פרשת הסיליקון בחלב: תנובה תפצה לקוחותיה ב-55 מיליון שקל
השופט: "תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה שהיו אמורות לפקח על מעשיה על מנת להגן על הצרכנים ובריאותם". תנובה בתגובה: מתנובה נמסר בתגובה: "מקריאה ראשונה של פסק הדין נראה כי סכום הפיצוי הוא מוגזם וחסר תקדים"
בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל על חברת תנובה לשלם פיצוי של 55 מיליון שקל במסגרת פרשת הסיליקון בחלב. הפיצוי יחולק לכ-220 אלף אזרחים שצרכו חלב תנובה אליו הוחדר סיליקון, בתקופה שבין אוקטובר 1994 עד ספטמבר 1995.
תנובה הוסיפה סיליקון לחלב במשך תקופה של למעלה משנה וחצי, תקופה שבה שיווקה כ-13 מליון ליטר חלב דל שומן 1%. המעשה הזה נעשה בניגוד לחוק ובניגוד לתקן הישראלי המחייב לחלב, בלא שהדבר סומן על אריזת החלב כנדרש, ובלא שהדבר דווח למשרד הבריאות. עם חשיפת הפרשה הכחישה תנובה עובדות אלו בפרסומים לציבור ובדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, "ובכך הוסיפה חטא על פשע", מציין השופט ד"ר עמירם בנימיני.
השופט קבע, כי "תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה שהיו אמורות לפקח על מעשיה על מנת להגן על הצרכנים ובריאותם. היא התעלמה מן החוק ומן התקן המחייב, רק כדי לחסוך כספים שנדרשו לרכישת ציוד שהיה מונע את השימוש הבלתי חוקי בסיליקון שהוסף לחלב".
התביעה הייצוגית הוגשה בשנת 1995 על-ידי תוופיק ראבי (שנפטר במהלך המשפט) והמועצה הישראלית לצרכנות. בשלב זה, תנובה תשלם ליורשי תוופיק ראבי ז"ל סכום ביניים של 150 אלף שקל, ו-250 אלף שקל ישולם למועצה הישראלית לצרכנות.
בשנת 1995 הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום והם הורשעו על פי הודאתם בעבירה של אי מילוי הוראות תקן רשמי ובעבירה של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. העבירה לפי חוק התקנים התבססה על כך שתנובה ייצרה כמות של כ-13 מיליון ליטר חלב שהוספו להם סיליקון, והעבירה של הטעיה התבססה על כך שתנובה ומנהליה פרסמו מודעה בעיתונות, בעקבות חשיפת הפרשה, בה נטען כי החלב של תנובה נקי מתוספת סיליקון על פי בדיקות מעבדה.
התובעים הוכיחו שני סוגי נזקים שונים: האחד, פגיעה באוטונומיה של הפרט – שנגרם לכל 220 אלף חברי הקבוצה, והשני, נזק לא ממוני שהתבטא בתחושות שליליות שונות, כגון גועל, עגמת נפש, שנגרם לכמחצית מחברי הקבוצה. מכיוון שאין דרך אמיתית להבחין לעניין היקף הנזק בין חברי הקבוצה הרי שהשופט קבע שיש לקבוע שיעור נזק אחיד בין בגין פגיעה באוטונומיה של הפרט ולהוסיף ל-110 אלף איש נזק בגין תחושות שליליות.
בית המשפט קבע כי יש לחלק את סכום הפיצוי לשלוש מטרות עיקריות: האחת, מתן הטבה לחברי הקבוצה באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת התכולה בלא העלאת מחירו). השנייה, העברת חלק מסכום הפיצוי לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, שלהם השלכה על בריאות הציבור. השלישית, חלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך.
השופט עדיין לא קבע את דרך חלוקת סכום הפיצוי הכולל ובשלב זה גם לא קבע את שכר הטרחה של עורכי הדין והתובעים הייצוגיים. השופט יכריע בעניינים אלה לאחר שישמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שיקבל חוות דעת כלכלית ותוכניות לאישור החלוקה.
השופט בנימיני העביר ביקורת על חוסר המציאותיות שאפיינה את דרישות התובעים לגבי סכום הפיצוי - 2 מיליארד שקל - וקבע כי "זכייה בתובענה ייצוגית איננה זכייה ב"פיס", וגם ב"פיס" אין זוכים בסכומים העושים אדם בן-לילה למולטי-מיליונר". שכר הטרחה שעורכי הדין דרשו היה 20% מסכום הפיצוי המלא, המסתכם בכ-400 מיליון שקל. "זו דרישה מופרכת", קבע השופט.
מתנובה נמסר בתגובה: "מקריאה ראשונה של פסק הדין נראה כי סכום הפיצוי הוא מוגזם וחסר תקדים. מדובר באירוע שהתרחש לפני כ-13 שנים, בעקבותיו עברה תנובה מהפך גדול ומשמעותי שבמסגרתו הוחלף כל צוות ההנהלה הבכיר, נבדקו מחדש כל תהליכי הייצור, נבנו מערכות בקרה קפדניות ואיכותיות על-פי סטנדרטים בינלאומיים. בנוסף, גובשו מנגנוני דיווח למשרד הבריאות ונפתחו ערוצי תקשורת ישירים לצרכנים, תוך הנהגת מדיניות של שקיפות ואחריות מלאים. בעקבות המהפך, הפכו בשנים האחרונות מערכות בקרת האיכות ובטיחות המוצרים של תנובה למודל לחיקוי בענף המזון בישראל. תנובה לומדת את פסק הדין ושוקלת את צעדיה".
