סגור

הדולר מטפס בישראל ל-3.77 שקלים; בעולם - סין התערבה בשוק, כדי לתמוך ביואן

על רקע החשש מהורדת דירוג לישראל: הדולר עולה ב-0.5% מול המטבע המקומי, היורו עולה ב-0.7%, נסחר בסביבת 4.11 שקלים; בשל הירידות החדות בבורסות של סין - ברויטרס דיווחו שהבנקים הגדולים רכשו יואנים במסחר בעולם ומכרו דולרים בתוך סין, על מנת למנוע נפילה בערך המטבע

נסיגה בשקל בפתיחת שבוע המט"ח: הדולר עולה ב-0.6% לסביבת 3.77 שקלים, היורו מנתר ב-0.7% ונסחר קרוב ל-4.11 שקלים. (ביום שישי נקבע הדולר היציג על 3.751 שקלים).
בשווקים בעולם: היורו יורד ב-0.1%, נסחר מעט מתחת ל-1.09 דולר; באירופה ממתינים השבוע להודעת הריבית של הבנק המרכזי - לפי התחזיות הבנק יותיר את הריבית על הפיקדונות על 4% ואת הריבית על היורו על 4.5%.
לפי דיווח ברויטרס, הבנקים המובילים בסין רכשו היום ינים בשווקים הבינ"ל, צמצמו את מתן האשראי מעבר לים ובמקביל ומכרו דולרים בתוך סין. הפעולות נועדו למנוע נפילה של המטבע ולהגביר את הנזילות ביואן, מול הירידות החדות שנרשמו היום בבורסות הסיניות - שנגחאי נפל ב-2.7%, הירידה היומית החדה ביותר במדד מאז אפריל 2022, האנג סנג נחתך ב-2.3%. היואן הסיני אכן נסחר היום בתנועות קלות בלבד, הדולר על 7.19 יואן.
בארה"ב ממתינים השבוע בעיקר לנתוני התוצר של הרבעון הרביעי שיתפרסמו ביום חמישי (התחזיות נעות על בין 1.7% ל-2%) ולמדד ההוצאה לצריכה פרטית שיפרסם ביום חמישי ושנחשב לאחד מאומדני האינפלציה החשובים לקביעת מדיניות הפד.
המשקיעים המקומיים דרוכים לקראת הודעת דירוג של אחת הסוכנויות הגדולות. לפי דיווח מסוף השבוע ב-ynet, חברת דירוג האשראי מוד'יס מתכוונת להוריד בזמן הקרוב את דירוג האשראי של ישראל.
לפי ההערכה, החברה צפויה לפרסם בקרוב דוח מיוחד ושלילי שיכלול ביקורת על אופן טיפול הממשלה בגירעון הגדול מאוד בתקציב המדינה, ויציף את חשש מגידול החוב של ישראל מכ-60% לכ-68% מהתוצר בתוך זמן קצר.
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, "הסיכון להורדת דירוג לישראל גבוה, בעקבות עלייה פרמננטית בסיכון הביטחוני וגידול צפוי, גם הוא פרמננטי, בהוצאות הביטחון". לדבריו, "הורדת הדירוג כבר מגולמת באג"ח ממשלת ישראל בחו"ל שנסחרות בתשואות של המדינות שמדורגות A/BBB בשוק המקומי הורדת הדירוג צפויה להשפיע פחות, אך עדיין להיות מורגשת. לראיה, עליית התשואה באג"ח ל-10 שנים בישראל הייתה כמעט הגבוהה ביותר בחודש האחרון בקרב המדינות המפותחות".
זב'ינסקי הוסיף כי ציפיות האינפלציה עלו לאחרונה, למרות מדדי המחירים שהיו נמוכים מהתחזיות וירידה די מהירה בקצב האינפלציה. "המשקיעים חוששים משני תרחישי אינפלציה די מנוגדים. הראשון מניח התפתחות האינפלציה כתוצאה מעלייה בביקושים אחרי המלחמה. השני מתבסס על חשש מפני חוסר היציבות הפיננסית בגלל המלחמה או בגלל משבר פיסקאלי שיגרום לפיחות השקל", אמר זבז'ינסקי.
כלכלני לידר בראשות יונתן כץ ציינו בסקירה השבועית כי ההשפעה הממתנת של המלחמה צפויה להימשך ב-6-3 החודשים הקרובים, וכי לסיום צפויה להיות השפעה על הביקושים.
"אם מניחים 'סיום של עיקר הלחימה' (ללא הסלמה בצפון), צפויה לכך השפעה אינפלציונית מצד הביקוש ('ביקוש כבוש'), התאמות מחירים בגין הפיחות והתייקרות במחירי ההובלה, האצה במחירי השכירות (גם בגלל מחסור מסוים וגם בגלל עודף ביקוש ממפונים רבים", אומרים בלידר.
"סביר להניח יציבות בריבית בהחלטה הקרובה, אך ההחלטה תושפע בעיקר מכיוון השקל ומדד ינואר. נדמה שהמדיניות הפיסקאלית כבר לא מהווה גורם מעכב להורדת ריבית", מוסיף בלידר.