שופרסל: רוצה עגלה? הקלד תעודת זהות וצילום

רשת שופרסל מקיימת פיילוט למתקן שחרור עגלות חדש בימים אלו. במקום להפקיד מטבע של חמישה שקלים כנהוג היום, לקוחות מחויבים להזדהות מול עמדה ממוחשבת באמצעות תעודת זהות ותמונת פנים. בימים אלו הרשת מפעילה רק מתקן אחד כזה בסניף ברמת אביב, אבל בקרוב מאוד עתיד השימוש בהם להתפשט לעשרות סניפים בארץ.

מומחי הגנת הפרטיות אמנם מעלים חששות מפני שימוש לרעה במידע שמוסרים הלקוחות על מנת לשחרר את העגלות, אבל לדברי שופרסל, הפרטים מאובטחים במערכות המחשוב שלה ברמה הגבוהה ביותר, ואין לה שום כוונה לעשות שימוש בהם מעבר למטרה שלה נמסרו. גם בחברה שמפעילה את המתקן, Magicart, אומרים שהכל נעשה בהתאם לחוק, מתוך שמירה על פרטיות האזרחים וללא שמירה של מידע במאגרים, ובזכות פטנטים סודיים שבידיה.

המתקן החדש בסניף שופרסל מופעל באמצעות עמדה ממוחשבת שבה הלקוח מתבקש להקיש את מספר תעודת הזהות שלו על גבי מסך מגע. המתקן מצויד במצלמה ולוכד את תמונת הלקוח. מספר תעודת הזהות אינו נבדק מול מאגר מרכזי, אלא באמצעות אימות ספרת הביקורת. לאחר האימות המתקן משחרר את המחסום באחת משתי המסילות ומאפשר להוציא עגלה. בתום הקניות הלקוח חוזר למתקן, מקיש את מספר תעודת הזהות בשנית ומחזיר את העגלה לאחת משתי המסילות, על פי ההוראות שעל המסך והסימון על גבי המסילה.

המתקן הראשון מסוגו בעולם

בסניף שופרסל שמופעלת בו העגלה אומרים שמדובר במתקן ראשון מסוגו בעולם. לפני כמה חודשים נערך פיילוט עם המתקן, ובסיומו הוא הוסר. בעת האחרונה נחתם חוזה עם Magicart, ובעקבותיו הוא הוחזר לסניף והחלה גם היערכות לפריסתו בסניפים נוספים. "הסניף ברמת אביב הוא הראשון שבו המערכת הזו נכנסה, ונכניס את זה בהמשך בעוד סניפים", אמר ל"כלכליסט" סמנכ"ל התפעול של שופרסל, דוד לרון, "העגלות שלנו מסתובבות בכל מיני מקומות, אם בחניון ואם בהמשך הרחוב, וכתוצאה הרבה פעמים לקוח מגיע לא מוצא עגלות. המתקן הוא דרך טובה למנוע את זה”.

דני בלובשטיין, אחד ממייסדי Magicart, אמר ל"כלכליסט" שאין בהפעלת המתקן שום בעיות של פרטיות, והכל נעשה בהתאם לחוק. "זה לא בעייתי כלל. המתקן עובד נפלא, לא חסרות עגלות. זה מדהים, פתרון באמת מדהים", הוא אמר. "יש פה עניין גדול של חינוך. אנשים חוזרים מהבתים עם עגלות, חוזרים מהחנייה עם עגלות. זה מוטמע, זה להחזיר ערכים. לו היה אפשר לעשות את זה בעוד כמה תחומים זה היה מדהים".

העגלות החדשות של שופרסל צילום: עמית שעל

"אנחנו לא עושים שום מעקב אחרי האנשים"

לרון הוסיף שיש גם פתרונות ללקוחות שלא מעוניינים להזדהות: "לקוח שלא רוצה לתת פרטים, לא ייתן פרטים. הוא יקבל צ'יפ שאיתו יוכל לקבל את העגלה ולא יצטרך להשאיר פרטים אישיים. אנחנו לא עושים שום מעקב אחרי האנשים".

עוד הבהיר לרון שהמידע לא נשמר במתקנים עצמם אלא במערכות המחשוב של שופרסל, ושלחברה שמפעילה את המתקנים אין גישה אליו. "הפרטים מאובטחים ברמה אבטחה זהה לזו של פרטי חברי המועדון שלנו, והמידע שמור במערכות המחשוב של שופרסל. שופרסל שומרת על אבטחת המידע שלה ודואגת להגנת הלקוחות בכל תחום שהיא פועלת בו, וכך גם בתחום הזה".

חרף זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששופרסל יוצרת מאגר מידע חדש, שמכיל פרטים של לקוחות שאינם חברי מועדון שלה. "ברגע שלוקחים מוצר כמו עגלה וצריך להחזיר אותו, תהליך ההחזרה צריך לאמת את מי שלקח, וזה אומר שנשמרים נתונים של מי שלקח, לפחות כל עוד העגלה ברשותו", אומר מומחה האבטחה דורון אופק.

כן מציין אופק את הצורך להשתמש במידע אם הלקוח אינו מחזיר את העגלה. "אפשר לטעון שהמידע נשמר בצורה מקודדת שלא מאפשרת לעשות אתו כלום אם הוא דולף, אבל זו טענה בעייתית", הוא הסביר. "נניח שאדם לא מחזיר את העגלה שלו, עכשיו צריך לפנות אליו. גם אם המידע מקודד, אמורה להיות יכולת לאחזר אותו למידע האמיתי כדי לאתר את מי שלא החזיר לכאורה את העגלה".

לרון הבהיר בהקשר זה שאין לשופרסל כוונה לנקוט בסנקציות נגד לקוחות שלא יחזירו עגלות. "בפעם הבאה שהלקוח יגש למתקן, אנחנו נזכיר לו שהוא לא החזיר עגלה, והוא יצטרך לגשת לקופה הראשית כדי לקבל עגלה. המהלך הוא תודעתי בלבד, אין כאן עניין של ענישה".

במהלך הפיילוט, לדברי לרון, אף לא לקוח אחד לא החזיר את העגלה. את זה אפשר לייחס לאפקט הפסיכולוגי של הזנת תעודת הזהות וצילום תמונת הפנים כגורם מספק על מנת להרתיע לקוחות מפני אי־החזרת העגלות בתום השימוש.

אין הסכמה אמיתית לשימוש במידע האישי

ואולם לדברי מומחים לזכויות הפרט, גם בתרחיש האופטימי ביותר פעילות המתקן היא בעייתית מאוד. "הבעייתיות מתחילה בכך שאין הסכמה אמיתית לשימוש במידע והאיסוף שלו", אמר היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות עו"ד יהונתן קלינגר. "לאדם שמגיע למרכול אין יכולת לנהל משא ומתן לגבי המידע שישמר עליו"' הוא מסביר. "הבעיה ממשיכה כאשר אין בידי הלקוח פירוט מספק של השימוש במידע: מי מקבל גישה אליו, כיצד הוא מאובטח, מיהם בעלי המערכת וכדומה. הדבר דומה למה שקורה כעת עם מערכת הרב־קו. המערכת התחילה בצורה וולונטרית, אולם כעת המדינה יוזמת מהלך שבו לא נוכל עוד לשלם במזומן ובאנונימיות לאוטובוס, אלא נצטרך להיות מזוהים כאשר כל היסטוריית הנסיעות שלנו תישמר".

ב־Magicart סירבו להצעת "כלכליסט" להתראיין בהרחבה בנוגע לפעילות המתקן.

מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן. ישמרו את הפרטים במחשבי הרשת צילום: אריאל שרוסטר

המלחמה הסמויה מהעין: הפסד של 20 מיליון שקל בשנה על עגלות

גניבת עגלות מרשתות סופרמרקטים, הפכה למכת מדינה שנזקה הכלכלי מוערך בענף הקמעונאות בכ־20 מיליון שקל בשנה.

לראיה, לפני שבועיים שלח לראשונה זה שנים רמי לוי, בעלי שיווק השקמה, את קציני הביטחון בסניפי הרשת להגיש תלונות במשטרה על גניבת העגלות. ״גונבים לנו עגלות בכ־2 מיליון שקל בשנה והמשטרה לא פועלת״, אמר אז לוי. לטענתו, העגלות הגנובות נמצאות בבתי מלאכה שונים, במחסנים של בנייני מגורים ובחצרות בתים.

רמי לוי. מחפש בנגריות צילום: אוראל כהן

״אנחנו משקיעים עשרות אלפי שקלים בנסיון לאתר את העגלות באמצעות עובדים שנוסעים ברחבי הערים עם רכב ייעודי להעמסת עגלות ואוספים עגלות במצב קשה ממסגריות ונגריות״. לדבריו, חלק מהעגלות נגנבות לצורך פרוק ומכירת הברזל לסוחרי מתכות. עגלת סופרמרקט עולה לרשתות כ־350 שקל ולהערכת לוי מכל סניף של כל רשת שיווק נגנבות בממוצע כ־100 עגלות בשנה. לוי טען כי הוא בדק את האפשרות של הקשת תעודת הזהות כתנאי לשחרור העגלה, אולם לדבריו נקיטת אמצעי זה תקשה על צרכנים ובעיקר על המבוגרים שבהם. ברשתות שיווק טוענים כי הפטנטים השונים למנעת גניבת עגלות מייקרים משמעותית את מחיר העגלה, אולם לא מונעים את גניבתה. מנכ"ל רשת מרכולים גדולה ציין כי מחירן של העגלות שעמד על כאלף שקל ליחידה עד לפני מספר שנים, ירד לכ־300 שקל לעגלה ולכן ירדה רמת המוטיבציה של הרשתות להשקיע במיגונן. ״בדקנו את כל הפטנטים, אבל בכל המקרים נתקלנו בבעיות טכנולוגיות של הטענת הסוללות ותוספת כח אדם, כך שבכל הפיילוטים העלות של הפטנטים היתה גבוהה מהפחת של גניבת העגלות״, הסביר.

נורית קדוש