אקזיט זה קאן: התוכן הישראלי בדרך לריביירה

יריד מיפ ה־51 שייפתח מחר בקאן שבריביירה הצרפתית צפוי לשים את החותמת הסופית על הפיכתה של ישראל למעצמת תוכן טלוויזיוני בינלאומית. מארגני יריד הטלוויזיה הענק, שאליו מגיעים נציגים מיותר מ־100 מדינות, בחרו להעמיד הפעם במרכז את תעשיית הטלוויזיה הישראלית, עם אירועים שיציגו את מיטב התוכניות הישראליות ויפארו את היצירתיות והחדשנות הישראלית.

עם שני ערוצי טלוויזיה מסחריים בלבד, שאחד מהם נמצא בסכנה קיומית, ועם ערוץ טלוויזיה ציבורי מקרטע, מייצאת ישראל כבר יותר מעשור פורמטים שזוכים להצלחה מסחררת ברחבי העולם: מ"בטיפול" ו"חטופים/הומלנד" ועד ל"כוכב הבא" - מכוכבות יריד מיפ שהתקיים בשנה שעברה.

מלבד אירועי ההצדעה לישראל, גם השנה ינסו חברות התוכן הישראליות לעשות עסקים ביריד ולמכור פורמטים חדשים. אחד הפורמטים הללו הוא "I can do That", תוכנית בידור מקורית שפיתחה חברת ההפצה הישראלית ארמוזה פורמטס בשיתוף עם הערוץ הסיני JSBC. הפורמט אמנם לא עלה לשידור בארץ אך כבר נמכר לשידור לערוצי טלוויזיה באיטליה, טורקיה ופרו. פורמטים ישראליים נוספים שיציגו ביריד וטרם נמכרו כוללים את ,"Boom" - שעשועון שפיתחו עידו רוזנבלום והזכיינית קשת; וכן גרסה שפיתחה חברת דורי מדיה לצד עמי גלאם לשעשועון יפני מצליח. פורמט נוסף שמפיצה ארמוזה, שיצרו יגאל שילון ואולפני הרצליה, יציע למכירה שעשועון שבו מתמודדים באולפן עונים על שאלות של אנשים ברחוב. זכיינית ערוץ 2 השנייה, רשת, תציג בפסטיבל את הפורמט "המיזם", שמפיקה עבורה אנדמול ישראל וצפוי לעלות לשידור בחודשים הקרובים. "המיזם" הוא פורמט אינטרקטיבי שבו המשתתפים מנסים לגייס מהצופים בבית מימון למימוש החלום העסקי שלהם. בנוסף רשת תנסה למכור את פורמט "משחקי השף" שפותח על ידה בשיתוף תאגיד ITV studios הבינלאומי ושני פורמטים חדשים נוספים- האחד עוסק בשידוכים (אהבה בהפתעה) ובשני יארגן צוות מפיקים חתונה מהחלומות לבני זוג (חתונה מהחלומות).

1. פורצי הדרך

כולם רוצים להתבשם בהצלחה הבינלאומית, ונראה שלא מעט שחקנים נהנים למצב את עצמם כמי שפרצו את הדרך של שוק הטלוויזיה הישראלי בעולם. באולפני הרצליה מזכירים כי כבר לפני יותר מעשור היה להם דוכן ביריד מיפ שבו נמכרו פרקי הסדרה "פספוסים" של יגאל שילון, האמא של תוכניות המצלמה הנסתרת, שחוזרות אל המסך בשנים האחרונות.

בדורי מדיה מציינים כי כבר בתחילת העשור הקודם הם מכרו בעולם טלנובלות שהפיקו בארגנטינה, בטרם עברו להפיץ פורמטים ישראליים מצליחים כמו "בטיפול" שהופקה ב־14 מדינות ושודרה ב־30. ארמוזה נחשבת גם היא לפורצת דרך, עם הצלחות כמו "לעוף על המיליון", שיותר מ־1,000 פרקים של הפורמט שודרו בעולם, "ומחוברים" ששודר בגרסה מקומית בהודו, פינלנד ודנמרק. בשבוע שעבר נמכרו זכויות השידור של הפורמט לענקית האינטרנט האמריקאית AOL. קשת נחשבת למותג הישראלי המוביל בשוק הטלוויזיה הבינלאומי, עם הצלחות כמו "הכספת" של ארז טל, "חטופים" ו"הכוכב הבא".

2. אומת התוכן

בתעשיית הטלוויזיה אוהבים גם להציג את קווי הדמיון בין תעשיית התוכן המקומית לענף הייטק הישראלי המצליח. "ההייטק המקומי הוא קטר היצוא של ישראל וכך גם תעשיית התוכן, רק שהמדינה עדיין לא הבינה את זה", אומר נדב פלטי, נשיא ומנכ"ל דורי מדיה. "בתחום התוכן, כמו בהייטק הישראלי, חושבים אחרת. אנחנו מעזים, בועטים ולא נופלים לשבלונות כמו שקורה בשוק האמריקאי. לקהל הישראלי אין זמן לבולשיט, הוא מאוד תובעני ורוצה סחורה מעולה. אם דרמה לא מספיק טובה הוא לא יסתכל עליה. זה מחדד את היצירתיות הישראלית".

עמוס נוימן, סמנכ"ל השיווק של ארמוזה, מוסיף: "אמנם בתחום התוכן אין אקזיטים כמו בהייטק, אך ארמוזה בהחלט רואה את עצמה כחברת סטארט־אפ באופי. אנחנו סטארט־אפ שפועל במחזורים של חצי שנה, ובכל תקופה כזו צריכים להמציא את עצמנו מחדש ולהביא תוצרים באיכות גבוהה".

צילום: ינאי יחיאל

כמו בהייטק, גם בשוק התוכן העולמי מסתובב כסף גדול. השחקנים שומרים על מידה רבה של חשאיות בכל הנוגע לגובה החוזים שלהם, אך בדורי מדיה לבדה מדווחים על הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה ממכירת סדרות ופורמטים. "יש כאן פוטנציאל אדיר מבחינת מוחות ויצירתיות וזה משהו שחבל לפספס. השוק עדיין נמצא בחיתוליו", אומר יואב פרץ, מנכ"ל משותף של אולפני הרצליה, שחתומה בשנים האחרונות על הצלחות בינלאומיות כמו השעשועון "כלוב הזהב".

לדברי פרץ, ההכנסה מפורמט יכולה לנוע בין אלפי דולרים או יורו למכירה הראשונית של זכויות השידור למדינה מסוימת. אם הזכויות ממומשות, ההכנסה לבעל הפורמט תעמוד על 3%–7% מעלות ההפקה, כלומר כעשרות אלפי דולרים לפרק. הסכום שישולם תלוי במדינה המשדרת ובגודלו של הגוף הקונה. "אין לי ספק שכמו בהייטק אנחנו נראה כניסה של קרנות הון סיכון להשקעה בתחום התוכן", מעריך פרץ. "אם בחברות סטארט־אפ צריך להשקיע השקעה ראשונית של מיליוני דולרים לפחות, בתחום הטלוויזיה אתה יכול להפיק פיילוט בעלות של עשרות ומאות אלפי דולרים ולרוץ איתו. הסיכון יותר קטן".

3. בג'ונגל המקומי

על אף ההצלחות, תחום ייצור ויצוא הפורמטים הישראלי סובל מבעיות קשות הנגזרות משוק הטלוויזיה המקומי. השחקנים העצמאיים, שאינם שייכים לערוצי טלוויזיה, שבים ומתלוננים על "כשל שוק" שמאיים על ההצלחה הבינלאומית של התוכן המקומי, ומחפשים פתרונות לעקוף את הכשלים.

"שוק הטלוויזיה בישראל מאוד קטן, ריכוזי ומונופוליסטי. יש הרבה מפיקים יצירתיים ונועזים, אבל הרבה פחות מקום לשדר", מסביר פרץ. "ב־HOT וב־yes מחפשים בעיקר דרמות ופחות פורמטים בידוריים גדולים, שעשועונים או תוכניות אירוח, לכן הכוח לקבוע מה עולה לאוויר מרוכז אצל הדואופול של קשת ורשת. היום לא מספיק להציע פורמט על הנייר - צריך להציג לפחות פיילוט. פורמט שכבר שודר ויש עליו נתוני רייטינג זוכה ליתרון גדול לעומת כזה שלא. הבעיה היא למצוא מסך".

פלטי מוסיף כי "קשת ורשת פשוט חזקות מדי, והן מנצלות את זה כדי לקחת את כל זכויות ההפצה אליהן, כשגם HOT ו־yes מנסות לחקות אותן. אין בישראל מספיק כסף להפקות, תנאי האשראי גרועים, וזה מוביל למיזוגים בין חברות הפקה. בלתי נמנע שבסוף יהיו בישראל רק 6–7 מפיקים גדולים שיהיה להם הרבה יותר כוח מול הערוצים".

לדברי פלטי, "כיום שורר ג'ונגל מבחינת הסדרת שוק הפורמטים. לדבריו, "באנגליה למשל, חוקק חוק שלפיו הערוץ המשדר זכאי ל־20% בלבד מזכויות השידור ו־80% נשארים אצל היוצרים וחברות ההפקה. אני מאמין שגם בישראל תהיה חקיקה בנושא, כי קשת ורשת מושכות יותר מדי את החבל". פלטי מציע למדינה לא להסתפק רק בהסדרת זכויות ההפצה: "בהחלט יש מקום להקים מדען ראשי שיזרים כסף לפיתוח תוכן. גם ההייטק הישראלי החל להתפתח באמת רק אחרי שהמדען הראשי ומרכז ההשקעות שפכו עליו מיליארדי שקלים".

אולי במפתיע, פלטי מברך על כניסתם של גורמים נוספים לשוק. החודש הקימו קרן ההשקעות רוביקון ביזנס גרופ עם היזם אלון דולב קרן ייעודית להפקה ויצירה של פורמטים טלוויזיוניים. היזמים מבטיחים להשקיע 55 מיליון דולר עד סוף 2015, במימון ופיתוח מאות פורמטים טלוויזיוניים למכירה.

במקביל, בשבוע שעבר הושלם החלק השני בנחיתת ענקית התוכן הבינלאומית אנדמול, שרכשה 33% ממניות רשת, לאחר שכבר קנתה בשנה שעברה את השליטה בחברת ההפקות קופרמן. "הזרמה של כסף למערכת היא מבורכת", אומר פלטי.

גם נוימן מסכים כי נדרשת רגולציה להסדרת זכויות ההפצה, "כדי שלא כולם יהיו שבויים של הערוצים הגדולים, שהיום לוקחים את רוב הזכויות אליהם". מבחינתו, בכל מקרה עדיף למכור פורמט שכבר שודר: "ברגע שיש לך שידור, יש לך הוכחת ביצוע. אם היצירה ייחודית מאוד, תצליח למכור אותה בכל מקרה, אך בשאר המקרים זה תלוי. לדוגמה, את הפורמט של Gran plan, שבו שלוש סבתות נותנות עצות מעשיות לצעירים בנושא דייטינג או חיפוש דירה, הצלחנו למכור ל־22 מדינות, וישראל תהיה רק המדינה הרביעית או החמישית שבה התוכנית תשודר".

אלון שטרוזמן, מנכ"ל קשת אינטרנשיונל, הזרוע הבינלאומית של זכיינית ערוץ 2 היושבת בלונדון, מודה שהוא נהנה מיתרון לא מבוטל בשוק בשל הקרבה שלו למסך. "אין ספק שיש לנו פלטפורמה לנסות דברים חדשים וחדשניים ולראות איך הם עובדים", הוא אומר. שטורזמן מתנגד להצעה לאמץ את המודל האנגלי בנושא זכויות פורמטים: "אני חושב שההשוואה בין ישראל לאנגליה היא לא מדויקת ולא במקומה. מדובר בשתי כלכלות שונות לגמרי: אנגליה היא שוק גדול הרבה יותר שבו הערוצים מרוויחים יותר מפרסום, עם גופי שידור חזקים. המצב בישראל שונה". שטורזמן טוען שעידוד היצירה צריך לבוא באמצעות הטבות במס להפקות שמצולמות בישראל. כדוגמה הוא מציג את הסדרה "DIG" שיצרה הזכיינית וצולמה בירושלים. הסדרה, שעוסקת בסוכן FBI אמריקאי שמגיע לחקור תעלומת רצח בבירה, תעלה בערוץ USA network בחודשים הקרובים.

בינתיים, עד להסדרת התחום, נאלצות חברות ההפצה וההפקה למצוא פתרונות יצירתיים לכשלי השוק המקומי. דרך בולטת אחת היא שיתופי פעולה עם חברות זרות למימון הפקת פיילוטים. כך עשו דורי מדיה, שמשתפת פעולה עם חברת הפקה אמריקאית, וארמוזה בהסכם מול JSBC, גוף השידור השני בגודלו בסין.

4. הלהיט הבא

יריד מיפ, שבשנה הבאה השתתפו בו כ־1,700 חברות תוכן, הוא זירה שוקקת של קנייה ומכירה של פורמטים וסדרות. בכל שנה שוק הטלוויזיה הופך גלובלי ופתוח יותר, וכיום לא תהיה בעיה לתוכנית שירה מיוון להימכר כפורמט לרשת אמריקאית גדולה, בתנאי שתהיה חדשנית מספיק. אלא שלדברי נוימן, "היום הרבה יותר קשה לרצות את גופי השידור בעולם. אנו נמצאים בשוק רווי שקשה לבלוט בו. מצד אחד גופי השידור רוצים לקבל משהו חדיש שעוד לא היה, ומצד שני הם מחפשים משהו שעובד באופן מוכח. עם זאת, ההצלחה העולמית של הדרמות הסקנדינביות בשנים האחרונות פתחה צוהר למכירת סדרות בשפת מקור באירופה ובארה"ב".

שטרוזמן: "באופן טבעי השוק מחפש את מה שאין, ולכן אנחנו צפויים לראות השנה ביריד הרבה פורמטים לא ציניים, וטלוויזיה שמדגישה מודעות חברתית וערכים. קשה לפרוץ היום עם פורמטים סטנדרטיים, וצריך להביא משהו שמשנה את כללי המשחק".