שלם 1.5 יורו - קבל עיתון מקוון מודפס

האם הדפוס יציל את העיתונות המקוונת? בצרפת ישנם הסבורים שכן ואף מוכנים להשקיע בזה כסף. שבועון חדש בשם "ונדרדי" ("שישי"), היוצא לאור זה כחודש, מושתת על מודל הפורטל המודפס: גיליון מודפס שמבוסס על תכנים שנרכשו מאתרים ומבלוגים.

המרחב הווירטואלי מלא חומרים מעניינים ואיכותיים, אולם לחלק גדול מהקוראים אין את הזמן או הידע הנדרשים לאתרם. העיתון החדש מציע לקוראים מבחר ערוך ומאורגן של תכנים שעלות הפקתם נמוכה. זאת משום ש"ונדרדי" משלם לאתרי אינטרנט עבור הזכות להדפיס את הטקסטים, כשליש מהסכום שהיה נאלץ לשלם לכותבים לפי התעריפים המקובלים בצרפת.

קוראים עיתונים בשוודיה צילום: בלומברג

עם זאת, כדי לשכנע את קהל הקוראים הפוטנציאלי כי מדובר במוצר לגיטימי ששווה לשלם עבורו 1.5 יורו, "ונדרדי" מכיל מאמרים מקוריים הנכתבים על ידי עורכיו. אחד מהם הוא ז'אק רוסלן, ממייסדי העיתון, אשר הוכיח בעבר מקוריות ויצירתיות כאשר היה שותף להקמתו של ה"קורייה אינטרנסיונל" - שבועון המכיל מאמרים מתורגמים, עם תפוצה של כ־200 אלף עותקים, שנהפך בהדרגה לאחת ההצלחות הגדולות של העיתונות הצרפתית בעשורים האחרונים.

"ונדרדי" הוא רעיון נועז המעיד על מגמה המסתמנת בקרב אתרי חדשות עצמאיים הפועלים במנותק מאמצעי תקשורת קיימים. שני אתרים נוספים מסוג זה החלו בחודשים האחרונים להפיק מהדורה מודפסת הכוללת מבחר טקסטים שכבר פורסמו באתר. האתר הגדול והמצליח בהם עד כה, "רחוב 89", שנוסד על ידי פליטי היומון "ליברסיון" - אף מושתת על מודל עסקי המבוסס כולו על הכנסות מפרסום. האתר נהנה ממיליון קוראים בחודש והצליח לגייס ביוני האחרון מיליון יורו לפי שווי חברה של 4.4 מיליון יורו.

ישנם אתרים נוספים המאמינים במודל זה. עוד בטרם פרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי, ההכנסות מפרסום באינטרנט בצרפת אמנם גדלו בהתמדה (683 מיליון יורו ב־2007, צמיחה של 30% לעומת 2006), אבל במקביל צמחה גם הריכוזיות, ומספר קטן והולך של שחקנים שולט ברוב ההכנסות - כדוגמת קבוצת לגרדר המחזיקה בנתח גדול מאתר האינטרנט של "לה מונד". אתרים קטנים יותר, המייצרים תוכן מקורי, אפילו אם אינם נכנסים למשחק היקר של החדשות (כלומר אינפורמציה המתיישנת במהירות רבה), מגלים שהנפח הקריטי מבחינת המפרסמים מתנהג כמו האופק. הוא פשוט הולך ומתרחק ככל שמתקרבים אליו.

אלא שגם אתרים גדולים יותר, המצליחים למשוך מאות אלפי קוראים בחודש ולייצר מיליוני דפים נצפים, מצליחים לייצר הכנסות מפרסום שאינן עולות על מאות אלפי יורו בודדים בשנה - סכום שמספיק בקושי לתשלום משכורות, לשכר סופרים ולהוצאות תפעול בסיסיות. בתנאים אלו אין לאתרים ברירה אלא להסתפק בטורי פרשנות ודעה, בעוד תחקירים, הדורשים משאבים כלכליים רבים, אינם נמצאים בהישג ידם. במציאות זו הופכת מכירתם של תכנים למהדורות מודפסות, בהפקה עצמית או חיצונית (מודל "ונדרדי"), למקור הכנסה פוטנציאלי התומך במודל הכלכלי של עיתונות האינטרנט. הדפוס שהופיע באירופה לפני יותר מ־500 שנה לא חיסל בבת אחת, כידוע, את תעשיית כתבי היד, ונראה שגם הפעם תהווה כניסתה של טכנולוגיה חדשה אבולוציה יותר מאשר רבולוציה.