מנכ"ל בריטיש ישראל: "נראה שלא נקנה יותר קניונים גדולים"

"בעקבות האסטרטגיה של הממונה על הגבלים עסקיים, נראה שלא נצליח לקנות יותר קניונים גדולים. אבל אני מניח שהוא לא יתנגד לקנייה של קניונים קטנים", כך הגיב אתמול אבי לוי, מנכ"ל בריטיש ישראל, להחלטת בית הדין להגבלים עסקיים לאשר את המיזוג בין בריטיש ישראל למליסרון. ההחלטה פיזרה את הערפל ששרר סביב יחסי הכוחות בענף הקניונים בישראל.

בית הדין להגבלים עסקיים אישר למעשה את הסכם הפשרה שנחתם בין מליסרון לממונה על הגבלים עסקיים, לאחר שמליסרון ערערה על התנאים שקבעה בזמנו הממונה הקודמת על הגבלים, רונית קן.

קן קבעה כי אם מליסרון רוצה להתמזג עם בריטיש, עליה למכור את הקריון בקריית ביאליק או את הגרנד קניון בחיפה - נוסף על מכירת שני הקניונים הבאים: רננים וסביונים. אולם בית הדין להגבלים עסקיים אישר את הסכם הפשרה החדש שבמסגרתו יישארו הגרנד קניון והקריון אצל מליסרון, ובמקומם היא תמכור את קניון הצפון בנהריה, קניון הדר בירושלים וקניון הראל במבשרת (נוסף על מכירת רננים וסביונים).

עזריאלי צילום: אירית קוטונה

השופטת נאוה בן אור קבעה כי "נימוקי הממונה, המצדד בהסכם הפשרה שאליו הגיע עם העוררת, מקובלים עליי. יש בפשרה המוצעת כדי לענות על החששות התחרותיים שעליהם הצביע הממונה כתוצאה מהמיזוג בין מליסרון לבין עופר השקעות ובריטיש ישראל". עוד קבעה השופטת כי "שלושה קניונים אלה (הצפון, הדר והראל - א"י) מהווים חלופה ראויה להפגת החששות התחרותיים".

קרקעות העתיד

במקרה של בריטיש־מליסרון, הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה מצא את דרך המלך בהסכם פשרה שאפשר סופית את המיזוג בין השתיים. אולם במקרה של קבוצת הקניונים המתחרה, עזריאלי, שביקשה לרכוש מאזורים ושיכון ובינוי את קניון עיר ימים בנתניה, העסקה התפוצצה לאחר שעזריאלי לא הסכימה לתנאים שהציב הממונה לצורך אישור העסקה.

המשמעות של התנאים שהציב הממונה בעסקת עיר ימים ובמיזוג בין בריטיש למליסרון היא שעזריאלי ובריטיש־מליסרון לא יוכלו לרכוש יותר קניונים גדולים. אמנם אין החלטה רשמית כזו מצד הממונה, אבל בפועל העובדה שהוא לא אישר לעזריאלי לרכוש את עיר ימים ואילץ את מליסרון למכור חמישה קניונים, כמעט סותמת את הגולל על רכישת קניונים גדולים קיימים - בפני שתי קבוצות הקניונים הגדולות.

כתוצאה מכך, בבריטיש ובעיקר בעזריאלי, פועלים להגדלת שטחי המסחר באמצעות רכישת קרקעות ובניית קניונים עליהן. בעסקאות מסוג זה תתקשה רשות ההגבלים העסקיים להתערב, שכן קניית קרקע משולה לרכישת חומר גלם ואין לה קשר למיזוג חברות. יצוין כי מחשש לפגיעה בתחרות, קיים סעיף בחוק ההגבלים העסקיים המאפשר לרשות ההגבלים להורות לבעל מונופולין למכור נכסים שנבנו על קרקע השייכת לו. אך כדי לאכוף סעיף זה, נדרש אישור של בית משפט ורק צו שופט יכול לחייב את בעל המונופולין למכור את הנכס. סעיף זה מעולם לא נאכף.

בימים אלו בונה בריטיש ישראל את הגרנד קניון בבאר שבע בשיתוף אלי להב, ומנסה לפתח קניון חדש באשדוד, ליד תחנת הרכבת הדרומית, בשיתוף יזמים פרטיים. בעזריאלי, המגמה של רכישת קרקעות ובנייה אינה חדשה, אך סביר להניח שהיא תלך ותתעצם בעקבות האסטרטגיה של רשות ההגבלים. בעבר רכשה הקבוצה נדל"ן בקריית אתא ועכו ובנתה עליהם קניונים; בימים אלו היא ממשיכה במגמה זו גם בראשון לציון, רמלה ותל אביב (ליד מתחם שרונה). כמו כן, באזור התעשייה של חולון בונה הקבוצה מתחם הייטק ותעשייה שיכלול גם מרכז מסחרי.

אבי לוי מנכ"ל בריטיש צילום: עמית שעל

"קבוצת עזריאלי תתקשה מאוד לרכוש קניונים. גם מליסרון, למרות העוצמה שלה, תתקשה לקנות עוד קניונים - מסיבה רגולטורית", כך סבור אלעד קראוס, אנליסט נדל"ן ואנרגיה בהראל פיננסים. "שלושת הקניונים שהממונה דרש ממליסרון למכור הם בשווי נמוך מזה של הגרנד קניון. את רננים וסביונים מליסרון מחויבת למכור עד סוף השנה ואת שלושת האחרים עד סוף 2013. להערכתי, העסקה הזו צפויה לייצר שחקן שלישי חדש בתחום הקניונים".

לעומתו, גורם בענף אומר כי האסטרטגיה החדשה של הממונה, שלא לאפשר רכישת קניונים גדולים, ממילא אינה רלבנטית לעזריאלי כי אין כיום יותר מדי קניונים גדולים שיש להם פוטנציאל להימכר - מלבד לב המפרץ, עיר ימים, שבעת הכוכבים, קניון בת ים, וקניון רמות בירושלים. אם עזריאלי ירצה לרכוש קניון קטן, עומדת בפניו האפשרות לקנות את אחד הקניונים של בריטיש ישראל: סביונים, קניון הצפון בנהריה או הראל במבשרת ציון.

לא לנכסים קיימים

ברשות ההגבלים העסקיים מביטים בדאגה על ענף הקניונים. התנאים המגבילים שהטילה הרשות על עסקת עיר ימים הביאו בחשבון את התעצמות כוחה של קבוצת עזריאלי ונעשו לנוכח טענות סוחרים - שדיווחו כי קבוצות הקניונים הגדולות מתנות כניסה לקניון חזק בכניסה מקבילה לקניון פחות טוב של אותה קבוצה.

מבחינת רשות ההגבלים העסקיים, העובדה שקבוצת קניונים בונה קניון חדש על קרקע שרכשה, פחות מאיימת מאשר רכישה של נכס קיים - שנרכש על כלל צרכניו וסוחריו.

עסק שמוקם יש מאין, גם אם על ידי קבוצה שכבר יש לה קניון באזור, לא בטוח שיצליח מבחינה כלכלית אבל לבטח יגדיל את התחרות ואולי אף ייצר קניבליזציה לאותו גוף שהקים אותו. בשורה התחתונה המחיר לצרכן יירד כי ההיצע יגדל. גם אם בנייה שכזו לא תייצר תחרות (כי בסופו של דבר אותו גוף יגדיל את נתח השוק שלו עצמו), התוצאה תהיה ירידת מחירים, מהלך שנתפס כחיובי בעיני הרשות.

תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי שיווקי צ'מנסקי בן שחר, חולק על החלטת הממונה בעסקת עיר ימים. "בהחלטה נפלו פגמים. במרחב של נתניה אין לעזריאלי אף מרכז מסחרי. אם היא היתה רוכשת את הקניון, זה היה מגדיל את התחרות שלה מול בריטיש שמפעילה שם את קניון השרון. הממונה מתייחס לקניונים כאילו הם עולם שעומד בפני עצמו. הוא פחות מחשיב את הפאואר סנטרים ובטח לא את רחובות הערים - וגם בזה אני חולק עליו. הממונה חושש שאם עזריאלי תרכוש את עיר ימים, יהיה לה כקבוצה כוח נוסף מול הסוחרים. גם כאן לדעתי הממונה לא קורא את מפת השוק כי כיום יש לרשתות - ובעתיד יהיו להן עוד יותר - אלטרנטיבות לפתיחת חנויות גם מחוץ לקניונים.

"לגולף", ממשיך בן שחר, "לא קרה כלום כשהם יצאו מקניון רמת אביב; גם המשביר לצרכן לא ניזוקה מכך שהיא פתחה חנות במרכז ירושלים. השחקנים הבינלאומיים ובראשם H&M מחפשים חנויות ברחובות הערים ירושלים ותל אביב. כך שגם אם היום הרשתות פותחות בעיקר בקניונים, התמונה הזו עשויה להשתנות בתוך שנתיים־שלוש". לדבריו, במרחב של נתניה עומדים להיבנות עוד ארבע מרכזים מסחריים נוספים שיגדילו אף הם את התחרות באזור".

יש מתעניינים

לא ברור עד כמה רצינית ההתעניינות בחמשת הקניונים שבריטיש צריכה למכור מתוקף החלטת הממונה על הגבלים עסקיים. אבל בענף מונים גופים שונים שכבר התעניינו ברמה כזו או אחרת בנכסים.

מדובר בגופים מוסדיים ובהם מגדל, הפניקס, כלל, פסגות והראל; חברות הנדל"ן הגדולות ובהן גזית גלוב, פישמן, אמות, אלוני חץ, ריט 1; וכן קרנות השקעות מחו"ל שמעוניינות להשקיע גם בישראל.

מרשות ההגבלים נמסר בתגובה: "אנחנו עוקבים באופן מתמשך אחרי רמת הריכוזיות בענף".