"דה־מרקר הפעיל את מכונת ההעתקות באופן זדוני ומכוער"

"העתקת ידיעות מהעיתון כפי שהן אינה מקיימת את הגנת השימוש ההוגן, ותיחשב להפרה של זכויות יוצרים", כך אומר ל"כלכליסט" ד"ר גיא פסח, מומחה בדיני זכויות יוצרים ושוק התקשורת מהאוניברסיטה העברית. את הדברים אמר ד"ר פסח יממה לאחר שמו"ל מעריב עופר נמרודי סיים להעיד בבית משפט בתביעה

"מעריב" ושבעה מכתבי המוסף הכלכלי שלו תובעים את שוקן בסכום של 17 מיליון שקל, בטענה שבשנים 2001–2002 העתיק האתר דה־מרקר בשיטתיות כתבות של "מעריב" בלי לתת קרדיט לכותביו. לטענת נמרודי, דה־מרקר העלה את הידיעות ב־7:00 בבוקר, באופן שייתר לגמרי את רכישת עיתון "מעריב" באותו יום.

נמרודי עצמו אינו חתום בעעצמו על התביעה. עם זאת, בשנת 2004 הוציא מכתב לכל כלי התקשורת הגדולים בארץ שבו תקף את המגמה, וכתב: "אנחנו לא מוכנים שתעשו סקירת עיתונאים ללא מתן קרדיט". לטענתו, מיד לאחר הוצאת המכתב החלו אתרי האינטרנט והעיתונים לתת קרדיט ל"מעריב" על כל ידיעה שהועתקה מהעיתון.

עיקר הוויכוח המשפטי נסב על הגדרת התוכן שפורסם: האם מדובר בסקירה עיתונאית לגיטימית, כפי שטוען שוקן באמצעות עו"ד זאב ליאונד, או בהעתקה ממש, כפי שטוען נמרודי באמצעות עו"ד רקפת פלד. "המאמץ הגדול שהושקע היה באיתור כל הכתבות שגנבתם. החלטנו שכל מאמר שיותר מ־40% ממנו הועתקו ייחשב בעינינו להעתקה", אמר נמרודי בעדותו בנובמבר, "מבין 550 ידיעות שהועתקו ופורסמו בדה־מרקר היו כמחציתם העתק זהה כמעט לחלוטין לידיעה המקורית. הדבר נוגד את מבחן ההיגיון והשכל הישר".

בעדותו גם ירד נמרודי לפסים אישיים: "אינני כועס על עמוס שוקן, אבל נפגעתי ממנו. הם עשו את המעשה הזה ברגע הכי נורא בחיי, כשביליתי 15 חודשים במעצר. ברגע שהם ראו שה'אבא' של 'מעריב' איננו, הם הכניסו לפעולה את מכונת ההעתקות, והם עשו זאת באופן זדוני ומכוער. רק כשחזרתי לתפקיד ב־2002 הביאו לתשומת לבי את הדבר הזה, והתחלנו לגבש את התביעה".

במהלך עדותו הסביר נמרודי את החשיבות המסחרית שיש לסקופים של העיתון ולקישור שלהם לכתב ספציפי: "לקרדיט שניתן לכתב יש חשיבות מסחרית רבה. עיתונאי ספציפי שמביא סיפורים בלעדיים נותן סיבה לקנות את העיתון שבו הוא כותב. קרדיט שווה כסף. אני לא מעתיק בלי אישור, להבדיל מכם, ובטח לא בניתי מכונת העתקות בשקט בשקט".

עמוס שוקן אמר אתמול בתגובה: "טענות עופר נמרודי מתעלמות מן הפרקטיקה המקובלת שנהגה בעיתונות הכלכלית הישראלית במשך שנים. 'סקירת העיתונים' עצמה הפכה, בהבל פיו של נמרודי, ל'העתקה', סמוך לשחרורו של נמרודי מבית הכלא, תוך הגשת תביעה מתוקשרת לפיצויים סטטוטוריים דימיוניים, בגין הפרת זכויות יוצרים, כביכול, בנסיון שקוף להביך את 'הארץ', אף שכך היה נהוג בפועל למעלה משני עשורים".

"השאלה היא אם בדה־מרקר לקחו את המידע עצמו, העובדות, או שעשו שימוש בכתבה עיתונאית של 'מעריב'", מסביר ד"ר פסח, "יש שימוש הוגן במסגרת חומרים שמוגנים בזכויות יוצרים, אבל זה שונה מהעתקה שיטתית בשיטת 'גזור והדבק' של כתבות שלמות, בייחוד אם זה נמשך לאורך זמן. השופטים יבדקו גם את הפגיעה בשוק הפוטנציאלי של 'מעריב'".