גוגל ואפל מעדיפות את תל אביב; רפאל ואינטל דווקא את הטכניון

לבחירה ללמוד באוניברסיטה או מכללה אחת על פני האחרות יכולה להיות השפעה מכרעת על המשך הקריירה. מסתבר, כי חברות הייטק רבות בישראל מעדיפות לגייס עובדים שסיימו את לימודיהם במוסד אקדמי מסוים על פני בוגרי מוסדות אחרים. כך עולה מניתוח גיוסים של 27,400 בוגרי הפקולטה למדעי המחשב במוסדות השונים שערכה פלטפורמת ההשמה הטכנולוגית Workey.

לחצו על המוסד האקדמי ובידקו אילו חברות מעדיפות את בוגריו:

מהנתונים עולה כי באפל, מיקרוסופט, אוטודסק וגוגל יש העדפה לבוגרי אוניברסיטת תל אביב. לעומת זאת ברפאל, אלביט ואינטל מעדיפים להעסיק את בוגרי הטכניון. בחלק מהחברות כמו גוגל למשל הגיוון בגיוסים בין המוסדות השונים הוא רב, אך אך ישנן חברות שבהן ההעדפה למוסד לימודים אקדמי אחד היא מובהקת. כך למשל, 64% מהגיוסים לחברת AudioCodes בשלוש השנים האחרונות היו של בוגרי אוניברסיטת בן גוריון. לעומת זאת, ב- EMC ScaleIO העדפה מובהקת לטכניון ש-83% מהמגוייסים הם בוגריו. בוגרי אוניברסיטת תל אביב מועדפים על חברות כמו Broadcom עם 48% מהגיוסים, ואילו Salseforce מעדיפה את בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה (64%).

דני שטיינברג, מייסד וסמנכ"ל שיווק Workey

המטרה של המפה האינטראקטיבית היא לסייע למועמדים להחליט החלטות נכונות לגבי הקריירה שלהם, אומר דני שטיינברג, מייסד וסמנכ"ל השיווק ב-Workey. "זה יכול לעזור לאנשים שרוצים ללמוד לדעת מה יהיו האפשרויות שלהם בתום הלימודים ומי שמסיים תואר יוכל לדעת באילו מקומות כדאי לו להתמקד כדי להתקבל לעבודה בהם", הוא אומר. החברות שנכללו הן כאלה שמעסיקות מעל 50 עובדים ושניתן לראות בהן העדפה למוסדות מסויימים. כמו כן נכללו חברות כמו גוגל בהן יש העדפה לא מובהקת אך הן חשובות לשוק. מוסדות הלימוד שנבחרו הם המוסדות המובילים, וכאלה שנצפתה בהן מובהקות בהעדפה של חברות מסויימות.

בשוק ישנן חברות שפתוחות למועמדים ללא קשר למוסד האקדמי בו למדו ואינן מראות כל העדפה ולעומתן, בקצה השני, יש חברות שגם אם למועמד יש ניסיון רלוונטי של 10 שנים - הן לא יתפשרו על מישהו שלא למד באוניברסיטה המועדפת עליהם. מדוע חברות מפתחות העדפה למוסד מסויים? בחברות קטנות הנטייה היא בדרך כלל לגייס עובדים מהמוסד האקדמי בו למדו המייסדים, אומרת תמרה הומן-מזרחי, מנהלת לקוחות ב-Workey. "בתור התחלה מגיעים העובדים שמכירים את המייסדים בהיכרות אישית וכן נמצאים במעגלים חברתיים משותפים. זה נחמד לראות בסטטיסטיקות איפה למד היזם או המקים של החברה מכיוון שגם כשמגיעים ל-500 עובדים עדיין יש מגמה מובהקת של העדפה למוסד בו הוא למד", היא אומרת. כאשר מנהלי גיוס נתקלים במאות קורות חיים הם צריכים למצוא דרך יעילה לסנן אותם סינון ראשוני ויש כאלה שבוחרים במוסד האקדמי כסינון שכזה.

בנוסף, בחברות הייטק הרבה פעמים חבר מביא חבר ועובדים מביאים איתם את חבריהם לספסל הלימודים, כך גם כן גדל מספר העובדים מאותו המוסד וגם נשמר הרוב שלהם באותה החברה. לאופי המוצר גם כן יש השפעה על המוסד המועדף על החברה. כך, חברות שאופי המוצר שלהן יותר הנדסי מחפשים יותר בוגרי אוניברסיטאות ואילו בחברות מובייל או ווב מוצאים יותר בוגרי מכללות. לדוגמא, החברות שמעדיפות את בוגרי המכללה האקדמית תל אביב יפו הן Bolt Solutions עם 58% מהגיוסים, NCR Retail עם 37% מהעובדים שגויסו בשלוש השנים האחרונות ו-BlueSnap עם 40%. את בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה מעדיפה חברת My Things עם 57% מהגיוסים וכן SiSense עם 39%.

למיקום החברה גם כן השפעה על תמהיל העובדים וכן על המוסד האקדמי המועדף. "בסופו של דבר אנחנו מדינה קטנה מאוד, הרבה עובדים של גוגל בתל אביב למדו בטכניון או הרבה בוגרים שגרים בת"א למדו בבן גוריון. עם זאת, את ההעדפה הקשורה למיקום ניתן לראות יותר בחברות שמקימות מרכזים בנגב או בצפון. שם באמת המיקום הגיאוגרפי משמעותי. לדוגמא אינטל הקימה מרכז גדול בנגב וזה גורם לסטודנטים מבן גוריון להישאר לעבוד שם באיזור המגורים", אומר שטיינברג.

גם בוגרי מדעי המחשב שלא למדו במוסד האקדמי המועדף על החברה בה הם חושקים לעבוד עדיין יכולים להתקבל. יכול להיות שהתהליך יהיה ארוך וקשה יותר אבל בסופו של דבר הכל מסתכם בעצם בהפגנת מצויינות. "המוסד האקדמאי זה רק אחד ה'פילטורים' בו משתמשות מנהלות הגיוס. יש לזה משקל גדול אבל זה לא הדבר היחיד שחברות מגייסות יקבלו כהוכחה למצויינות. דברים אחרים שיכולים להדגים מצויינות הם למשל ניסיון מהשירות הצבאי, עבודה בחברות מסויימות, פרוייקטים במהלך התואר וכן יש את הנושא המאוד חשוב של המלצות חברים. כשאדם מגיע כמועמד דרך המלצה של חבר הערך שלו מול המגייסים עולה בצורה משמעותית" אומרת הומן-מזרחי.