מתלבשים עלינו

שוק האופנה הישראלי עומד בפני מהפכה. היא לא תתרחש בתוך יום, וגם לא בתוך שנה. תרשו לנו לקחת אתכם ל-2013. המיתון כבר מאחורינו, הבזבוז לפנינו ואתם נמצאים באחד הקניונים המובילים בישראל.

בצד ימין ניצבת חנות של גאפ, כולל מחלקה של בייבי גאפ לילדים. בהמשך, איפה שפעם

אה כן, ויש גם את המותגים המקומיים: האדום של קסטרו, הירוק של פוקס, הסמל של הוניגמן והפונט המזוהה כל כך של רנואר. הם עדיין פעילים, אבל ההגמוניה שלהם כבר מזמן לא מה שהייתה. הם גם מציעים קולקציות הרבה יותר מדויקות ואיכותיות, כי ככה זה כשהתחרות גוברת והנוכחות בכל קניוו לא משחקת תפקיד.

ישראל על המפה! המותגים הבינלאומיים רואים בה יעד אטרקטיווי למרות שהיא קטנה ובעוד כמה שנים קניון בישראל לא יהיה שונה בהרבה מזה שבטורקיה, או בלונדון. יהיו אולי מי שיצרו על כך. הרי חלק מהכיף בנסיעות לחו"ל הוא לחזור עם שקיות מ-H&M ולספר לחבר'ה שבדיוק הבאתי את החולצה הזו מניו יורק או יעד סקסי אחר. אבל בסוף היום, לצרכן זה בטח יעשה טוב ויגדיל את אפשרות הבחירה שלו.

מי שעומדות כרגע בפני תקופה קריטית, ללא קשר למיתון, הן חברות האופנה הישראליות. חלקן כבר זיהו את המגמה והגדילו את כוחן על ידי רכישה של מותגים נוספים. דוגמה לכך היא פוקס שרכשה את ללין, בילבונג וסאקס, קרייזי ליין שרכשה את לוצ'י ועוד. חלקן כמו קסטרו, פוקס, לי קופר יצאו לחו"ל ומנסות לבסס שם מותג כדי להמשיך לצמוח.

הקרב האמיתי בין החברות הישראליות לבינלאומיות לא יהיה רק על רצפת המכירה. הוא יהיה מאחורי הקלעים. כל חברה בינלאומית שבאה לכאן מביאה איתה כוח לוגיסטי יוצא דופן, שבא לידי ביטוי בייצור, בשילוח, וגם בקולקציה. מנגו הספרדית לדוגמה, השקיעה באחרונה 40 מיליון יורו במרכז הפצה חדש. חברה ישראלית לא יכולה להתחרות בזה. לא בארץ ולא בחו"ל. בנוסף, יש לשער, שמשהו בחברותא שבין מנהלי ובעלי הקניונים לרשתות ייסדק, ובעלי הרשתות הגדולות כבר לא יהיו אדוני הקניונים. יהיו להם מתחרים. המצב החדש אולי יכריח את החברות הישראליות לחזור ולהיות ממזריות, או לחילופין לעלות רמה בהתנהלות לכיוון הרשתות הבינלאומיות.