מלחמת זוגלובק במעבדת בקטוכם
חברת זוגלובק, באמצעות משרד החקירות הפרטי ויצמן־יער, החדירה חלב לאריזות של נקניקיות כשרות של מתחרותיה ושלחה אותן לבדיקה במעבדת בקטוכם. על סמך הממצאים של אותה מעבדה נתבעה חברת הבשר לאחרונה. בקטוכם גילתה את החלב, אך לא זיהתה את החבלה. בקטוכם: "אפשר להפליל בקלות כל מעבדה בעולם"
אחד מהסיוטים הגדולים ביותר של חברות מזון הוא שבדיקות מעבדה ימצאו ליקויים במוצריהן. בשנים האחרונות מרבות תוכניות התחקירים לפרסם כתבות זוועה בנושא, מגובות בצילומי סתר ובבדיקות מעבדה. חשיבות הפרסומים רבה ומשרתת את הציבור, אולם כעת מתגלה פרצה בתחום של בדיקות מעבדה בישראל.
תצהירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, במסגרת תגובתה של חברת מוצרי הבשר זוגלובק לבקשה לאשר תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, ושנחשפים לראשונה ב"כלכליסט", חושפים את הקלות שבה אפשר להטות תוצאות בדיקות מעבדה בישראל ומעוררים תמיהות על נוהלי הבדיקה של המעבדה הגדולה בישראל, בקטוכם.
לפי התצהירים, חוקרים פרטיים ממשרד החקירות ויצמן־יער הראו בשלוש בדיקות שונות כי הבדיקות שעורכת המעבדה אינן מקיפות, וכי "הדו"חות שהמעבדה מנפיקה אינם משקפים את המצב האמיתי של המוצרים שנשלחים אליה לבדיקה". בתצהיר שהוגש לבית המשפט כותב החוקר מטעם משרד ויצמן־יער: "מהפעולות שביצענו עולה כי ניתן לעשות כל מה שעולה בדעתו של מי שמוסר מוצר לבדיקה במעבדה, כשהאריזה אינה אטומה, וכל תוצאה שמתקבלת חסרת משמעות".
בקשה לתביעה ייצוגית
במאי האחרון הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת זוגלובק, בטענה שבנקניקיות הכשרות שלהן יש שאריות חלב. הבקשה הוגשה על ידי הורים של ילד האלרגי לרכיבים במוצרי החלב. לטענת הילד ומשפחתו, לאחר שאכל הילד בבית ספרו נקניקיות מתוצרת זוגלובק, הוא לקה בהתקף קשה וסבל מתסמינים הנובעים מהאלרגיה, כמו קוצר נשימה ופריחה. לפני שהגישו את התביעה באמצעות עו"ד אלדד יניב שלחו ההורים חבילות נקניקיות לבדיקות במעבדת בקטוכם, ובחלקן התגלו שאריות של חלבון החלב קזאין.
מעבדת בקטוכם צילום: עמית של הידיעות על הגשת התביעה פורסמו בתקשורת, אולם זוגלובק מיהרה להכחיש. החשש הגדול ביותר של החברה היה מתגובת הציבור הדתי. הרבנות אמנם פרסמה לאחר זמן קצר הודעה המדגישה שמוצרי החברה נבדקו ונמצאו כשרים, אולם כדי להילחם בתביעה עצמה שכרה זוגלובק את שירותי משרד החקירות הגדול בישראל, ויצמן־יער חקירות, שב"תרגיל" יצירתי בדק אם אפשר להטות את תוצאות הבדיקה במעבדת בקטוכם. אופן ניהול החקירה הפרטית וממצאיה מתוארים בהרחבה בתגובה שהגישה זוגלובק לבית המשפט באמצעות עו"ד ראובן בילט.
דו"חות הבדיקה של בקטוכם שצורפו לתביעת המשפחה הראו שאריזות הנקניקיות של זוגלובק נמסרו למעבדה "באריזתן המקורית כשהן מקוררות", אולם ללא כל אזכור לשאלה אם הן אטומות. זה הפתח שדרכו חיפשו החוקרים להיכנס: הם רכשו שתי חבילות נקניקיות של חברות מתחרות - יחיעם וטירת צבי - שתיהן ללא חלב, כשרות ועם חותמת של הרבנות, בדיוק כמו הנקניקיות של זוגלובק.
תחילה הזריק אחד החוקרים באמצעות מזרק כמה טיפות חלב לחבילה של יחיעם והגיש אותה למעבדת בקטוכם לבדיקה, בעודו מתעד הכל בווידיאו. "עצם פעולת החדרת המזרק לחבילת הנקניקיות פגמה באטימות האריזה ואף הותירה סימן זעיר על הנקניקייה עצמה", כתב החוקר בתצהירו. אולם בבדיקה לא התגלתה החבלה במזיד - לא החדירה לשקית ולא ההזרקה. בתעודת המעבדה צוין: "האריזה נמסרה באריזתה המקורית כשהיא מקוררת". וכצפוי, גילו ממצאי הבדיקה שאריות של חלב בנקניקיות.
"מדובר בנקניקיות כשרות שלא היה בהן כל חלב במקור ולכאורה יש בידיי כרגע תעודה אובייקטיבית, המעידה כי היצרן הוסיף לכאורה חלב לנקניקיות, שזו תוצאה דרמטית ומרעישה, אך כמובן לא נכונה, כי היצרן ייצר נקניקיות ללא שום חלב", כתב החוקר בתצהיר שהוגש לבית המשפט. "למעשה, המהלך שביצענו הוכיח באופן חד־משמעי ואשר אינו משתמע לשתי פנים, כי בעת שמסרה התובעת את אריזות הנקניקיות לבדיקה במעבדת בקטוכם, במעבדה לא התייחסו כלל לשאלה אם מדובר באריזות אטומות, כפי שהן יוצאות את שערי המפעל".
החבלה לא התגלתה
לאחר מכן החליטו החוקרים לבחון אלו פעולות נוספות יכולות להשפיע על הימצאות שאריות חלב בנקניקיות. הם ניסו לדמות מצב שבו חבילת הנקניקיות היתה מנוקבת ושהתה ליד חלב - בין אם במכולת בין אם במקרר של התובעת. אחד החוקרים פער חתך זעיר בחבילת הנקניקיות של טירת צבי והכניס את האריזה לכלי שבו חלב והשרה אותה בתוכו במשך 24 שעות. לאחר מכן הוא שטף את האריזה משאריות החלב והעביר אותה לבדיקה במעבדת בקטוכם. שוב לא גילו הבודקים את הנקב שנעשה במזיד. "גם הפעם צוין בתעודת הבדיקה שהחבילה הגיעה באריזתה המקורית כשהיא מקוררת ובלי שניתנה כל התייחסות לעובדה שהאריזה לא היתה אטומה", כתב החוקר בתצהירו.
כצפוי, העלו ממצאי הבדיקה שהחבילה הכילה ערכים גבוהים מאוד של קזאין. החוקר אף חזר על הפעולה עוד פעם בחבילת נקניקיות אחרת, שבה פתח נקב קטן והשרה אותה רק לכמה שניות בחלב; המעבדה שוב מצאה שאריות חלב אך לא את החבלה, וציינה שהדגימה "נמסרה באריזתה המקורית".
הדרך לתביעה קצרה
המשמעות היא שבידי החוקרים נמצאים כעת דו"חות בדיקה המצביעים שהנקניקיות הכשרות שרכשו של יצרניות הנקניקיות השונות מכילות לכאורה חלב. בעצם, הדרך שלהם מכאן להגיש תביעה נגד היצרניות היא קצרה. "המשמעות המיידית העולה מהבדיקות המתועדות שערכנו", כתבו שני החוקרים בתצהירים, "הינה כי תעודת בקטוכם אינה מעידה על אטימות האריזה והמוצר ואינה מתייחסת כלל לאפשרות של פגיעה במזיד או בשגגה במוצר. ברור אפוא כי במצב עניינים זה ממצאי הבדיקות אינם מהימנים".
זוגלובק מקווה שהממצאים שנחשפו כאן יביאו להסרת התביעה נגדה, אולם משמעות הממצאים חורגת בהרבה מעבר למשפט של זוגלובק. חוקרי ויצמן־יער הראו בעצם שאפשר להטות בקלות תוצאות של מעבדה בישראל.
יתר על כן, תוכניות התחקירים המרכזיות בטלוויזיה משתמשות בשירותי בקטוכם לצורך ביצוע תחקירים על איכות המזון של חברות שונות. "כלבוטק", למשל, השתמשה בשירותי בקטוכם בעת התחקירים על הבשר של טיב טעם, על הקוליפורמים בחומוס ועל היוגורטיות. "שומר מסך" השתמשה בשירותי בקטוכם בעת ביצוע תחקיר על גבינות של מחלבנה וגם "שתולים" השתמשה בשירותי המעבדה בתחקיר על המזון שסיפק גן האירועים "פריים גן אורנים". גם העיתונים היומיים נעזרים מפעם לפעם בבדיקות המעבדה בעת כתבות צרכנות שונות על מוצרי מזון. הממצאים שחשפה חקירת ויצמן־יער הם תמרור אזהרה בפני כל מי שעוסק בנושא.
"אנחנו לא מז"פ"
בתגובה לדברים, תקף ד"ר יצחק סקלסקי, מנכ"ל בקטוכם, את זוגלובק ואת משרד החקירות שנשכר מטעמה. "מדובר במקרה שבו אבא של ילד שכמעט מת כתוצאה מאכילת נקניקייה בא אלינו ובבדיקה שערכנו נמצא חלב בנקניקיות", אמר סקלסקי. "זוגלובק, במקום לקבל את הבדיקה, החליטו להרוג את השליח. הם שלחו חוקרים שחוררו את השקית, כדי להראות שאנו לא רואים שהשקית מחוררת. הם טוענים שלא בדקנו אם האריזות שהגיעו אלינו היו סגורות. עם גורמים שמנסים להטות תוצאות של מעבדה מעולם לא התעסקנו. אנחנו לא מז"פ (מעבדת זיהוי פלילי - ע"ק), זה לא תיקי חקירה. עד היום מי ששלח דגימות למעבדה אלה אנשים שביקשו לדעת מה יש להם במוצר; לא התעסקנו עם אנשים שרוצים לסבך מישהו אחר. מהיום אולי נסתכל אחרת על זה".
האם לא תשנו את נוהלי הבדיקות?
"אני 30 שנה בתחום הזה ומעולם לא היה מצב שבא פלוני להפליל אותנו. אמנם ייתכן שנצטרך לשכלל את מערכת המצלמות ואני יכול לתעד הכל, אבל זה לא ייתן הרבה, כי כל בר דעת שירצה להפליל יכניס חלב פנימה עם מחט קטנה מהצד, ושום מצלמה לא תזהה את הנקב הקטן. מדובר באלפי דגימות, ואין לי כוח אדם לכך. אין אף מעבדה בעולם שמקבלת דוגמאות כמו מעבדה מז"פית. אנו פועלים באבטחת האיכות הגבוהה ביותר שקיימת בשוק, לפי כל חוקי ה־ISO. אבל אנו לא בודקים אטימות של מוצרים וגם לא כתבנו שהמוצרים הגיעו אטומים. אם אני אתחיל להיכנס לתוך זה, לא יהיו בדיקות. ואין גבול להפללה כאן".
אז כל מי שרוצה להונות מעבדה בישראל יכול לעשות זאת?
"בקלות. ברור שאם מישהו רוצה להפיל כל מעבדה או כל חברה בישראל הוא יכול. אבל באותו אופן אתה יכול להפליל מישהו על ידי זה שתזרוק לו סם לתוך הבית ותזמין את המשטרה".
