לאן העולם הולך לעזאזל? ואיך הבחירות בארה"ב ישפיעו עלינו
תומאס פרידמן, מבכירי העיתונאים הפועלים כיום, סוקר בספר חדש את הטלטלות שעובר העולם ומספק ניתוח מבריק לסיבות שבגללן מבנים פוליטיים ותיקים קורסים, ממשלות אינן מסוגלות לספק את צורכי אזרחיהן, ומדינות כמו ארצות הברית נופלות קורבן למפלגות מקצינות. הפתרון, הוא מסביר בראיון לגידי גרינשטיין, נשיא מכון ראות, טמון במערכת שלטונית מבוזרת וזריזה, שתהיה מבוססת על קהילות קטנות: "זה יהיה היתרון הגדול של מדינות בעידן הנוכחי, במקביל ליכולת של האזרחים להמציא את עצמם מחדש, ללא הפסקה"
בתקופה האחרונה חוסר היציבות ברחבי העולם הולך וגובר ומשפיע על כל המדינות. האקלים באזורים עצומים באפריקה או בקטבים משתנה בקצב שלא היה כמותו בעבר, ומדינות רבות קורסות למלחמות אזרחים עקובות מדם. האיחוד האירופי חווה טלטלות פוליטיות וכלכליות והוא מוצף גלי הגירה של מיליוני אנשים, ואפילו ארצות הברית עוברת תקופת בחירות סוערת, שחושפת כעס ותסכול עצומים בחברה האמריקאית בשמאל ובימין. בספר החדש שלך אתה מציע מסגרת התייחסות להבנת האירועים הללו. מה המסר העיקרי שלך?
תומאס פרידמן: "הספר שלי נקרא 'תודה שאיחרת', ושמו נולד בעקבות פגישות שקיימתי בוושינגטון בשנים האחרונות. לעתים אנשים היו מאחרים להן ואז מתנצלים: 'תום, אני ממש מצטער. זה מזג האוויר, התנועה, הרכבת התחתית או הכלב שאכל את שיעורי הבית שלי'. באופן ספונטני, יום אחד פשוט אמרתי לאחד מהם: 'למעשה, אני מודה לך שאיחרת. כיוון שאיחרת צותתי לשיחה בשולחן לידי. מרתק! צפיתי באנשים בלובי. מרתק! והרגע חיברתי בין שני רעיונות שהטרידו אותי כבר חודש. אז תודה שאיחרת'. אנשים התחילו להיכנס לקטע ולהגיד: 'ובכן, אין בעד מה’.
"הדבר שבאמת עשיתי היה שנתתי לעצמי וגם להם רשות להשתהות, להרהר, להאט. היכולת לעשות 'פאוזה' חשובה כיום יותר מאי פעם, משום שהעולם משתנה בקצב חסר תקדים וממש מעוצב מחדש על ידי שלוש תאוצות (accelerations) אקספוננציאליות, שמתרחשות בו זמנית בשלושת הכוחות החזקים ביותר על פני כדור הארץ: בשוק (Market), בטבע (Mother Nature), ובטכנולוגיה (Moore’s Law).
"הטענה המרכזית בספר שלי היא שהשילוב בין שלוש התאוצות הללו הוא הדבר שמעצב יותר דברים, ביותר מקומות, ביותר דרכים, ביותר ימים מכל דבר אחר בעולמנו. השינויים בטבע באים לידי ביטוי בשינוי האקלים, בהכחדת המינים, בצמצום המגוון הביולוגי ובהתפוצצות האוכלוסין. אם נתווה את הטמפרטורה הממוצעת העולמית על גבי גרף, ייראה קצב העלייה כמו מקל הוקי. אותו הדבר נכון לגבי גידול האוכלוסין ברוב המדינות המתפתחות וגם לגבי אובדן המגוון הביולוגי. ובתחום הטכנולוגיה, גורדון מור, אחד ממייסדי אינטל, כבר אמר לפני כ־50 שנה שמהירות החישוב של מיקרו־שבבים תכפיל את עצמה כל שנתיים. אם נתווה את קצב השינוי הזה על גבי גרף, גם הוא ייראה כמו מקל הוקי. ואם נתאר את התפתחות השווקים כמטפורה לגלובליזציה של התנועה (flows) – לא רק של סחר בסחורות אלא גם גלובליזציה דיגיטלית בדמות מחשוב ענן, פייסבוק, פייפל, עליבבא, טוויטר, אמזון – על גבי גרף, גם הוא ייראה כמו מקל הוקי.
"שלוש התאוצות הללו בשלושת הכוחות הגדולים ביותר על פני כדור הארץ משפיעות אחת על השנייה: ההאצה הטכנולוגית מניעה יותר גלובליזציה, וגלובליזציה רבה יותר מניעה שינוי אקלים מהיר יותר, וכך הלאה. והשילוב הזה משפיע על יותר דברים ביותר מקומות ביותר דרכים ובימים רבים יותר. והתאוצות הללו לא רק משנות דברים. הן למעשה מעצבות מחדש את העולם, בחמישה ממדים עיקריים: פוליטיקה, יחסים בינלאומיים, אתיקה, שוק העבודה, החברה והקהילה. החלק הראשון של הספר מסביר את שלוש התאוצות, והחלק השני עוסק באופן שבו עלינו לדמיין מחדש את חמשת הממדים האלה כדי לשגשג בעידן הנוכחי – להפיק מהן את המרב ולצמצם את השפעותיהן השליליות".
תומאס פרידמן (מימין) וגידי גרינשטיין במשרדו של פרידמן במערכת ה”ניו יורק טיימס”. "בתחום הזה, גידי, היית חלוץ אמיתי ומורה שלי"
"סופת טורנדו עולמית"
בוא נתמקד תחילה ביחסים הבינלאומיים. המזרח התיכון חווה את מה שנקרא "האביב הערבי" ונגמר באסון של לוב וסוריה. מדינות רבות נוספות, שהיו יציבות עד שנות השמונים, קרסו בעשורים האחרונים לתוך מלחמות אזרחים. אנחנו רואים הגירה עצומה לאירופה מצפון אפריקה ומאזור התת־סהרה, מהמזרח התיכון, בעיקר מסוריה ועיראק, ואפילו ממדינות רחוקות כמו אפגניסטן. השינויים הללו מזעזעים את האיחוד האירופי, ומשפיעים אפילו על האומות היציבות והמשגשגות ביותר. איך הספר שלך מסביר התפתחויות דרמטיות כאלה?
"במדינות חזקות ומפותחות התאוצות שתיארתי משנות מן היסוד את המערכת הפוליטית, ואת המדינות החלשות הן מפרקות לחלוטין. המדינות הראשונות שמתפרקות הן פעמים רבות מדינות שהגבולות שלהן הם קווים ישרים, משום שהן המדינות המלאכותיות ביותר. הן לא הגיחו לעולם באופן אורגני מתוך חוזה חברתי בין אזרחים שווים, אלא שורטטו על ידי מעצמות קולוניאליות. המלחמה הקרה היתה תקופה נהדרת עבורן, משום ששתי מעצמות־העל התחרו על חיבתן, סיפקו להן כסף ונשק וחינכו את הסטודנטים שלהן. שינויי האקלים היו אטיים יותר וסין התעסקה בעצמה ולא התחרתה בכוח האדם הלא מיומן שלהן. המלחמה הקרה היתה תקופה טובה להיות מדינה ממוצעת.
"ובכן, הסיפור הזה נגמר. אף מעצמה לא רוצה לשלוח כסף למדינות האלה; סין או וייטנאם לוקחות את מקומות העבודה שלהן, ואילו רובוטים יכולים לארוג את האריגים במקומן. שינוי האקלים מעיק עליהן 'מלמעלה' והתפוצצות האוכלוסין מעיקה עליהן 'מלמטה'. מדינות מלאכותיות ממוצעות כאלה חוות את התאוצות הללו כמו ששיכון קראוונים חווה סופת טורנדו: הן פשוט מתפרקות. וזה הדבר שאנחנו בעצם רואים ממערב אפריקה, דרך המזרח התיכון עד אפגניסטן: המדינות האלה לא מסוגלות להתמודד עם עידן התאוצות. ארצות הברית מוטטה שתיים – לוב ועיראק – והשאר מתמוטטות מבפנים. עקב זאת נוצרים אזורים עצומים של אי־סדר (zones of disorder), שמערערים את האזורים של הסדר והיציבות.
"ההשלכות של סופת הטורנדו העולמית הזו עצומות: משברים הומניטריים בסדרי גודל שהעולם לא ראה כמותם עשרות שנים, הרס נרחב של הסביבה וגלי הגירה גדולים. עשרות מיליוני אנשים נהפכים לפליטים ומהגרים, ורבים מהם נעים לכיוון אירופה. גם ישראל הושפעה עמוקות מהכוחות האלה: דרום סודן ואריתריאה הן מדינות שהתפרקו למעשה, וישראל נהפכה ליעד הגירה עבור רבבות מתושביהן.
"לכן, החלוקה הגיאו־פוליטית הרלבנטית החדשה בעולם איננה עוד בין מזרח למערב, צפון לדרום, קומוניסטים לקפיטליסטים, אלא בין עולם הסדר (world of order) לבין עולם אי־הסדר (world of disorder). אזורי אי־הסדר משפיעים כעת על כל עולם הסדר ויוצרים שיתופי פעולה חדשים אפילו בין יריבים. זה למעשה מה שקורה בסוריה, שם ארצות הברית, רוסיה, סוריה ואיראן נמצאות במידה מסוימת באותו צד של הלחימה נגד דאעש".
נתניהו. "אני לא משתגע על ההנהלה הנוכחית" צילום: איי פי אנחנו אכן רואים זעזועים מדיניים והתפתחויות פוליטיות דרמטיות גם במדינות מפותחות. בריטניה החליטה לעזוב את האיחוד האירופי, ובקרוב ייתכן שסקוטלנד תבחר לעזוב את בריטניה. אנחנו רואים עליית מפלגות קיצוניות ברחבי אירופה גם בימין, למשל, בהונגריה, וגם בשמאל, כמו ביוון. אפילו בארצות הברית, השמאל הרחוק של המפלגה הדמוקרטית, בהנהגת ברני סנדרס, הצליח לגרור את הילארי קלינטון למאבק בחירות ממושך ומתיש, ואילו דונלד טראמפ מקבל תמיכה עצומה בזכות קריאת התיגר שלו נגד הממסד הפוליטי בוושינגטון.
"בארצות מפותחות שבהן יש סדר, הפוליטיקה הנוכחית נשברת לרסיסים משום שהיא נדרשת לארגון מחדש. המוטו שלי הוא שמדינות חלשות 'מתפוצצות' (explode) ואילו במדינות חזקות הפוליטיקה קורסת פנימה (implode). זאת משום שהמערכות הפוליטיות שלהן עוצבו כמענה לשאלות של המהפכה התעשייתית והמאה ה־20: בין שמאל לימין, בין ההון למעמד העובדים, בין מזרח למערב או בין קפיטליזם לסוציאליזם. אבל השאלות בעידן התאוצות שונות מאוד: מה המשמעות של להיות 'ימני־שמרני' (conservative) כלפי עולם של סדר ואי־סדר? מה המשמעות של להיות 'שמאלני־ליברלי' (liberal) ביחס לכניסת רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית לתעשייה? אין לתוויות האלה שום משמעות. הפוליטיקה הרלבנטית כעת צריכה לענות על שאלות כמו איך להפיק את המרב מהתאוצות האלה ולהפחית את ההשפעות הגרועות שלהן. זה דורש חשיבה מחדש על סדר היום הפוליטי וערבוב של גישות שונות, שחלק מהן מהשמאל ואחרות מהימין".
צילומים: רויטרס, אי.אף.פי "הלכתי לראיין את אמא אדמה"
התיאור שלך את שלוש התאוצות מאפשר להבין את המשבר ביכולתן של ממשלות למשול ביעילות — הפוליטיקה ותהליכי החקיקה והרגולציה שלהן אטיים מדי ביחס לקצב השינוי. אבל בעולם של תאוצות גם משקי הבית של מעמד הביניים חווים משבר עצום. קצב השינוי הגובר משפיע על שוק העבודה ופוגע ביציבות התעסוקתית. עובדים נדרשים להשקיע משאבים רבים בהכשרה לכל משך החיים, להיות יזמים ולעבוד קשה מאוד, וכל זה רק כדי להישאר עם הראש מעל למים. רבים לא עומדים בקצב ומאבדים את מקורות הפרנסה שלהם. לכן נדמה שהחוזה החברתי הבסיסי של המאה ה־20 נפגע גם עבור רבים שלמדו ועבדו קשה כל חייהם אבל לא מצליחים לרכוש דירה, לצבור נכסים או לחסוך לפנסיה, והם חיים את חייהם בפגיעות רבה ממשכורת למשכורת. למעשה, נדמה שלהישאר אזרח בר־העסקה ויצרני למשך כל חייך זה כמו לשחות נגד זרם חזק ומהיר יותר, שהוא התאוצה בקצב השינוי.
"כולנו מתמודדים עם אתגר חדש של עמידות (resilience). במצב של סערה, אנחנו צריכים עמידות, קרי יכולת לספוג זעזועים, ויכולת להמשיך להתקדם. חשבתי על האתגר הזה ואמרתי לעצמי: 'את מי אני יכול לראיין על עמידות ועל היכולת להמשיך להתפתח כשהתנאים משתנים?' ואז עלה בדעתי שאני מכיר אשה שיודעת על זה יותר מכל אחד אחר. היא בת 3.8 מיליארד שנים ושמה הוא אמא אדמה (mother nature).
"לכן בספרי אני מראיין את אמא אדמה ושואל אותה: 'אמא אדמה, איך בונים עמידות כשהאקלים משתנה?' והיא עונה: 'יש לי כמה אפליקציות מנצחות (killer apps). ראשית, אני בעלת יכולת הסתגלות שלא תיאמן באמצעות תהליך חסר רחמים של ברירה טבעית. שנית, אני אוהבת פלורליזם ומגוון. אני מנסה 20 מינים שונים ורואה מי שורד ומשגשג. שלישית, אני בת־קיימא ומחזורית להפליא. אכילה, הפרשת צרכים, זריעה, מזון, אכילה, הפרשת צרכים, זריעה... (Food, eat, poop, seed). רביעית, אני יזמית. בכל מקום שבו אני רואה חלל ריק, אני ממלאת אותו בצמח או בבעל־חיים שההסתגלות שלהם לנישה הזו מושלמת. אני גם מאמינה בבעלות (ownership), כי דברים טובים קורים כשאנשים הם הבעלים של מרחבים ובעיות. כאשר מערכת אקולוגית מצויה בשיווי משקל, היא למעשה הבעלים של המרחב שלה והיא עמידה מאוד בפני מינים פולשניים’.
“נוסף על כך, אמא אדמה מאמינה בחוקי פשיטת הרגל: היא הורגת את כל הכישלונות שלה ומחזירה אותם לבורא עולם, ואז לוקחת את האנרגיה שלהם כדי להזין את ההצלחות שלה.
"אמא אדמה גם מאמינה במערכות אקולוגיות (ecosystems). היא פדרלית מאוד, כי היא מורכבת ממארג של 'קהילות', מערכות אקולוגיות על גבי מערכות אקולוגיות. לכן היא גם מאוד עמידה. לבסוף, היא מאמינה באבולוציה משותפת (co-evolution). דברים שיכולים להתחבר צריכים להתחבר: הצמחים הנכונים עם האדמה הנכונה, הדבורים הנכונות עם הפרחים הנכונים. היא מגלמת פרגמטיות מוחלטת ואת ההפך מדוגמטיות. היא תשלב את כל מה שאפשר לשלב. היא היברידית והטרודוקסית בחשיבה שלה. אבל אמא אדמה עושה כל זאת באופן לא מודע. הטיעון שלי הוא שהמדינות שישגשגו בעידן התאוצות הן אלו שהפוליטיקה שלהן תשקף במודע את האפליקציות המנצחות של אמא אדמה".
שכונה הרוסה בחומס. "בסוריה רואים את החלוקה הגיאו־פוליטית החדשה" צילום: אי פי איי אם נעשה הקבלה בין אמא אדמה לעולם הכלכלה ושוק העבודה, אתה למעשה אומר שתחרות חופשית והוגנת בין שחקנים קטנים רבים היא תנאי הכרחי לעמידות של מדינות וליכולת שלהן להסתגל לעולם התאוצות. ומה בנוגע לפרט? אנחנו כבר יודעים ששוק העבודה משתנה מן היסוד: מספר מקומות העבודה בחייו של עובד גדל מאוד, אנשים רבים יתפרנסו מחלקי משרות או כפרילנסים, מספר התקופות בחייו של עובד ללא תעסוקה יעלה, וכל זאת לא יחסוך מכולנו את הצורך לחדש את הכישורים שלנו ולהמציא את עצמנו מחדש כמה פעמים במרוצת חיינו.
"כן. בעידן הנוכחי כל אחד צריך לעבוד קשה יותר כדי ללמוד מחדש, מהר יותר וללא הרף. בארצות הברית נהגנו לומר ש־90% מההצלחה זה להופיע בזמן, אך בעידן הנוכחי זה לא יספיק. כעת יהיה עלינו להמציא את עצמנו מחדש ללא הפסקה. ריד הופמן, ממייסדי לינקד־אין, קורא לזה 'הסטארט־אפ של עצמך' (The startup of you). יותר יהיה מונח על כתפינו, וכל מי שלא יהיה כשיר לקחת חלק בעולם הזה יידרדר לאחור ולא יוכל לחיות חיים של ביטחון ושגשוג. לא באמריקה ולא בישראל".
כשמדברים על העולם הטכנולוגי והעסקי המתהווה, אנחנו נוטים להתמקד ביזמות, בחברות הזנק ובחדשנות. אבל גם ארגונים ותיקים וגדולים מתמודדים עם השינוי. אחד הדברים שאתה מרבה לדבר עליו הוא החדשנות שמתרחשת אצל חלק מהתאגידים הגדולים והוותיקים ביותר, שמעסיקים עובדים בקשת גילאים רחבה ומזוהים עם כבדות ואטיות.
"בעת כתיבת הספר ביליתי זמן רב במחיצת חברות מסורתיות מאוד כמו ג'נרל אלקטריק, AT&T, וולמארט, ועשיתי את זה משום שוולמארט מתעוררת בכל בוקר ומתחרה באמזון. AT&T מתעוררת בבוקר ומתחרה בדויטשה טלקום, Verizon ו־Sprint. ג'נרל אלקטריק מתעוררת ומתחרה עם סמסונג, מיצובישי וענקים תעשייתיים אחרים. אז כשהולכים אליהן ושואלים אותן איך הן מתחרות או מנהלות את משאבי האנוש שלהן, אפשר ללמוד המון על הדברים ששאר החברה תצטרך לעשות.
"בספרי אני לא משתמש במונח 'ענן' משום שהוא נשמע רך ונעים, כאילו לקוח משירה של ג'וני מיטשל 'הבטתי על העננים משני הצדדים'. אבל זה ממש לא ענן. זוהי 'סופרנובה', התפוצצות של כוכב ושחרור האנרגיה הגדול ביותר בטבע. החברות האלה הן גם הראשונות שחשות בעוצמתה, מאוימות על־ידה, שואבות את האנרגיה שלהן ממנה ובונות את העסקים שלהן על הפלטפורמה הזו.
"כשכתבתי את 'העולם הוא שטוח', אחת מהנקודות שהעליתי היתה שחסמי הכניסה בעולם העסקי יורדים. כעת אנחנו רואים זאת בעוצמות הולכות וגוברות. לפני עשר שנים, אם היית HP או מיקרוסופט לא העלית על דעתך שאתה מתחרה באמזון, חנות ספרים מקוונת. אך כיום אמזון היא מתחרה ישירה של HP או של IBM באמצעות שירותי הענן שלה. גם לו היית CNN או HBO לפני עשור, לא היית רואה באמזון מתחרה שלך. אבל בטקס פרסי גלובוס הזהב השנה, שני אנשים נעמדו ואמרו: 'אני רוצה להודות לג'ף בזוס'. מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס? כן, כי אמזון מימנה את היצירה של התוכן המקורי שלהם כדי להזין את שירותי המדיה שלה.
"לו היית ג'נרל מוטורס לא היית רואה בגוגל מתחרה, אבל פתאום גוגל מצויה בעסקי הרכב. אם היית סיטיבנק, לא היית סופר את אפל כמתחרה שלך, אבל היום בבוקר ראיתי בחנות שלט גדול שהכריז: אנחנו מקבלים 'אפל פיי' באמצעות הטלפון שלך. אז לא רק שחסמי הכניסה נופלים, אלא שכעת התחרות יכולה להגיע ממש מכל כיוון. ייתכן שאתה מתחרה באפל בעסק המימון שלך, בגוגל בעסקי הרכבים שלך, ב־HBO בעסק המדיה שלך ובאמזון בכל עסק! ואנחנו נראה את זה עוד ועוד.
פליטים בצרפת. "אנחנו ניצבים מול משברים הומניטריים בסדרי גודל שהעולם לא ראה כמותם עשרות שנים" צילום: אם סי טי "נוסף על כך, המידע הוא המלך. חברה כמו AT&T תיתן לך טלפון חוטי או אלחוטי חינם אם רק תעניק לה גישה לנתוני הגלישה שלך, משום שהנתונים הם כעת בעלי ערך עצום לצורך מכירת שירותים כה רבים אחרים. כל מי שהוא מנהיג ומוביל צריך להבין את העולם הזה שאנו חיים בו. כשאתה צריך לעבור 50 ק"מ במהירות של 25 קמ"ש בלבד, אם סטית מעט מהמסלול תוכל לתקן בקלות. אבל אם עליך לעבור 5,000 ק"מ במהירות של 500 קמ"ש, לכל סטייה מהמסלול יש משמעות עצומה".
ג'ף בזוס. "CNN או HBO לא ראו באמזון מתחרה, אבל בגלובוס הזהב השנה אנשים הודו לבזוס, כי אמזון מימנה את היצירה שלהם" צילום: אי פי איי "הטכנולוגיה משתנה מהר מאיתנו"
לאור המשבר העצום שמתפתח בעולם, איך עלינו לחשוב על החברה המודרנית בעשורים הבאים? מה תפקידן של קהילות? איפה נוכל למצוא את החדשנות שיכולה להוביל אותנו קדימה?
"הטכנולוגיה והמדע משתנים כעת הרבה יותר מהר מכפי שהאדם הממוצע יכול להשתנות. נקודת המפנה היתה ב־2007. ייתכן שזו היתה שנת השינוי הטכנולוגי המשמעותית ביותר מאז המציא גוטנברג את מכונת הדפוס. מה קרה בשנת 2007? האייפון יצא לשוק, ומהר מאוד לחצי מהעולם היה טלפון חכם מחובר לענן, קרי לסופרנובה. ב־2007 או ממש לפניה הושקו האנדרואיד, קינדל של אמזון, Airbnb, GitHub, Change.org ו־Palantir. נוסף על כך, פייסבוק יצאה מהתיכונים ומהאוניברסיטאות ופתחה עצמה לעולם, טוויטר התפשט בעולם, Hadoop הניעה את מהפכת הביג דאטה, מחיר יצירת רצף של הגנום האנושי קרס וגם מחיר הייצור של אנרגיה סולרית, IBM התחילה לפתח את ווטסון, המחשב הקוגניטיבי הראשון, אינטל הרחיבה את חוק מור לגבי חומרים שאינם סיליקון וגוגל קנתה את יוטיוב.
"2007 היתה שנה חשובה להדהים, אבל היא הוסוותה לחלוטין על ידי שנת 2008 והמיתון העולמי. המיתון הזה הוביל את הממשל שלנו לתקיעות מוחלטת, וזה קרה ממש כשהגענו לאחת מנקודות השינוי הטכנולוגיות האדירות בהיסטוריה.
"כעת ניצב בפנינו אתגר שלטוני עצום: לנהל את השינוי הטכנולוגי הזה ואת כל השלכותיו על החברה האנושית. וזה תחום שבו אתה, גידי, היית חלוץ אמיתי ומורה שלי. המאה האחרונה נבנתה סביב ממשלות לאומיות גדולות, שסיפקו רווחה וניהלו את הכלכלה. הן אפשרו את המעבר למודרניות באמצעות סלילת כבישים ותשתיות, בניית בתי ספר, בתי חולים ופארקים. אבל בעידן שאליו אנחנו נכנסים, ממשל לאומי גדול הוא אטי מכדי לספק את התמיכה שיחידים ומשפחות צריכים. האדם והמשפחה חלשים ושבריריים מדי אל מול עולם של תאוצות, בייחוד כשכעת באמריקה רבות מהמשפחות הן חד־הוריות.
"לכן בעידן הנוכחי הקהילות המקומיות הן יחידת היסוד החברתית. שלטון לאומי מרכזי חזק הוא חיוני במגוון תחומים כמו ביטחון לאומי, ניהול מקרו־כלכלי או בשביל פרויקטים רחבי היקף של תשתיות. אבל קיומה של רשת קהילות עמידות ומשגשגות (network of healthy communities) יהיה היתרון התחרותי הגדול ביותר שיכול להיות למדינה.
"כדי להדגיש את הנקודה הזאת אני מסיים את הספר בכך שאני חוזר לעיירה הקטנה שבה גדלתי במינסוטה, סנט לואיס פארק. הדבר שגיליתי שם רק חיזק את הנקודה שלך, גידי. מצאתי חדשנות רדיקלית. למעשה, אם אתה רוצה להיות אופטימי בקשר לאמריקה, תעמוד על הראש שלך, כי המדינה נראית טוב הרבה יותר מלמטה־למעלה מאשר מלמעלה־למטה. לך לבקר בקהילות בכל רחבי אמריקה ותמצא חדשנות רדיקלית: למידה, הסתגלות, השקעה ובניית יכולות אנושיות של כל האנשים בקהילה. כמו שאתה אוהב לומר, לא חייבים להמציא דברים חדשים, צריך למנף את ההצלחות שכבר מתגבשות ברחבי המדינה שלנו".
"הייתי מבטל את מיסוי החברות"
איך השפיעו התובנות האלה על העמדות הפוליטיות שלך? איך הן מסייעות להבין את הפוליטיקה האמריקאית בעונת הבחירות הזו, עם תופעות כמו סנדרס וטראמפ?
"בעקבות המסע לכתיבת הספר, הפוליטיקה האישית שלי כיום אינה מעדיפה את המפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית או כל מפלגה שלישית שתהווה 'אמצע' בין שתיהן. אני בעד מפלגה רביעית שתגיב לתאוצות האלה: בנושאים מסוימים אני משמאל לברני סנדרס ובנושאים אחרים, בו־זמנית, אני מימין למערכת של ה’וול סטריט ז'ורנל’. אמא אדמה היא המורה שלי בנושא מדע המדינה. כמוה אני מאמין בפתרונות הטרודוקסיים והיברידיים, קרי שהדברים שצריכים להתפתח בשיתוף חייבים להתפתח בשיתוף.
"אבל בפוליטיקה האמריקאית נדמה ששום דבר לא צריך להתפתח בשיתוף. אם אני שמאלני, אני חייב להאמין בדברים כמו רשתות ביטחון חברתיות וב'טרמפולינות', ואני גם חייב להיות נגד העמדות של ה’וול סטריט ז'ורנל’. ואם אני מאמין בעמדות של ה’וול סטריט ז'ורנל’, אז אני חייב לרצות לפרק את רשתות הביטחון ואת הרגולציות וללכת לעבר קפיטליזם חסר מגבלות.
"אני מאמין שאנחנו נזדקק לשניהם: נזדקק לרשתות ביטחון חזקות יותר, שמבטיחות שירותי בריאות בני־השגה לכולם ודואגות לחלשים ביותר, ובו בזמן גם תומכות בלמידה למשך החיים באמצעות הלוואות, ומכירות בשכר לימוד ובהוצאות הכשרה מקצועית כהוצאה מוכרת — משום שזו הדרך היחידה שבה אנשים רבים יכולים לשרוד או לשגשג כשהעולם הופך כה מהיר. אך כדי לשלם על כל הדברים האלה אנחנו צריכים להפוך להיות יזמיים באופן קיצוני, באמצעות כלכלת שוק קפיטליסטית משוחררת ככל הניתן מאילוצים ומגבלות. לדוגמה, הייתי מבטל את מיסוי החברות ובמקומו הייתי ממסה שימוש בפחמן (carbon tax), צריכת סוכר או עסקות פיננסיות קטנות".
אתה חזית כבר בתחילת הנסיקה של טראמפ שהוא עשוי להביא לקריסת המפלגה הרפובליקנית. וככל שהתחזית הזו היתה דרמטית לפני חודשים רבים, היא מתממשת לנגד עינינו.
"המפלגה הרפובליקנית התפרקה בראש ובראשונה משום שהיא היתה הכי רחוקה מהמציאות, קרי מהתמודדות מעשית עם שלוש התאוצות, שאת אחת מהן, שינוי האקלים, היא מכחישה לחלוטין. אנשיה טמנו את ראשם בחול, והמפלגה שלהם היתה כמו גינה מוזנחת שדונלד טראמפ הוא הזן הפולשני שכבש אותה. לו היתה להם אידאולוגיה חזקה ורלבנטית, הם היו עמידים בפני טראמפ, מכיוון שאין לו בכלל מה לומר על האתגרים האמיתיים הנוגעים לעתיד מדינתנו.
"כעת יש שלושה פלגים עיקריים במפלגה הרפובליקנית: הזרם המרכזי עם אנשים מסוגו של ג'ורג בוש, שמאמינים בכלכלה חופשית ככל האפשר, במדיניות מקרו־כלכלית שמרנית ובגישה רציונלית לביטחון לאומי שמעוגנת בעקרונות ערכיים; הרפובליקנים הדתיים (the faith Republicans), הנוצרים האוונגליסטים, המיוצגים על ידי טד קרוז. ולצדם הזרם שטראמפ חשף, שהוא זרם פופוליסטי, לאומני ומאמין בהתנתקות של ארצות הברית מהעולם (isolationists). וכך הרפובליקנים של הזרם המרכזי, שנתנו יד לתקשורת הימנית דוגמת פוקס ניוז, שהסיטה את הבסיס ההיסטורי של המפלגה הרפובליקנית, נותרו יתומים: הם לא יכולים ללכת עם קרוז והם לא יכולים ללכת עם טראמפ. האפשרויות שלהם הן לבנות מפלגה רפובליקנית חדשה שרלבנטית לאתגרי האומה באמצעות טיפוח בסיס פוליטי חדש, או להיהפך לדמוקרטים שמרנים.
קרוז. "הרפובליקנים רחוקים מהמציאות, ולכן התפרקו" צילום: בלומברג
"המפלגה הדמוקרטית עשויה להיות רלבנטית יותר למציאות, אבל תופעת ברני סנדרס מצביעה על כך שגם חלק מבסיס התומכים שלה רוצה 'לחזור לעתיד', בכך שהוא רוצה שארצות הברית תהיה מתבודדת יותר ועם הגנות נגד סחר ותחרות בינלאומית (isolationist and protectionist). גם המפלגה הזו תצטרך להסתגל לעולם של התאוצות, או שהיא תתמוטט.
"המערכת הפוליטית הדו־מפלגתית בארצות הברית שבורה כי שתי המפלגות שיקרו למעמד הביניים האמריקאי זה עשור לפחות. ב־1992, בכנס המפלגה הדמוקרטית, הבטיח ביל קלינטון שמי שיעבוד קשה וישחק לפי הכללים, יהיה חלק ממעמד הביניים. זה היה אולי נכון ב־1992 אבל ב־2016 זה לא נכון. כעת עליך לעבוד קשה יותר, אבל גם ללמוד מחדש מהר יותר ולעשות זאת לעתים קרובות יותר. כיום עליך לא רק למצוא את העבודה הבאה שלך, אלא לעתים קרובות להמציא אותה ואת עצמך מחדש, ואז לעשות זאת שוב ושוב כדי ליהנות מחיי מעמד הביניים.
"שתי המפלגות שלנו, מטעמי זהות פוליטית וגיוס תרומות, נוטות להקצין. הן לא מצליחות להיות כמו אמא אדמה, קרי להתחבר ולשלב כוחות ורעיונות היכן שהדבר דרוש ואפשרי, ולכן הן לא מצליחות לייצר את הפתרונות ההיברידיים החיוניים לארצות הברית. ואם הן לא יעשו כן, הן בסופו של דבר יתמוטטו משום שהן לא יהיו רלבנטיות".
קלינטון. "ההבטחה שלו למעמד הביניים לא תקפה" צילום: אם סי טי "אני מתרגש מהעם היהודי"
המטפורה של אמא אדמה מדגישה עד כמה ה"ארכיטקטורה" הבסיסית של ארצות הברית, שהיא מבוזרת ומחולקת ל־50 מדינות, שמחולקות בתורן למחוזות וכוללות ערים חזקות, היא הארכיטקטורה הנדרשת לשגשוג בעידן התאוצות. ארצות הברית דינמית מאוד ומשתנה מהר. אפילו במרוצת השנה האחרונה יש שינוי דרמטי בדיון הציבורי שמתקיים בה ביחס לנושאים שאנחנו דנים בהם.
"אני אופטימי באשר לעתיד של אמריקה, וגם של ישראל לצורך העניין, משום שלחברות בעלות אתיקה של פלורליזם, שיכולות לספוג רעיונות שונים ולהכיל אנשים רבים בעלי רקע שונה אגב שמירה על מערכות פוליטיות וכלכליות פתוחות, יהיה יתרון משמעותי בעידן התאוצות. מערכות פתוחות כאלה רגישות יותר לסימני השינוי ויכולות להסתגל מהר. לכן אני גם מבועת מגורלה של רוסיה, שתחת שלטונו של פוטין הולכת בדרך הלא נכונה והופכת להיות מערכת סגורה שמתנגדת לפלורליזם של דעות ורעיונות".
פוטין. "מוביל את רוסיה בדרך הלא נכונה" צילום: אי פי איי העם היהודי הפגין יכולת הסתגלות ועמידות יוצאות מהכלל במשך אלפי שנים, אבל יש רבים שחוששים לעתידו במאה ה־21. גם ישראל היא מדינה יצירתית ומתחדשת באופן יוצא דופן, שמצליחה לשגשג בביטחון יחסי אף שהיא נמצאת בלבו של אחד האזורים שבהם שילוב שלוש התאוצות שתיארת זורע מהומת אלוהים. איך אתה רואה את העתיד של העם היהודי, ומה העצה שלך למדינת ישראל?
"אני מתרגש מהעם היהודי (I am high on the Jewish People). אנחנו שבט מקושר, דמוקרטי, פתוח וגלובלי באופן טבעי. ישראל גם בנויה להצליח בדרכים רבות: היא גלובלית, דמוקרטית ופתוחה לרעיונות, מגוונת ויש בה הרבה קהילות ועסקים קטנים ובינוניים שמרושתים ביניהם. זה הדבר שכל אומה צריכה לעשות כדי לשרוד ולשגשג.
"אך במקרה של ישראל, יש גם שני אתגרים מהותיים: ראשית, ישראל היא שטח קטן של סדר מוקף בים של אי־סדר, שבו נמצאת הציביליזציה הכושלת הגדולה ביותר על כדור הארץ, שהיא העולם המוסלמי־ערבי. שנית, היא שולטת בעם אחר המבקש להקים מדינה עצמאית אבל מונהג על ידי מנהיגות לא מתפקדת (dysfunctional politics).
"אלה אתגרים עצומים, כך שהדבר האחרון שישראל צריכה לעשות הוא להגביר את הקושי באמצעות המשך יישוב יהודים בלב אזורים פלסטיניים ובמקומות שאמורים להיות מחוץ לשליטתה של ישראל בכל מפה אפשרית שיש בה שתי מדינות לשני העמים. ההתיישבות הזו תקשה את ההפרדה בין שני העמים ותעצים את ההתנגדות לישראל, ולכן זה הדבר שאני לא מבין.
"במבט רחב יותר, אני לא מבין לאן נעלמה היצירתיות הדיפלומטית של מדינת ישראל? אני לא יודע אם תוכנית הביטחון של מזכיר המדינה ג'ון קרי היתה טובה או רעה, אבל איפה תוכנית הביטחון היצירתית של ישראל להפרדה? זה הדבר שאני לא רואה, ואני חושב שזה טרגי כי יש לנו רק מדינה יהודית אחת.
"ישראל, כמו שאמרתי, בנויה לשגשג בעידן הזה. אבל השגשוג שלה יעורער על ידי הפתולוגיות של הסכסוך הישראלי־פלסטיני, הפתולוגיות הרחבות יותר של העולם הערבי־מוסלמי, וכן על ידי חוסר היכולת המוחלט של מנהיגי הדור הזה להוביל את ההפרדה של ישראל מהפלסטינים, ובייחוד של האדם שעומד בראשה במשך רוב העשור החולף. ישראל לעולם לא תממש את מלוא הפוטנציאל שלה אלא אם כן היא תוכל להיפרד בביטחון מהאוכלוסייה הפלסטינית.
"לכן עצתי למדינת ישראל, וגם למדינה שלי, היא להיות הכי פתוחים לכל התאוצות הגלובליות. הזרמים הגלובליים האלה משמשים במאה ה־21 בתפקיד שנהרות מילאו במאה ה־15. היכן רצית לבנות את העיר שלך במאה ה־15? על גדת נהר, כי המיקום הזה אפשר תחבורה, הזנה, רעיונות ואנרגיה. הזרמים האלה יוצאים כיום מה'ענן', הסופרנובה של העידן הנוכחי. זה מקור האנרגיה החדש. עברנו מעולם שבו רצית לבנות את העיר שלך על נהר כמו האמזונס לעולם שבו אתה רוצה לבנות את העיר שלך על אמזון.קום.
האמזונס. "במאה ה־15 רצית לבנות את העיר שלך על גדת נהר, כי זה אפשר תחבורה, הזנה, רעיונות ואנרגיה. הזרמים האלה יוצאים כיום מה'ענן', זה מקור האנרגיה החדש" צילום: שאטרסטוק
"באותו זמן, ישראל גם צריכה את החינוך הטוב ביותר, כדי שישראלים רבים יותר יוכלו לנצל את הזרמים האלה. אתם רוצים את החוקים והתקנות הנכונים, כדי שהיזמים העסקיים שלכם יוכלו לפתח דברים מתוך הזרמים האלה. ואתם רוצים להיות מגנט בעבור המוחות הטובים ביותר, שישמור על המוחות שלכם וימשוך אחרים. לישראל יש או היו רבות מהתכונות האלה, ואני מקווה שהיא תוכל לשמר ולטפח אותן. אם מדינת ישראל היתה מניה, עדיין הייתי קונה אותה, אף על פי שאני לא משתגע על ההנהלה הנוכחית".
תומאס פרידמן הוא מהעיתונאים המשפיעים בעולם. הוא בעל טור דעה ב”ניו־יורק טיימס” וזכה בשלושה פרסי פוליצר. ספריו "מביירות לירושלים", "הלקסוס ועץ הזית" ו"העולם הוא שטוח" הם רבי־מכר בינלאומיים. ספרו החדש, "תודה שאיחרת" (Thank You For Being Late: The Optimist’s Guide to Thriving in the Age of Accelerations), יצא לאור בסוף נובמבר.
