משרד הבריאות קובע: "תחליף חלב בסיסי לא הופך ילד לחכם פחות"
יצרניות תחליפי החלב מפציצות את ההורים במושגים מורכבים כדי שיקנו את הפורמולות המתקדמות והיקרות יותר. אבל המומחים מפקפקים בתרומה האמיתית של תוספי המזון לבריאות התינוק ואפילו היצרניות מודות שהם לא הכרחיים. אז למה לשלם כמעט 30% יותר?
הורים צעירים נאלצים לקבל לא מעט החלטות מורכבות, אחת מהן נוגעת לתחליף החלב שייתנו לתינוק שלהם. מהמדפים קורצות אליהם קופסאות עם ציורים ילדותיים, מבטיחות תינוקות רגועים וחכמים יותר, ומקפיצות לעין שמות של רכיבים בלועזית שנשמעים חשובים, גם אם לא ברורים להורים.
לקבלת ההחלטה מול המדף ביחס לתחליף החלב הראוי, מתנקזים כל החלומות והפחדים של ההורים הצעירים - תחליף חלב הוא הרי לא רק מזון. עם תוספות הוויטמינים, השמנים והחומצות שהוא כולל, הוא דומה יותר לתרופה מאשר לאוכל, ופרשת רמדיה, שבמסגרתה חלו ומתו כמה תינוקות עקב חסרונו של ויטמין B1 בתרכובת הצמחית שצרכו, עדיין צרובה היטב בזיכרונם של הורים רבים.
תחליפי החלב נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: המוצרים ה"בסיסיים", כמו סימילאק טופ ומטרנה חלבי, והמוצרים ה"מתקדמים" - מוצרי הפרימיום, כפי שאוהבים לכנות אותם בחלק מהחברות - כמו סימילאק אדבנס פלוס, מטרנה אקסטרה קר, אופטימיל ונוטרילון. עלייתו לארץ של הנוטרילון, שמשווק על ידי טבע, הרחיבה את התחרות בשוק הפרימיום וחידדה את השאלה למה בכלל זקוקים תינוקות למוצרים הללו.
כולנו, כמובן, רוצים לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר, אבל לתחושה שאנחנו קונים לילד עוד כמה נקודות IQ מתלווה מחיר משמעותי, כזה שקשה להתעלם ממנו. התזונה של תינוק שאינו יונק כלל תעלה להוריו עד כ־4,970 שקל בשנה הראשונה אם יקנו לו את התחליפים המתקדמים, בעוד שאם יבחרו בפורמולה הבסיסית הזולה ביותר העלות תתכווץ לכ־3,850 שקל בשנה. חשוב להדגיש כי זו עלות מינימלית בלבד, שנשענת על מחירי אריזות החיסכון הגדולות, וכי התחשיב לא מביא בחשבון בקבוקים שהתינוק לא מסיים ומושלכים לפח.
הפער הכספי בין הפורמולות הוא עצום: 1,120 שקל בשנה בין הפורמולה הבסיסית הזולה ביותר לפורמולת הפרימיום היקרה ביותר - הפרש של 29%, המשקף מעט יותר משלושה חודשי צריכה של פורמולה בסיסית. גם אם לוקחים את ממוצעי המחירים, ההפרש גדול ועומד על 19% בין ממוצע מחיר הפורמולות הבסיסיות לבין ממוצע מחיר פורמולות הפרימיום (ללא נוטרילון ואופטימיל, שמחירן הנוכחי והנמוך נועד לשם תפיסת נתח שוק). כל זה מחזיר אותנו לנקודת המוצא: אולי אפשר להסתפק במוצר הבסיסי ולא במתקדם? האם תינוק שיצרוך מוצר בסיסי בלבד לא יתפתח כראוי?
הפגנת האמהות בקיץ צילום: אריאל בשור
תוספי מזון אופנתיים, אבל לא ממש הכרחיים
"פורמולות הפרימיום לא באמת מורכבות יותר", אומר רם רייפן, פרופ' בבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית, מומחה למחלות דרכי עיכול ותזונה, ורופא ילדים. "נכון לנובמבר 2011, אין הבדלים גדולים בין הפורמולות וחשוב לומר שכולן בטוחות. אין לנו מספיק מידע שיגרום לנו לבחור בפורמולה אחת על פני השנייה, כל עוד הן מפוקחות על ידי משרד הבריאות ופועלות על פי כללי הגופים הרגולטוריים שמקובלים בעולם".
פורמולות בסיסיות מול פורמולות פרימיום - לחץ כאן
משרד הבריאות בארץ אימץ את כללי הקודקס אלימנטריוס, הקובע תקנים בינלאומיים בנושאי מזון ושייך לארגון הבריאות העולמי ולארגון האו"ם למזון ולחקלאות. תחליפי החלב הבסיסיים המשווקים בארץ עומדים בתקן של הקודקס, שרוענן ב־2007, ומגדיר את כל הרכיבים החיוניים להתפתחותו התקינה של תינוק והכמות הרצויה שלהם. הרכיבים האופנתיים שעליהם מתחרות כיום החברות, כמו נוקליאוטידים או פרוביוטיקה, נכללים במסמך כתוספות אפשריות. כלומר, הם לא הכרחיים וכל מה שנחוץ להתפתחות התינוק כבר נמצא בפורמולות הרגילות.
בחלק מהחברות הוגנים מספיק כדי להודות שהפורמולות הבסיסיות כוללות את כל מה שתינוק צריך, ושאף תינוק שצורך אותן לא יתפתח פחות טוב: "מה פתאום", אומרת אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ומדענית במטרנה. "יש תקנים שאומרים מה חשוב, מה רמות המינימום והמקסימום, וזה נמצא בכל המוצרים. שאר הרכיבים הם רכיבי רשות".
הדר מרחב נאמן, מנהלת יחידת שיווק OTC ומוצרי צריכה בטבע ישראל, מביעה דעה דומה, אף שטבע לא משווקת בארץ מוצר בסיסי, אלא פורמולת פרימיום בלבד: "אם אמא קונה לבן שלה את המוצר הרגיל, זה חס וחלילה לא אומר שהילד לא יתפתח ויינזק. לכולם יש הרכיבים שנדרשים לפעילות תקינה".
החברות שואפות להתקרב לדבר האמיתי
הביקוש לתחליפי החלב קשיח. לאמהות שאינן מיניקות או לאימהות שמיניקות עד שהן חוזרות לעבודה בתום חופשת הלידה אין אופציות אחרות. הן זקוקות לתחליפי החלב כדי להזין את ילדיהן. גם הנאמנות למוצר עזה מאוד - כמעט כמו לתרופות. בניגוד לתזזיתיות שמאפיינת מוצרי מזון, הורים לא נוהגים להחליף פורמולה, אלא אם כן נוצר לכך צורך בריאותי.
לתוספי המזון הבולטים בתחליפי הפרימיום השונים - לחץ כאן
בצד ההיצע מדובר בשוק גדול, סוער ומתפתח. לפי הערכות, תעשיית תחליפי החלב מגלגלת השנה כחצי מיליארד שקל, עוגה עצומה שכל חברה רוצה נתח ממנה. השחקנית הדומיננטית בשוק (60%) היא מטרנה שבשליטת אסם, השנייה היא סימילאק מבית אבוט האמריקאית (39%), והקטנה ביותר היא אופטימיל מבית מדיצ'י הצרפתי (1% מהשוק). כעת משקיעה טבע מיליונים בהחדרת נוטרילון של חברת נוטרישה ההולנדית, השייכת לקבוצת דנונה.
השאיפה של החברות הללו היא לייצר מוצר שיהיה קרוב ככל האפשר לדבר האמיתי, חלב האם; וליתר דיוק - שההתפתחות ובדיקות הדם של תינוקות שאוכלים תחליפי חלב יהיו קרובות ככל האפשר לאלה של תינוקות שניזונים מחלב אם. החברות משקיעות מאמץ מחקרי ומדעי אדיר במיפוי חלב האם ובניסיון לחקות אותו וזו, אומרים בחברות, הסיבה שהמוצרים המתקדמים יקרים יותר, מה גם שחלק מהרכיבים החדשים שמתווספים אליהם יקרים. אפשר להניח שגם האופנה והפחדים של ההורים משחקים תפקיד בתמחור.
הבאזז היום הוא סביב שלושה רכיבים עיקריים: הראשון הוא LC PUFA, שם כולל לאומגה 3 ואומגה 6, ולשתי החומצות הנגזרות מהם, DHA ו־ARA, בהתאמה. בכל התחליפים, הבסיסיים והמתקדמים, יש אומגה 3 ואומגה 6, וברוב המתקדמים יש גם את החומצות DHA ו־ARA שנמצאות גם בחלב אם.
הרכיב השני הוא נוקליאוטידים, אבני הבניין של הדנ"א והרנ"א, שעל פי החברות מגבירות את יכולת הגוף לייצר נוגדנים, מסייעות בהפחתת שלשולים ותורמות להבשלת תאי מערכת החיסון.
הרכיב השלישי הוא הפרהביוטיקה והפרוביוטיקה. בפרוביוטיקה הכוונה להכנסת חיידקים טובים לגוף, כדי שיהיו במעי יותר חיידקים טובים מרעים. פרהביוטיקה היא תוספת של סיבים המובילים לשינוי הפלורה, שהיא הרכב החיידקים במעי. הפרהביוטיקה מוכרת להורים כ־GOS ו־FOS, שני סוגי סיבים שאמורים לסייע בהגנה מפני החיידקים הרעים ולהקל על היציאות.
"נסחפנו עם האסוציאציות"
ומה לגבי נוקליאוטידים?
"החברות נתמכות בעבודות שהראו שההתקבלות של חיסונים, כלומר הסיכוי שתקבל חיסון ותהיה מחוסן, גבוהה יותר אם קיבלת נוקליאוטידים. מה המשמעות הנרמזת של זה? שאנחנו מחזקים את מערכת החיסון ומערכת החיסון מתקשרת לחלב אם - זו האסוציאציה המיידית שזה עושה. אסוציאציות בלתי רגילות תמורת עוד כמה שקלים ליום. מה זה עוד כמה שקלים ליום בשביל הילד שלך?", הוא שואל בציניות.
רייפן גם לא מתרשם מהסימוכין המחקריים של אחת החברות לחשיבות הרכיבים המתקדמים. "זה מחקר בדיעבד, כלומר כשהילד בן ארבע בודקים אותו ושואלים את האמא איזו פורמולה הוא קיבל, ומגיעים למסקנות. מישהו יודע מה קרה בין גיל שלושה, שישה או שמונה חודשים, כשהילד הזה קיבל פורמולה, ועד גיל ארבע? באיזו מסגרת הוא היה, האם ההורים שלו מסורים, האם הם נפרדו, עברו למדינה אחרת, האם הם גרים בעיר או בכפר? האינטרפטציה החד־משמעית של עבודות כאלה לא נכונה".
לאחרונה השיקה סימילאק את האדבנס פלוס, מוצר חדש בקטגוריית הפרימיום שמחליף את סימילאק אדבנס. רונית דוייב, המנהלת המדעית של אבוט, הסבירה כי כחברת תרופות בינלאומית, אבוט מחויבת לתת לצרכנים מוצרים שעומדים בחזית המדע והתגלו במחקרים כמקנים תוצאות הדומות ביותר לאלו של חלב אם. דוייב מזכירה את רכיבי המוצר, "שקיימים רק במוצרי הפרימיום", ובהם הלוטאין, רכיב חדש בארץ שקיים רק באדבנס פלוס. לדבריה, הוא חשוב לבריאות המוח והראייה וקיים בחלב אם.
רייפן מתעקש: "לוטאין הוא בעל סגולות
אנטי־אוקסידנטיות. אני לא מכיר עבודות שהראו שהתוספת מועילה, אולם ברור מהעבודות שכן פורסמו שהיא לא מזיקה. אז בשלב זה, מצטער, אין סיבה לשלם יותר".
"לדעתי צריך לתת אומגה 3 לתינוקות משלוש סיבות: התינוקות לא מסנתזים (מפיקים) את זה לבד, התפתחות המוח נמשכת שנתיים לאחר הלידה, וזה הנושא הנחקר ביותר מכל התוספים שניתנים לתינוקות, ויש לו ביסוס מדעי טוב".
לכל מחקר שיתמוך בהוספת רכיב מסוים, יש כנראה מאמר נגדי שלא יאמת את זה. הפוסק העליון שאליו פונה רייפן הוא ה־Cochrane Collaboration, ארגון עצמאי בינלאומי שלא למטרות רווח, שסוקר את כל המחקרים שנעשו בתחומי הבריאות השונים ומעבד אותם להמלצות, במטרה לסייע ליצרנים, מקבלי החלטות וחולים. The bloody Cochrane, מכנה אותו רייפן. "הם משביתי השמחה של כל המחקרים הספורדיים. בדו"ח האחרון שלהם נכתב שאין קשר משמעותי בין מתן DHA, שזה החלק הפעיל של האומגה 3, לבין ראייה והתפתחות בתינוקות. הם מצאו שזה משפיע על פגים, אבל לא משמעותי בתינוקות בשלים (שאינם פגים)".
מה הם מצאו לגבי שאר התוספים?
"'יש עדות לא מספקת לקביעת התפקיד של תוספים פרהביוטיים בהשפעה על מחלות אלרגיות ורגישויות אחרות למזון'", מקריא רייפן ממסמכי ה־Cochrane, "'דרושים ניסויים נוספים'. ובהמשך הם מוסיפים אזהרה, ולפיה מעל ריכוז מסוים עלולה להיות לפרהביוטיקה השפעה שלילית. כלומר זה לא שככל שאתה נותן יותר זה יותר טוב, אלא להפך".
בשורה התחתונה, מה צריך להיות השיקול של הורים כשהם בוחרים תחליף חלב?
"הבטיחות של הפורמולה, ואפשר לומר בפה מלא שכולן בטוחות; והזמינות שלה, כלומר שאפשר למצוא אותה בכל מקום. אני לא חושב שיש הצדקה לבחור דווקא את הפורמולות המתקדמות, צריך לבחור את מה שזמין".
"השיקול הוא כלכלי, לא בהכרח בריאות"
העמדה של מיכל קאירי, סגנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים לילדים שניידר, ודפנה בוסאני, דיאטנית ומנהלת תחום אונקולוגיה ביחידה, יותר מסויגת וזהירה. "הנושא בעייתי כי בעיקרון התוספות טובות, זה לא שהן לא הכרחיות, וכל הזמן מגלים עוד ועוד רכיבים. אבל תינוק שלא יקבל פורמולה מתקדמת לא יהיה בתת־תזונה. זה לא רמדיה, לא יחסר לו ויטמין חיוני. מהבחינה הזו, הפורמולות המתקדמות לא קריטיות", מסבירה קאירי.
בבדיקות שיעשו לתינוק שניזון מפורמולות בסיסיות יראו שחסר לו משהו? למשל, שיש לו פחות מאחד הויטמינים החשובים?
קאירי: "יכול להיות, לא בטוח. כעיקרון כל הפורמולות שיש היום בשוק ראויות לשימוש".
בוסאני: "יש טובות יותר ויש טובות פחות. זה כמו כשקונים מכונית, ויש אחת יותר מאובזרת ואחת פחות, ועושים את השיקול הכלכלי".
אז השיקול הוא כלכלי?
קאירי: "כן, השיקול הוא כלכלי. בבסיס המוצרים דומים, ויש להם ניואנסים קטנים חדשים, שהם יתרונות, ופה נכנס השיקול הכלכלי. זה כמו לקנות עגלה. אפשר לקנות ב־4,000 שקל ואפשר ב־800 שקל והילד יהיה בה בסדר גמור, לא יקרה לו כלום".
בתחליפי החלב יש אופנה, כמו שיש בעגלות?
"כן, בטח. אין מה לעשות, בתעשיית התינוקות יש כסף, ואנשים משתכנעים בקלות, וגם משכללים את המוצרים למקומות שטובים יותר לילד ולהורה".
מה אתן ממליצות להורים שבאים להתייעץ איתכן?
בוסאני: "אנחנו לא ממליצות להורים מה לתת, זה לא הוגן. אם היה בפורמולה אחת משהו מאוד קריטי, שמאוד חסר באחרות, היינו יכולות להמליץ. אבל כעיקרון אין ממש סיבה להגיד להם לקנות דווקא פורמולה אחת ולא אחרת".
קאירי: "אם חברה טובה תשאל אותי, ואני יודעת מה האמצעים הכלכליים שלה, אני אגיד לה שהיא יכולה להוציא עוד 200 שקל בחודש, אז שתקנה את הפורמולה המתקדמת יותר. חברה אחרת, שאני יודעת שלא יכולה להוציא עוד 200 שקל בחודש, אגיד לה לקנות את הפורמולה הכי זולה שהיא מוצאת, כי כולן טובות. אין היום פורמולה שאת אומרת, 'בזה אל תיגעי'. אנחנו לא אומרות, תישארו רק עם הפורמולות הישנות. אבל גם אם אתה לא יכול לקנות את המוצר המתקדם יותר, הילד שלך יהיה חכם ובריא באותה מידה".
בשוק טוענים שנוטרילון וסימילאק טופ, אשר אין בהם LC PUFA, הם פחות טובים.
קאירי: "אי אפשר להגיד שזה חיסרון, כי לא חובה ש־LC PUFA יהיה בתזונה של תינוקות בשלים, אבל בכל שאר הפורמולות לתינוקות בשלים יש אותו. מחקרים מסוימים מראים כי בתינוקות בשלים יש הבדל של נקודת IQ או שתיים אם הם קיבלו LC PUFA, אבל המחקרים האלה לא חד־משמעיים, ויש הרבה מחקרים אחרים שמראים שחסרונו לא גורע מה־IQ. הוא כנראה נשאר דומה או שיש שיפור קטן בגלל LC PUFA. אבל זה לא שילד אחד יהיה חכם והשני טיפש".
