זיסר הצליח להביא את גאפ בזכות ברנד ברוקר

לא מעט אנשי עסקים ישראלים חיזרו במרוצת השנים אחרי גאפ וניסו לקבל את הזיכיון לרשת בארץ. ב־2001 ניהלה רשת המשביר לצרכן בעידן טרום רמי שביט משא ומתן לפתיחת חנויות גאפ בחלק מסניפיה, בקונספט של חנות בתוך חנות. גם חברת סקאל של סולי סקאל ניסתה לקבל לפני כמה שנים זיכיון לפתיחת

אז מה גרם לכך שדווקא מוטי זיסר, בעל השליטה באלביט מסחר וקמעונאות, הצליח לשכנע את הנהלת גאפ העולמית לתת לו את הזיכיון? מתברר שאלביט קמעונאות קיבלה את הזיכיון לגאפ ולבננה ריפבליק באמצעות "ברנד ברוקר" שזיהה עבורה את ההזדמנות. ברנד ברוקר הוא מי שבודק עבור חברות טרנדים ומותגים בחו"ל, פונה ראשון אל החברה העולמית ומחבר אותה לחברה המקומית. תפקידו הוא בעצם להתאים מותגים למדינות יעד. החיבור נעשה לא רק ברמה של המלצה, אלא לעתים מגיע לרמה של סגירת עסקה.

כבר לפני שנתיים וחצי הביעה חברת גאפ העולמית רצון להיכנס לישראל. מי שעשה את החיבור בין זיסר לגאפ דאג שהפורטפוליו העסקי של אלביט קמעונאות יתאים לדרישות החברה העולמית. זו רצתה חברה רצינית וגדולה שמכירה וכבר התנסתה בתחום האופנה הבינלאומית. בישראל יש שתי קבוצות שמהוות אופציה: אלביט קמעונאות של זיסר, בעלת הזיכיון למותגים מנגו וג'י סטאר, ואפריקה ישראל של לב לבייב, בעלת המותגים זארה, פול אנד בר ומסימו דוטי, שמהם היא עומדת להיפרד בקרוב כאשר תושלם עסקת המכירה לאנשי העסקים ג'ואי שוובל וחנן אליטוב.

בניגוד לגאפ, H&M הגיעה לישראל דווקא בתיווך לשכת המסחר והתעשייה. לפי האסטרטגיה של החברה השבדית, לא היתה לה כל כוונה להיכנס לישראל. אלא שלאחר ביקור של נציגי החברה בארץ הם שינו אסטרטגיה ובחרו במשפחת חורש, יבואנית רכבי טויוטה, כבעלת הזיכיון בישראל למותג האופנה. גורמים בענף האופנה מרימים עד היום גבה על הבחירה, וחלקם אף צופים קשיים לזכיינית המקומית בהתאמת המותג לטעם הישראלי, בטענה כי אינה מכירה את תחום האופנה. "הם מסתכלים על H&M ורואים בה את איקאה של האופנה - קולקציות שמגיעות בערימות, ללא סטיילינג או עזרה ללקוח. הם מניחים שהלקוח יבחר בבגד בגלל המחיר, אבל זו לא המחשבה הנכונה. צריך גם להבין באופנה", אומרים בשוק.