ניצחון מוסרי, גם אם לא ממשי

השנה היוצאת עברה על שוק התקשורת בשקט יחסי: אף חברה לא עברה ידיים, אף עסקה גדולה לא נחתמה, אף התפתחות רגולטורית לא ערערה את שיווי המשקל ואת הביטחון שבו התנהל שוק התקשורת ב־2007. ב־2008 היו החברות מרוכזות בעצמן. כולן המשיכו בניסיון הסיזיפי למנוע נטישת לקוחות, ובמקביל להגדיל

ההתפתחות המהותית ביותר ב־2008 היא זו שלא התרחשה: במרץ, לאחר שנה וחצי של דיונים, פרסמה ועדת גרונאו את המלצותיה. הוועדה ריכזה את רוב המשאבים של משרד התקשורת, והיתה אמורה להיות גולת הכותרת של העשייה המקצועית של העומד בראשו, השר אריאל אטיאס. אבל כגודל התקוות כך גודל האכזבה: תשעה חודשים לאחר הגשת ההמלצות, בשטח לא קורה כלום. ההמלצה העיקרית בדו"ח, פירוק רשת בזק למקטעים ויצירת שוק סיטונאי בתחום הקווי, תקועה לחלוטין.

הסיבה הלא מפתיעה לקיפאון הזה היא חוסר הסכמה בין יד ימין ליד שמאל של אותה הממשלה: משרד התקשורת דורש עוד חמישה תקנים לעובדי משרד, שעליהם יוטל יישום המדיניות. משרד האוצר, שחתום על ההמלצות, לא מאשר תקנים נוספים. הכול תקוע בשל ויכוח על תקציב שנתי של 900 אלף שקל. ככה זה כשמשרדי הממשלה מנהלים רגולציה בשוק תחרותי.

לצד זאת, אף אחד בשוק לא באמת דוחף ליישום ההמלצות. עוד לא נמצאה חברת התקשורת שהכריזה שתנצל את הרגולציה החדשה כדי להתחרות בבזק. ההמלצות של גרונאו נתפסות בעיני השחקנים כפתרון רגולטורי שמתאים לעולם האתמול, שבו הרשתות הנייחות היו ליבת התחרות בשוק התקשורת. היום, כשתנועת השיחות מתרכזת ברשתות הסלולר, וכשבזק עומדת להתחרות עם אלטרנטיבות מבוססות אינטרנט, הפתרון של גרונאו נראה לא רלבנטי. ההמלצות אולי חידדו את הסוגיות, אך לא סיפקו תשובות מפורטות עבור גוף עסקי חדש ששוקל כניסה לתחום. מעבר לכך, התנהלות משרד התקשורת אינה מעוררת אמון שהוא אכן יצליח ליישם את ההמלצות.

בשורה החתונה, דו"ח גרונאו לא הצליח למלא אחר המטרה העיקרית שלשמה נכתב - דהיינו, האצת התחרות. עם זאת, לדו"ח היתה השפעה חיובית עקיפה, אך לא משנית. עם או בלי קשר להמלצות הדו"ח, החליטה בזק רשמית להקים רשת NGN. ב־2008 החליפה בזק את התקליט והפסיקה לאיים שלא תשדרג את הרשת ללא הקלות רגולטוריות. החברה לא פרסמה תוכנית השקעה מפורטת הכוללת לוחות זמנים והיקף השקעה, אך רתמה עצמה לפרויקט ומשדרת כלפי חוץ כי מדובר בדבר האמיתי. בזק פועלת תחת הסכמה־בשתיקה של אטיאס לרעיון כי הרשת החדשה לא תפורק למקטעים, לפחות לא בשנים הראשונות לפעילותה.

ההישג העיקרי של גרונאו נותר במישור הרעיוני בלבד: ב־2008 זנחו כלכלני משרד התקשורת את הפרדיגמה מאז דו"ח קרול, כלומר תחרות על גבי תשתיות עצמאיות. גרונאו מאמץ לראשונה את שיטת ההסדרה האירופית, התומכת בהפרדה בין רובד התשתית ובין השירות. אמנם משרד התקשורת עושה זאת כמעט עשור אחרי העולם, אך מוטב מאוחר מלעולם לא. גישה זו היא הבסיס הרעיוני שעומד מאחורי שירותים כגון טלפון על גבי האינטרנט (VOB), מפעילי סלולר וירטואליים וספקי וידיאו על פי דרישה (VOD) מבוסס אינטרנט. שלושת השירותים הללו יהיו המנוע התחרותי האמיתי של שוק התקשורת בשנים הקרובות. וב־2008 משרד התקשורת נתן לכך גושפנקה.

בשבוע הבא: ההחלטות האסטרטגיות החשובות של 2008