עמרי פדן, בעלי מקדונלד'ס ישראל, מסרב לפתוח סניף באריאל בקניון של רמי לוי

לשחקני התיאטרון ואנשי האקדמיה המחרימים את אריאל, על רקע מיקומה מעבר לקו הירוק, מצטרפים כעת גם שחקנים בענף הקמעונאות המסרבים לפעול באזור. ל"כלכליסט" נודע כי עמרי פדן, הזכיין הישראלי של מקדונלד'ס, סירב להצעה שקיבל לפתוח סניף של הרשת בקניון R המוקם בימים אלו באריאל על ידי רמי לוי וחברת הנדל"ן מגה אור.

לדברי צחי נחמיאס, בעל חברת הנדל"ן מגה אור, המתווכים המשווקים את שטחי המסחר בקניון הודיעו לו כי במקדונלד'ס סירבו לפתוח בקניון סניף עקב מיקומו מעבר לקו הירוק. "עמדותיו הפוליטיות של פדן שהיה ממקימי שלום עכשיו ידועות זה שנים, אך מי שצפוי להיפגע מהן כעת הם תושבי אריאל והאזור".

עמרי פדן. "עמדותיו הפוליטיות ידועות" צילום: טל שחר

מקדונלד'ס: "זו תמיד היתה המדיניות שלנו"

אלא שמקדונלד'ס לא לבד. לדברי נחמיאס, רשתות נוספות הביעו חשש להיכנס לפרויקט על רקע מיקומו. נחמיאס סירב לנקוב בשמן של הרשתות, היות שלדבריו אלה עדיין לא קיבלו החלטה סופית בעניין. "המתווכים מסרו לנו כי גם רשתות הפועלות בחו"ל ואחרות המחזיקות בזיכיונות למותגים בינלאומיים חוששות מהשפעה שלילית שעלולה להיות לעסקים שלהן בעולם כתוצאה מכניסה לקניון". אתמול אישרו במקדונלד'ס כי אין בכוונתם להיכנס לקניון, ומסרו כי הימנעותם מפעילות מעבר לקו הירוק "תמיד היתה המדיניות של הרשת".

רמי לוי, איש ליכוד הנחשב למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לא התייחס באופן ספציפי לחברות שמסרבות להיכנס לקניון אולם לדבריו, הימנעות מפתיחה של חנויות מעבר לקו הירוק פוגעת גם באוכלוסייה הערבית באזור. "אני לא מקבל את זה שמכניסים שיקולים פוליטיים לתוך עולם העסקים. כל עוד מדובר בעסק שפועל בתוך גבולות מדינת ישראל, כפי שהם מוגדרים כיום, אין סיבה להחרים אזור או אוכלוסייה על רקע פוליטי. הקניון באריאל צפוי להעסיק עובדים ערבים ויהודים מהאזור ולהעניק שירות לכל אותן אוכלוסיות. החרם הזה מיותר ופוגע באותה אוכלוסייה ערבית שעליה כביכול אותם גורמים מבקשים להגן".

קסטרו ופוקס ייכנסו לקניון בסוף 2014

הקניון שצפוי להיפתח בסוף 2014 בהשקעה של כ־100 מיליון שקל ימוקם בסמוך לכניסה המערבית לאריאל. שטחי המסחר בקניון בן שתי הקומות ישתרעו על כ־10,000 מ"ר ולהם יצטרף בניין משרדים בן חמש קומות. בקניון צפויים לפעול פרט לסופרמרקט של רמי לוי 50 רשתות נוספות ובהן קסטרו, פוקס, ניצת הדובדבן ועוד. בדומה לגישתו בנושא תמחור המזון, גם בתחום הקניונים מבקש לוי להביא לשינוי בגובה שכר הדירה - הצפוי להיות נמוך משמעותית משכר הדירה הנגבה בקניונים אחרים בפריפריה, ולנוע בין 80 ל־120 שקל למ"ר.

לפני שלוש שנים חתמו עשרות שחקני תיאטרון על עצומה שנמסרה להנהלות התיאטראות, ובה הודיעו על התנגדותם להופיע בהיכל התרבות שהוקם באריאל. חודשיים לאחר מכן חתמו 155 מרצים מאוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ על עצומה חדשה הקוראת להחרים את המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. בעצומה הצהירו החותמים על אי־נכונותם "לקחת חלק בכל פעילות אקדמית, מכל סוג שהוא, המתרחשת במכללה הפועלת בהתנחלות אריאל". לדבריהם, "אריאל אינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל, ועל כן אי אפשר לחייב אותנו להופיע שם".

העיר אריאל צילום: עמית מגל

הוויכוח סביב מפעלים שמעבר לקו הירוק

בייגל בייגל ומולטילוק עזבו, סלטי שמיר וסודהסטרים נשארו

אף שזה כעשור מתנהל ויכוח סביב העתקת מפעלי תעשייה ישראליים מעבר לקו הירוק, צפוי הוויכוח לתפוס בקרוב תאוצה. הסיבה: מכתב ששלחה לאחרונה נציגת האיחוד האירופי לענייני חוץ לשרי החוץ של האיחוד, ובו קראה להם לאכוף את החקיקה האירופית הנוגעת לסימון מוצרים שמקורם מעבר לקווי 1967.

מי שהעתיקו את מפעלן לתוך תחומי הקו הירוק הן בעיקר חברות בעלות נפח פעילות משמעותי באירופה, אשר המשך הייצור באזור יהודה ושומרון עלול היה לפגוע בהן בצורה משמעותית.

עם חברות אלו ניתן למנות את יוניליוור, שהעתיקה בשנה שעברה את מפעל בייגל בייגל מאזור התעשייה ברקן לצפת; וחברת המנעולים מולטילוק שבבעלות ענקית המנעולים השבדית אסא אבלוי, שסגרה את המפעל שהפעילה בברקן והעבירה אותו ליבנה. בין החברות הבולטות הפועלות באזור ניתן לציין את סלטי שמיר, מפעל אהבה למוצרי ים המלח, סודה סטרים ויצרנית זרועות ברקן. בסיור שערך בתחילת החודש שר הכלכלה נפתלי בנט במפעל אחווה לייצור מוצרי חלבה, הוא אמר כי אין לו התנגדות לסימון של מוצרים המיוצרים בשטחים: "צריך להביא את כל העולם ליהודה ושומרון ולהראות להם מה זה באמת דו־קיום. להציג להם מהם מפעלים משותפים שיהודים וערבים עובדים בהם יחד. זה השלום האמיתי בין הצדדים, ולא במשרדי אנאפוליס שבהם אף אחד לא מחובר למציאות".

לדברי בנט, "מילים לא עושות שלום, אלא רק עסקים ורכישות משותפות הם אלה שעושים שלום. אנחנו לא שונאים אף אחד, יש פה רצון לדו־קיום אמיתי בשטח. אני מציע שנסכים לסימון מוצרים שעליהם יהיה כתוב: "מיוצר באזור השלום".