הדולר יורד ל-3.66 שקלים אחרי הדיווח על הסכמה לעסקת חטופים
הדולר יורד ל-3.66 שקלים אחרי הדיווח על הסכמה לעסקת חטופים
המטבע האמריקאי יורד מ-3.70 שקלים, היורו נחתך ל-3.96 שקלים מ-4.01 שקלים; ב-NBC דווח על הסכמה לעסקה בה ישוחררו אסירים פלסטינים ותופסק האש בתמורה לשחרור חטופים; בשווקים העולמיים המשקיעים ממתינים להודעת הריבית של הפד ברביעי
השקל ממשיך להתחזק בפתיחת שבוע המסחר במט"ח - בהמשך לעלייה של 1.2% מול הדולר בשבוע שעבר. המטבע האמריקאי יורד ל-3.66 שקלים, היורו נסוג ל-3.96 שקלים.
ברשת NBC דווח על הסכמה לעסקה שבמסגרתה ישוחררו אסירים פלסטינים ותופסק האש - בתמורה לשחרור חטופים. הבורסה בת"א ננעלה בירוק ברקע הדיווח. מדד הדגל ת"א 35 התחזק ב-1.1%, ת"א 125 טיפס ב-0.9% ות"א בנקים עלה ב-1.3%.
בשוק המקומי ממתינים להודעת הדירוג של מודי'ס ובשוק העולמי להחלטת הריבית של הפד (ברביעי) ושל הבנק האנגלי (בחמישי). היורו יורד ב-0.3% מול מקבילו האמריקאי, ל-1.08 דולר.
לפי תחזיות הכלכלנים, הבנק המרכזי של ארה"ב יותיר את הריבית ללא שינוי, על 5.50%, הבנק האנגלי צפוי להותיר גם הוא את הריבית ללא שינוי, על 5.25%. היורו עם ירידה של 0.3% מול מקבילו האמריקאי, נסחר ב-1.08 דולר.
השקל התחזק בשבוע שעבר ב-1.2% מול הדולר. וזאת על אף העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל (בחוזי ביטוח על השקעה בני"ע בישראל). "הייסוף בשקל מתואם לעליות במניות בארה"ב כפי שהיה עד סוף שנת 2022, לפני שהשתבש בגלל הרפורמה המשפטית", אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב.
"להערכתנו, עוצמת השקל נובעת מחשיפת שיא למט"ח של המשקיעים, כתוצאה מכך, אין מספיק שחקנים בשוק המקומי שמעוניינים להגדיל עוד יותר את החשיפה למט"ח, אלא אם הנסיבות משתנות ממש לרעה", הוסיף זבז'ינסקי.
בשוק המט"ח ממתינים כאמור בעיקר להחלטה הצפויה של מודי'ס על הורדת דירוג לישראל. "זאת אף שברובה הגדולה כבר מתומחרת בשוק", ציינו בהקשר זה כלכלני לידר בראשות יונתן כץ.
גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, אמרו בסקירתם השבועית כי אף שכיוון האינפלציה חיובי, יש סיבות טובת לבנק ישראל להמתין עם הורדת ריבית נוספת.
"בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה בישראל על פי הערכתנו להתקרב צעד נוסף לכיוון מרכז היעד (2%). כך שלפחות מבחינה זו, התגבשו תנאי רקע המאפשרים לבנק ישראל להמשיך בתהליך הפחתת הריבית, שהחל בראשית השנה.
אך האינפלציה היא רק פרמטר אחד מבין מערכת פרמטרים הנבחנים על ידי הוועדה המוניטרית. ההתפתחויות הפינננסיות (שער חליפין, מדדי מניות וכו') ובעיקר הפיסקאליות, (תקציב המעמיד את הגירעון ב-2024 על 6% משקפים החמרה בתפיסת הסיכון של ישראל. כך שלהערכתנו לא נראה כי בהחלטת הריבית הקרובה, ב-26 בפברואר, יבשילו התנאים הנדרשים בכדי שהוועדה המוניטרית תפחית את הריבית", הוסיפו בפמן ורזניק.
ובמבט לארה"ב: "בהודעת הריבית השבוע לא צפוי הפד לרמוז עדיין על התחלה של הורדות ריבית, לנוכח ור נתוני המאקרו החזקים שיצאו לאחרונה בארה"ב", אמרו בפמן ורזניק. לדבריהם, הורדת ריבית בארה"ב צפויה להתחיל במהלך הרבעון השני של השנה.
בלידר שותפים לעמדת לאומי, ומסבירים כי נתוני המאקרו החזקים יחסית שפורסמו לאחרונה בארה"ב תומכים בגישה זהירה יחסית של הפד, לפני שהוא עובר להורדות ריבית.
"עבור הפד, ההתרחבות בפעילות הכלכלית מורידה את הלחץ להורדת ריבית מהירה, זאת על אף סימני ההתמתנות באינפלציה. גם האיום האינפלציוני מכיוון העלייה במחירי ההובלה יילקח בחשבון בהחלטה השבוע", מציינים בלידר.
