סוף עידן הרגולטור

בשבוע שעבר פרסמו משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין כי בכוונתם לבחון הטלת רגולציה על שירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט. באופן כמעט אינסטינקטיבי, הקפיץ השילוב בין המילים "רגולציה" ו"אינטרנט" את מנגנוני ההגנה המפותחים של חסידי הרשת, אשר נאבקים מיום הקמת הרשת על הניטראליות

כפי שהדברים נראים, היוזמה של מועצת הכבלים והלוויין אינה צפויה לפגוע בחופשיות הרשת. המטרתה היחידה שלה היא לעדכן את הרגולציה אשר מוטלת על שירותי הטלוויזיה הרב ערוצית להתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, במסגרתם הפכה רשת האינטרנט לערוץ המרכזי בו זורם התוכן לבית הלקוח. לא רק כמדיה כתובה, אלא כקול ווידאו באיכות גבוהה.

רשת האינטרנט, ששימשה עד כה בעיקר לגלישה בין אתרים באמצעות המחשב הביתי, הפכה לרשת תקשורת שאליה מתחברים הטלפון הקווי והטלוויזיה בסלון. שני שימושים אלו נמצאו מעולם תחת הסדרה של משרד התקשורת, אך כאשר הם עוברים לתשתית אינטרנט, מתקשה המשרד להמשיך ולאכוף את ההסדרה. לפני שנתיים עשה המשרד צעד דומה בתחום הטלפוניה, כאשר קבע תקנות שאפשרו יצירת שוק טלפוניה על גבי האינטרנט (VOB). עכשיו מבקשים שם להתאים את החוק לכניסתם הצפויה של שידורי וידאו באיכות גבוהה לאינטרנט.

באופן כללי מאפשרת האינטרנט שלושה סוגים של שירות וידאו: הסוג הפשוט והאינטואיטיבי ביותר הם אתרי הוידיאו כמו יו־טיוב, נענע10, מקו ואחרים. הם אומנם מזרימים לנו וידאו לבית, אך זה אינו ארוז באמצעות מערכת ניהול תוכניות (EPG, או Electronic Program Guide), ולרוב אינו נצרך באמצעות הטלוויזיה בסלון. הסוג השני, הוא השירות שחברת הסלולר פרטנר מתכננת להשיק בישראל בשנה הקרובה: מדובר בממיר טלוויזיה בעל דיסק קשיח שמתחבר לאינטרנט ומוריד קבצי וידאו ישירות מהשרתים של פרטנר. הצפייה בשירות היא לפי דרישה, נעשית באמצעות הטלוויזיה בסלון וכוללת EPG. הסוג השלישי הוא שירות זהה לחלוטין לטלוויזיה רב ערוצית, שרוכב על רשת IP אשר מנוהלת על ידי ספק הרשת, כלומר בזק או HOT.

על פי הרגולציה הקיימת היום, אף אחד משירותי הוידאו שניתנים באמצעות רשתות מבוססת IP, אינו נמצא תחת פיקוח. מאחר שמדובר בשירותים חליפיים, או לפחות דומים מאוד לשירותי הטלוויזיה הרב ערוצית, עולה הדרישה להחיל עליהם רגולציה שווה לזו שמוטלת על חברות הכבלים והלוויין, וכוללת חובות להפקות מקור מסוגה עילית, איסור פרסום, איסור פורנוגרפיה וכדומה. מועצת הכבלים והלוויין כבר החלה בתהליך שבו תבדוק איזה שירות וידאו יהיה פטור מרגולציה, ואיזו רגולציה להטיל על האחרים.

קרוב לוודאי שהחלטת המועצה תהיה לסווג את שירותי הוידיאו לשתי קטגוריות: מה שנראה ומרגיש כמו טלוויזיה יקבל את הרגולציה של טלוויזיה. באופן כללי, שני סוגי השירותים שכוללים EPG ונצרכים באמצעות הטלוויזיה בסלון, ייאלצו לשאת רגולציה דומה לזו של HOT ו־yes. מנגד, שירות וידאו כמו יו־טיוב או מקו יישארו נקיים מפיקוח.

השאלה המרכזית של מועצת הכבלים והלוויין היא האם להטיל רגולציה על האינטרנט, אך בהזדמנות זו, עליה לשאול עצמה גם האם הרגולציה הנוכחית בתחום הטלוויזיה היא הכרחית. ייתכן כי הפתרון יהיה שילוב של הטלת הסדרה מינורית על האינטרנט, ובמקביל צמצום ההתערבות של המדינה בתחום השידורים בכלל.