סופר-פארם: ירידה של עד 34% במימוש מרשמים כפרטיים בגלל המרשם הדיגיטלי
בג"ץ ידון מחר בעתירה של הרשת נגד משרד הבריאות וקופות החולים. לטענת הרשת, מרשם זה מגביל את המטופלים לרכוש את התרופות רק בבתי המרקחת של הקופה ומונע מהם לרכוש אותו באופן פרטי
מחר (ב') ידון בג"ץ בעתירה של סופר-פארם, ניו פארם והסתדרות הרוקחים נגד משרד הבריאות וקופות החולים בנושא המרשם הדיגיטלי, המגביל את המטופל לרכוש את התרופות בבתי מרקחת מסוימים בלבד, בעיקר בבתי מרקחת של הקופה.
- מכה לתרופה: הנזקים שטומנים בחובם המרשמים האלקטרוניים
- בג"ץ לא עצר את נוהל המרשמים האלקטרוניים
- ועדת שרים לענייני חקיקה תדון היום בהצעת חוק בנושא המרשם האלקטרוני
העתירה הוגשה באפריל 2014 ותידון מחר לראשונה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", רשות ההגבלים בודקת אם הנוהל של משרד הבריאות, שמאפשר גישה למרשמים אלקטרוניים רק לבתי מרקחת שלהם הסדר עם קופות החולים, מנוצל לפגיעה בבתי המרקחת הפרטיים. ל"כלכליסט" נודע כי הרשות סיימה את בדיקתה, אך חוות הדעת של הממונה נותרה חסויה, עברה אך ורק למשרד הבריאות ולא תוצג מחר בדיון בבג"צ.
לטענת סופר פארם, המרשם הדיגיטלי אף לא מאפשר למטופלים לרכוש את התרופות באופן פרטי, במקרים בהם ההבדל במחיר הוא שולי, למשל. בדיון מתכוונת סופר-פארם להציג נתונים המראים ירידה במימוש מרשמים כמרשמים פרטיים בבתי מרקחת שאינם משתייכים לקופות החולים. על פי נתוני רשת הפארם, בשנת 2014 חלה ירידה של עד 34% במימוש מרשמים כמרשמים פרטיים וזאת בשל המעבר למרשמים דיגיטליים. מה שלטענתה, פוגע בצרכנים.
נושא המרשם החתום דיגיטלית צובר תאוצה בשנה האחרונה במיוחד בשירותי בריאות כללית. הטענה היא כי מרשם זה מחייב את המטופל לקנות את התרופה בבתי המרקחת של הקופה ובכך פוגע למעשה ביכולת הבחירה של הלקוחות וכן בבתי המרקחת הפרטיים, שבמידה שאינם מחוברים למערכת המחשוב של קופות החולים, אינם יכולים לנפק את התרופות שבמרשם, למרות שיש הסכם בינם לבין קופת החולים.
לקוחות מעדיפים לקנות באופן פרטי כדי לחסוך את התור
מרשם דיגיטלי מצוי במאגר הממוחשב של קופת החולים המנפקת אותו בלבד ולכן יכול להיות מנופק אך ורק אם קיים ממשק מסרים ממוחשב, בין קופת החולים לבין בית המרקחת אליו מגיע הלקוח בכדי לרכוש את התרופה. נוהל של משרד הבריאות מסדיר אפשרות של רופא להעביר מרשם חתום דיגיטלית למאגר מרשמים ממוחשב. היתרון של המרשם מסוג זה הוא בכך שהוא מאפשר לחולים כרונים לקבל מרשם של תרופה קבועה מדי חודש, מבלי להגיע לרופא. מאידך, הוא מונע מהחולה את חופש הבחירה והאפשרות לרכוש את התרופה בבית מרקחת שנוח לו, ומחייב אותו לפנות רק לבתי מרקחת ההמחוברים למערכת הממוחשבת של קופת החולים.
פעמים רבות לקוחות מעדיפים לרכוש מרשם של קופת חולים באופן פרטי ולוותר על השתתפות הקופה. זאת במקרים שמדובר בהפרש קטן יחסית במחיר, כשהם מבקשים לרכוש את תרופת המקור ולא את התרופה הגנרית, או כאשר הם מעדיפים את הנוחות והמהירות במקום לחכות בתורים הארוכים, בדרך כלל, בבתי מרקחת של הקופה.
בדיון מתכוונת סופר פארם להשתמש בבקשה לאישור תביעה כייצוגית שהוגשה נגדה ונגד קופת חולים כללית באוקטובר 2013 על ידי שני לקוחות שביקשו לרכוש בסניף הרשת תרופה שנקראת גלובן, להפחתת רמת הגלוקוז בדם, ולטענתם גילו כי הם נדרשים לשלם סכום גבוה יותר כאשר הם מבקשים לרכוש את התרופה בהשתתפות עצמית של קופת חולים כללית מאשר הסכום אותו היו משלמים אם היו רוכשים אותה באופן פרטי. לטענתם, סופר פארם וקופת החולים לא ייידעו אותם בדבר האפשרות לרכוש את התקופה במחיר נמוך יותר, באופן פרטי.
נתונים שהציגה סופר-פארם מראים ירידה במימוש מרשמים פרטיים בעיקר בתרופות בהן אין הבדלים במחיר בין רכישה באופן פרטי או דרך הקופה. לדוגמה בתרופה סימבסטטין לטיפול בכולסטרול שמחירה 15.80 שקלים – מימוש המרשמים כפרטיים ירד ב-20%. מימוש תרופת נורמיטן לטיפול בלחץ דם שמחירה 16.10 שקלים ירד ב-34% וגלולות למניעת הריון שמחירן נע בין 25 שקלים ל-43 שקלים ירדו ב-20%.
העותרים מבקשים מבג"צ לאפשר חיבור של כל בתי המרקחת שלהם למאגר המרשמים האלקטרוני.
לדברי ניצן לביא, מנכ"ל סופר-פארם: "כיוון שלא מדובר בנושא של חיים או מוות אלא בחוסר נוחות לצרכן ובפגיעה בשוק בתי המרקחת, משרד הבריאות מרשה לעצמו להגן על האינטרסים הכלכליים של קופות החולים ולאפשר אפלייה זו".