיר נמוכה יחסית.

המחיר בשופרסל ירד יותר

בעזרת שלוש קבוצות הביקורת יכלו אטר ורגבי לבחון כיצד השתנו המחירים בקבוצת המחקר ביחס לשינוי במחירי המוצרים השייכים לקבוצות הביקורת. "הממצאים מלמדים שפרק השקיפות יצר למעשה ירידה של 4%–5% במחירי מוצרי המזון", אומר אטר. "השינוי מושג בכך שאם כוללים את הירידה של 2%–3% במחירים של המוצרים בחנויות הסופרמרקט לאחר החלת חובת השקיפות, לכך שהמחירים של אותם המוצרים בסניפי סופר־פארם, של אותם המוצרים בערוצי האונליין של רשתות השיווק, ושל המוצרים הכלולים בסל המועצה לצרכנות עלו בכ־2%–3% באותה תקופה. לכן, לשיטתנו, ניתן לייחס לחובת השקיפות ירידה כוללת של 4%–5% במחירי מוצרי המזון".

המחקר של אטר ורגבי מצא עוד כי ירידת המחירים התקיימה בעיקר ברשתות שיווק הנחשבות ליותר יקרות יחסית כמו שופרסל, מגה וויקטורי, ופחות ברשתות הנחשבות ליותר זולות כמו רמי לוי ויינות ביתן. זאת ועוד, ירידת המחירים היתה משמעותית יותר בסניפים שסביבם פעלו פחות מתחרים. כלומר, סניף שנהנה ממעמד מונופוליסטי בשוק המקומי חווה ירידת מחירים גדולה יותר מאשר סניף שהיה חשוף מלכתחילה לרמת תחרות גבוהה יותר. החוקרים מצאו עוד כי חלה ירידה משמעותית בפער המחירים של מחירי המזון בין רשתות שונות ובמיוחד בין סניפים שונים של אותה רשת. הירידה בפערי המחירים אירעה ממש בסמוך לכניסת חובת השקיפות, בעוד הירידה במחירי המזון אירעה כמה חודשים לאחר מכן.

תוצאות המחקר אופטימיות, אבל לאן לדעתכם מחירי המזון הולכים?

"אנחנו לא אופטימיים באשר למחירי המזון בישראל. המיזוג של יינות ביתן ​ו​מגה, הרכישה של פרש מרקט את מחסני להב, ובמקביל יציאה של שחקנים קטנים כמו קוסט 365 וסיטון ​עלולים להביא לעליית מחירי המזון. בנוסף, לצערנו האפליקציות של השוואות המחירים עלולות בשלב מסוים גם לשמש כמכשיר לתיאום מחירים בין הקמעונאים. לדעתנו, המשך ירידות מחירי המזון טמון במידת המודעות של הצרכנים לשינוי מחירי המזון, ובמיוחד ביכולתה של המדיה ל​יידע את הציבור לגבי קמעונאים ש​מעלים מחירים מחד, ולתת חשיפה חיובית לקמעונאים השומרים על מחירים נמוכים, מאידך. בנוסף, רפורמות ממשלתיות בתחום היבוא והכשרות גם כן יכולות לתרום להמשך ירידות המחירים".