החוק לביטול רשות השידור בדרך להתבטל
לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הפקיד על תיק רשות השידור את השר אופיר אקוניס, המתנגד לסגירת הרשות, נראה כי החוק שאושר ברוב גדול לפני שנה עומד לעבור מן העולם. מעורבים בתהליך: “סיכוי גדול שיחזרו למתווה הרפורמה ברשות השידור”
החוק לסגירת רשות השידור והקמת תאגיד שידור ציבורי חדש, שאושר בכנסת ברוב גדול לפני פחות משנה, עושה סימנים של התאדות. חוק השידור הציבורי, שיזם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, היה אחד הצעדים המשמעותיים שהובילה ממשלת נתניהו הקודמת, אך נראה שממשלת נתניהו החדשה תהיה זו שחתומה על ביטולו. ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו אמנם הצהיר במפגש עם כתבים מדיניים בחודש שעבר כי אין לו כוונה לשנות את החוק, אלא שהוא נמנע מלהשאיר את תיק הממונה על רשות השידור בידיו של היוזם ארדן, אלא העבירו לשר אופיר אקוניס, שמלכתחילה התנגד לחוק ונעדר מהמליאה בעת ההצבעה הסופית לאישורו. אקוניס נכנס לתפקיד רק לפני שבוע, וכבר מיהר להצהיר בנוגע לחוק כי "כל האופציות על השולחן", כולל ביטולו וחזרה לרעיון של יישום תוכנית הבראה ברשות השידור, שעליה חתמו בעבר ארגוני העובדים והמדינה.
- לא נותן רשות: אקוניס הודיע כי יבחן שינויים בחוק לסגירת רשות השידור
- השר אופיר אקוניס יהיה אחראי על רשות השידור והרשות השנייה
- מצוקה באגרה: הכנסת תדון במצבה הפיננסי של רשות השידור
גלעד ארדן ואופיר אקוניס צילום: עמית שאבי
אקוניס ניצל את השבוע הראשון לכהונתו בממשלה החדשה כדי לקיים שני מפגשים, בירושלים ובתל אביב, עם עובדי רשות השידור, שנחשבים לנפגעים הראשונים מהחוק, והבהיר להם כי החוק עדיין בתוקף בשלב זה, אך הם מוזמנים להעלות באופן חופשי את התנגדויותיהם אליו. במקביל הודיעו אקוניס ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, על הקמת צוותי עבודה שיציעו תיקוני חקיקה "להתאמת החוק למצב הקיים".
בסביבת אקוניס מעריכים כי השר לא יביא לביטול מוחלט של החוק, אלא לתיקונים מהותיים בו, אולם גורמים בכירים המעורבים בתהליך טוענים: "הסיכוי שנתניהו ואקוניס יחליטו על חזרה למתווה הרפורמה ברשות השידור, שתכלול פיטורי עובדים אך לא סגירה מוחלטת, גבוה יותר מהסיכוי שהחוק ייושם".
ארדן דחה את מתווה הרפורמה לאחר שדו"ח של חברת הייעוץ טאסק מצא כי רפורמה לא תפטור את הבעיות הפיננסיות ברשות לאורך זמן.
בינתיים נראה כי אקוניס ונתניהו מעכבים את הצעדים הבאים להקמת תאגיד השידור החדש. חודשים חלפו מאז הגישה ועדת האיתור, בראשות השופט בדימוס עזרא קמא, את רשימת המועמדים המומלצים לכהונה בדירקטוריון התאגיד החדש, אך נתניהו טרם הגיש אותה לבדיקת הוועדה לבחינת מינויים בכירים בשירות הציבורי. החוק אינו נותן לנתניהו זכות השפעה על זהות המועמדים, וייתכן שבשל כך הוא מעדיף לעכב את אישורה.
איש המפתח ביחס לעתיד רשות השידור עשוי להיות שר התקשורת משה כחלון. בתמיכת השר הקודם יאיר לפיד ובעידוד אגף תקציבים, הסכים האוצר להעביר מידי שנה 250 מיליון שקל נוספים בשנה למימון התאגיד החדש ולאפשר בכך את ביטול אגרת הטלוויזיה. אקוניס כבר הבהיר כי אגרת הטלוויזיה תבוטל בכל מקרה, גם אם התאגיד החדש לא יוקם. אולם לא ברור האם באוצר יסכימו לממן את רשות השידור הקיימת, גוף מנופח ולא יעיל שנמצא בהליך פירוק של כונס הנכסים הרשמי ופועל ללא דירקטוריון. החלטה בנושא צריכה להתקבל באופן מיידי לאחר שכבר בסוף החודש יגמר הכסף בקופת הרשות והיא לא תוכל להמשיך ולשלם משכורות.
