$
מדיה

הרפורמות בשוק התקשורת עולות היום על שולחן ועדת הכלכלה

השינויים שכלולים ברפורמה מאיימים להפוך את הענף על פיו, לשנות מהיסוד מודלים עסקיים ולכונן חדשים תחתם. רגע לפני שעת המבחן מציג כלכליסט מורה נבוכים: מהן ההצעות, מי בעד, מי נגד ומה השינויים שצפויים להתקבל

מיכל תוסייה כהן 07:0612.10.09

עתידו של שוק התקשורת לפי המודל של ועדת מרדכי יקבע היום בצהריים, כשוועדת הכלכלה תדון בשלוש הרפורמות המרכזיות בשוק התקשורת שעליהן המליצה ועדת מרדכי: מעבר מזיכיונות לרישיונות לערוצי טלוויזיה, חיוב הכבלים והלוויין להציע חבילה זולה לצופים, ושידורי פרסומות בכבלים ובלוויין.

 

בינתיים המהומה גדולה, וכולם נגד כולם: היוצרים נגד הזכייניות נגד הכבלים והלוויין. השאלה היחידה שנותרה היא מי ינצח. מנכ"ל קשת אבי ניר, מנכ"ל רשת אבי צבי ומנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי יירתמו למאבק למען הצלחת הרפורמה, שתאפשר לזכייניות להתנער סופית מהמטרד הנקרא "זיכיון". לכל הגורמים המעורבים ברור שהפסד במלחמה הזו עלול להותיר אותם מחוץ למסך. מה שבטוח, משעמם זה לא יהיה.

 

מזיכיונות לרישיונות

 

הרפורמה הראשונה שבה תדון ועדת הכלכלה היא המעבר משיטת הזיכיונות, שעל פיה זכייניות המעוניינות להפעיל ערוץ טלוויזיה צריכות להתמודד כל עשר שנים במכרז של מועצת הרשות השנייה, לשיטת רישיונות. רישיון, על פי הרפורמה החדשה, יינתן ללא מכרז, לכל גורם שיוכיח שהוא עומד בתנאי סף. הרישיון יחודש כל 15 שנים, אלא אם בעל הרישיון לא יעמוד בתנאי הסף שעליהם התחייב. בדיקה של העמידה במחויבויות תיערך כל חמש שנים. רפורמה זו צפויה להיכנס לתוקף בינואר 2012.

 

שר התקשורת משה כחלון שר התקשורת משה כחלון צילום: אוראל כהן
מי בעד: הזכייניות ומשרד התקשורת

 

לטענת משרד התקשורת, שיטת הזיכיון היא שיטה מיושנת. "ערוצי הטלוויזיה הם כבר מזמן לא משאב מוגבל", טוען בכיר בענף המצדד ברפורמה. שר התקשורת משה כחלון אמר כי המעבר לשיטת הרישיונות "יאפשר לשמור על מגוון ערוצים ומגוון דעות, ולחזק את הפלורליזם התקשורתי". המעבר לשיטת הרישיונות זוכה גם לתמיכה גדולה מצד הזכייניות, ובמיוחד מצד ערוץ 10, שנלחם כעת על הארכת זיכיונו שעומד לפוג בפברואר 2010. מבחינת הערוץ, המעבר לרישיונות הוא לא פחות מחבל הצלה.

 

לרפורמה הזו יש גם צד פחות זוהר, כפי שהובע בדעת המיעוט של עו"ד דנה נויפלד ממשרד המשפטים, שצורפה להמלצות ועדת מרדכי. לטענת נויפלד, אם בשיטת הזיכיון המועצה יכולה שלא לאפשר את המשך פעולתה של זכיינית שלא עמדה בהתחייבויותיה, בשיטת הרישיונות תאבד את כלי האכיפה הרגולטורי החזק והאפקטיבי ביותר שלה — החלפת בעל הזיכיון בתום תקופת פעילותו. למרות בדיקת המחויבויות השנתית, נויפלד מציינת כי בפועל מעולם לא נשלל רישיון מגורם פעיל.

 

נויפלד מעריכה עוד כי המעבר לרישיונות לא יפתור את הכשלים בשוק, וכי חסמים בשוק ימנעו כניסת מתחרים חדשים. "העלות הגבוהה של הפעלת ערוץ מסחרי חדש, הרגלי הצפייה, ומגבלות שוק הפרסום מעידים כי ישנו קושי רב בכניסת שחקנים נוספים לתחום", היא כותבת. להערכתה, בעתיד לא יהיו יותר משלושה ערוצים מסחריים.

 

בביקורת הזו יש יותר משמץ אמת, ויעידו על כך חובות התוכן של זכייניות ערוץ 2. אף שבשלוש השנים האחרונות הגיעו אלה ל־150 מיליון שקל, הזכייניות אינן חוששות. "אף אחד לא יעז להחשיך את ערוץ 2, והזכייניות יודעות את זה", טוען גורם בכיר בעולם הטלוויזיה, המעריך כי פלח הפרסום בארץ גדול דיו כדי להחזיק שלושה ערוצים מסחריים. הבעיה לדבריו היא בחלוקה: ערוץ 2 שולט ב־85% משוק הפרסום בטלוויזיה. לטענתו, אם חלוקת עוגת הפרסום היתה שוויונית יותר, והערוצים לא היו מוציאים עשרות מיליוני שקלים על תוכניות ריאליטי יקרות, היה מספיק כסף לכולם ורמת ההשקעה בתוכניות סוגה עילית היתה עולה.

 

מי נגד: היוצרים

 

חרף הצהרותיו של השר כחלון כי "הרפורמה תקבע כללים ברורים שישפרו את מעמדו של היוצר הישראלי", היוצרים טוענים כי בשיטת הרישיון ערוצי הטלוויזיה ישקיעו עשרות מיליוני שקלים פחות בהפקות מקור, היות שהיעדר זיכיון לא יחייבן לעשות כן. אם במסגרת הזיכיון רשת וקשת התחייבו להשקיע 170 מיליון שקל כל שנה בהפקות מקור, המעבר לרישיון ימחק את ההתחייבות.

 

"הרפורמה תמוטט את היצירה הישראלית שפרחה בשנים האחרונות", טוען מוש דנון, ראש מטה המאבק של ארגון היוצרים. "יש לנו תחושה שהרפורמה מקודמת על ידי הרשות השנייה כיוון שזו אינה מצליחה לאכוף את חוקי הזיכיון. אנחנו גם לא מבינים לאן משרד התקשורת כל כך ממהר: הזיכיונות גם ככה אמורים לפוג רק ב־2012".

 

חבילה צרה ופרסומות בצדה

 

שני השינויים המרכזיים הנוספים ברפורמה נוגעים ישירות לחברות הכבלים והלוויין, HOT ו־yes. לפי הרפורמה, עד ינואר 2013 הללו יחויבו להציע לצרכן "חבילה צרה" של תכנים, שתכלול רק את הערוצים שבהם הצרכן מעוניין ותעלה לו הרבה פחות. אם היום לקוח של חברת הכבלים או הלוויין צריך לקנות "חבילה מלאה" של ערוצים, שעולה 230 שקל ומעלה לחודש, בעקבות הרפורמה הוא יוכל לקנות חבילה של כעשרה ערוצי בסיס בכ־80 שקל לחודש. כדי לכסות על ההפסדים הצפויים להן, חברות הכבלים והלוויין יקבלו גזר: עד ינואר 2015 הן יהיו רשאיות להתחיל לשדר פרסומות, שיהוו מקור הכנסות חדש בעבורן.

 

נגד החבילה הצרה: חברות הכבלים והלוויין

 

הרפורמה אולי מיטיבה על פניו עם הצרכן, אך מעלה את חמת בעלי הכבלים והלוויין. "רעיון פופוליסטי שלא יעמוד במבחן המציאות", תוקף בכיר בכבלים. "עם כניסת ממיר ה־DDT לשוק (המאפשר צפייה בחמישה ערוצים בחינם), הכבלים והלוויין צריכים להילחם על כל לקוח. במשרד התקשורת לא מבינים שהחבילה הצרה תפרק את המודל הכלכלי של הכבלים והלוויין. אם כל לקוח יוכל לשלם רק על ערוצים ספציפיים, לא בטוח שהחברות ישרדו כלכלית. כבר עכשיו יש להן חובות של 3 מיליארד שקל".

 

"עד עכשיו, הרפורמה הזו נעשתה בשליפה מהמותן בלבד", אומר סמנכ"ל הרגולציה של החברה יורם מוקדי. "HOT היתה מקדמת בברכה סוכרייה בדמות פרסומות, אבל כשלסוכרייה הזו קשור מוקש בשם 'החבילה הצרה', אנו דוחים אותה, וממליצים לרפורמטורים לעשות עבודה רצינית ומקיפה יותר".

 

ניצן חן, יו"ר מועצת הרשות השנייה ניצן חן, יו"ר מועצת הרשות השנייה צילום: יוסי מימוני
נגד היתר הפרסום: זכייניות הטלוויזיה וערוצי הרדיו

 

הרפורמה החדשה מוציאה מן הדעת את הזכייניות ואת ערוצי הרדיו, שרק להם מותר כיום לשדר פרסומות. לטענתם, הכנסת HOT ו־yes לשוק הפרסום הקטן תמיט על תעשיית התקשורת אסון כלכלי. "נתח הפרסום בארץ לא יגדל, אבל יכניסו אליו שני שחקני ענק", טוען בנחרצות יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות דוד בן בסט. "זה יוריד באופן ניכר את כמות הכסף שישקיעו בפרסום אצל הזכייניות וברדיו, וגם יוריד את המחיר שמשלמים היום לפרסומת. אפילו יובל שטייניץ אמר לי שאין סיכוי שזה יעבור".

 

במועצת הרשות השנייה טוענים בתגובה כי הם דווקא תומכים ברפורמה. "הרפורמה נדרשת, בתנאי שתכלול מארג שינויים כפי שנקבע בוועדת מרדכי", אומר מנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה. "יש לקבוע את 2012 כשנת המפנה, ולדאוג לכך שערוצי הברודקאסט שיקומו בעקבות הרפורמה ייצרו ערוצים שיתרמו לחברה, לתרבות וליצירה".

 

חוות דעת של אגף הכלכלה במשרד התקשורת, שהתפרסמה אתמול (א') באתר המשרד, קובעת כי במידה והרפורמה בטלוויזיה תצא לפועל כפי שהיא, ויותר הפרסום בכבלים ובלווין, ערוץ 2 וערוץ 10 צפויים לקרוס כלכלית. בעקבות הרפורמה יקטנו הכנסות הערוצים המסחריים בכ-10%, מה שימנע מהם להמשיך ולתפקד.

 

עיקרי הרפורמה בשוק התקשורת

 

  • מעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות

מרוויחים: הזכייניות רשת, קשת וערוץ 10. המעבר לשיטת הרישיונות יפטור אותן מהצורך להתמודד במכרזים.

מפסידים: היוצרים — לטענתם המעבר לשיטת הרישיונות יקטין משמעותית את רמת ההשקעה בהפקות מקור סוגה עילית.

 

  • מעבר מ"חבילה מלאה" של תכנים בכבלים ובלוויין במחיר גבוה ל"חבילה צרה" במחיר נמוך

מרוויחים: משרד התקשורת — הצרכנים שיזכו לבחור את התכנים ולשלם עבור מה שהם צורכים.

מפסידים: חברות הכבלים והלוויין והיוצרים — לטענת חברות הכבלים והלוויין, מהלך זה יפגע באופן משמעותי ברווחיהן. לטענת היוצרים, צמצום הרווחים של חברות הכבלים והלוויין יפגע ברמת ההשקעה שלהן בהפקות מקור סוגה עילית.

 

  • מתן אישור לפרסום בכבלים ובלוויין

מרוויחים: חברות הכבלים והלוויין — מהלך זה צפוי להעלות את רמת הרווחים שלהן, שעד כה התבססה על דמי מנויים בלבד.

מפסידים: הזכייניות וערוצי הרדיו — המהלך יפגע ברווחיהן, מכיוון שכעת המפרסמים יפנו חלק מהכספים גם לפרסום ב־yes ו־HOT.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x