סוף עידן תנובה הישנה

בשנה האחרונה קשה היה לשמוע אמירות מצד המתחרים ורשתות המזון המפרגנות למישהו בקבוצת תנובה - לא על הבעלים ולא על המנהלים. העברת המקל לאייפקס היתה צעד לא פשוט בארגון, אבל גם מחוץ לחברה התקשו להבין מה קורה - או נכון יותר - מה לא קורה. עם זאת, הודעת הפרישה של ליעד כהן מתפקיד

ליעד כהן ליווה את החלפת הבעלויות והכניס את אייפקס־שמיר לקבוצה. הוא נאלץ ללמוד לעבוד לפי מתודות חדשות, לדווח למעלה, לקבל דיווחים מלמטה, לעבוד כקונצרן, חברת אחזקות. נוסף על כך, גם אם הוא מחשיב את עצמו כאחד ממעצבי תנובה החדשה, לנצח ייחשב לנציג של תנובה הישנה. כהן היה בן טיפוחיו של אריק רייכמן, מנכ"ל תנובה בעשור האחרון, שהיו לו שאיפות וחלומות גרנדיוזיים. רווחיות לא היתה המאפיין העקרי שלהם. 15 שנה בחברה מחדירים את הדנ"א ואת התרבות שלה עמוק בעצמות, ואלה אינם משתנים ביום אחד, גם לא בשנה וגם לא אם אתה חלק מהשינוי.

בין ההנהלה שהכיר כהן לאורך השנים לבין ההנהלה היום כמעט אין קשר. בעצם, הוא הדמות הבכירה היחידה שנשארה מהימים ההם ועזיבתו מסמלת במידה רבה את סוף עידן תנובה של הקיבוצים והמושבים.

ההערכה היא שהמנכ"ל הבא של תנובה לא יבין רבע ממה שמבין כהן בחלב, אבל יהיה בעל ידע פיננסי, ניסיון בשוק ההון ויוביל את החברה להנפקה המיוחלת או למכירתה. בכך יאפשר לאייפקס לעשות אקזיט נאה. אחרי הכל, בשביל זה היא התמזגה עם תנובה.