נחשף בכלכליסט
בעקבות תחילת הפרידה של סרצ'לייט, השוק צופה מהמורות לבזק
לאחר שהקרן האמריקאית (67.2%) ודוד פורר (12.7%), שמחזיקים בבי־קום ודרכה בשליטה בבזק, מכרו 6% מבזק תמורת 912 מיליון שקל וירדו להחזקה של 21.7%, השוק שלח את מניות בזק ובי־קום לירידות חדות במחזורי מסחר חריגים
אחרי שש שנים ביצעה קרן ההשקעות האמריקאית סרצ'לייט את הצעד הראשון בדרך לפרידה מבזק. הקרן שולטת בבזק יחד עם דוד פורר דרך בי־קום הבורסאית.
הקרן מחזיקה ב־67.2% מבי־קום ודוד פורר, בעלי חברת הפארמה ניאופארם ובעל המניות הגדול בחברת הנדל"ן המניב מבנה, מחזיק ב־12.7%. כפי שנחשף שלשום בכלכליסט, בי־קום מכרה 160 מיליון מניות בזק, שמהוות 5.77% ממניות חברת התקשורת הגדולה בישראל, תמורת 912 מיליון שקל, וירדה להחזקה של 21.7% מבזק. חצי מהמניות נרכשו בידי משקיעים זרים, כשאת המכירה לאותם משקיעים זרים הוביל בנק ההשקעות ג'פריס ואת המכירה למשקיעים הישראלים הוביל בנק ההשקעות לידר.
בשוק מעריכים שזהו הצעד הראשון שעושים בעלי השליטה בבזק בדרך להיפרד מההחזקה בחברה, משום שסרצ'לייט קיבלה אפשרות לרדת ל־15% מהמניות ועדיין להיחשב בעלת שליטה בבזק. והדבר הוביל ללחץ שלילי על מניות שתי החברות. מניית בזק ירדה ב־6.8% במחזור ענק של 203 מיליון שקל, פי 8 מביום רגיל, ומחירה נמוך מזה שלפיו בוצעה המכירה, ואילו בי־קום ירדה ב־8.8% במחזור של 8.6 מיליון שקל, כמעט פי 6 מהממוצע. אומנם בי־קום מכרה את המניות בהנחה של 5% על מחיר השוק, אך זו נחשבת להנחה מקובלת בעת הפצת מניות למוסדיים, ואין בה להסביר את הירידות ואת המחזורים.
בשוק מעריכים שיבואו מכירות נוספות, בין היתר משום שמסתמן שבי־קום תוכל לרדת לשיעור החזקה של 15% ולהמשיך לשלוט אפקטיבית בבזק. ככל הידוע הקרן וביקום קיבלו ממשרד התקשורת ויתור על הדרישה לשותף ישראלי בחברה, מה שאיפשר להם לרדת ל־15%. בזק מיוצגת במגעים מול משרד התקשורת ע"י המשנה ליוהמ"ש לשעבר אבי ליכט, שהוביל את התזה לפיה ניתן להיות תחת הגדרה של בעל שליטה בחברה, גם עם החזקה של 15%, ובתנאי שאין שינוי ביכולת להוביל את ההתנהלות העסקית שלה.
במילים אחרות, התנאי הוא שבי־קום תמשיך למנות ארבעה דירקטורים מטעמה לדירקטוריון בזק, שבו שמונה חברים, מהם שלושה דח"צים. מטעם בי־קום מכהנים כדירקטורים תומר ראב"ד, שמכהן גם כיו"ר בזק; דארן גאלט, נציג סרצ'לייט בישראל; אורית אלסטר, לשעבר ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט; ורן פורר, בנו של דוד פורר. בשל המכירה לא צפוי לחול שינוי בהרכב הדירקטוריון ולכן הכוח האפקטיבי של סרצ'לייט ופורר נשאר כשהיה.
האפשרות לרדת ל־15% ולהישאר בשליטה היא הטבה לא קטנה, שמאפשרת לסרצ'לייט למכור כמעט מחצית מהמניות שלה בבזק. "אלוביץ' היה מוכן להרוג מישהו כדי לקבל כזו הטבה", אמר אתמול בכיר לשעבר, שעבד בחברה בתקופה של בעל השליטה לשעבר.
פרט לבקשה לצמצם את גרעין השליטה בבזק ל־15%, על שולחנו של שר התקשורת שלמה קרעי מונחת בקשה נוספת של בי־קום: לרדת להחזקה של 5% בלבד בבזק. פירוש הדבר הוא להפוך את בזק לחברה ללא גרעין שליטה. הבקשה טרם נענתה וקרעי לא נעתר לה בפגישה שקיים לאחרונה עם נציג של סרצ'לייט. השר רמז שלא יסכים לכך אם החברה לא תגיע להבנות עם ועד העובדים, שבראשו עומד איציק בסלו, בנוגע לתנאי העובדים. בנוסף לקרעי, בקשה כזו צריכה לקבל גם את אישור ראש הממשלה בנימין נתניהו והשב"כ, משום שבזק מוגדרת כנכס חיוני.
סרצ'לייט לא רק רוצה למכור את השליטה בבזק, היא צריכה לעשות זאת. קרנות השקעה פועלות באמצעות קרנות שונות שהן מגייסות, שלכל אחת מהן אורך חיים ממוצע של 7-5 שנים. בהסכמת המשקיעים ניתן להאריך את חייהן ל־10 שנים. סרצ'לייט מחזיקה בבזק כשש שנים. כדי למכור את השליטה בבזק יש לקרן שתי אפשרויות: למכור את השליטה בבי־קום עצמה לרוכש אחר, שיקבל היתר שליטה מהמדינה, או למכור את מניות בזק לרוכש יחיד או לכמה גופים במנות קטנות, ונראה שזו האסטרטגיה שבה בחרה סרצ'לייט. בשל פערי השווי המשמעותיים בין בזק לבי־קום (15.5 מיליארד שקל לעומת 2 מיליארד שקל, בהתאמה), סרצ'לייט מעדיפה למכור מניות של בזק ואת התמורה להעלות כדיבידנד לבי־קום. בשלב זה, התמורה תשמש לפירעון החוב של בי־קום (חוב פיננסי נטו של 2.2 מיליארד שקל), וכל תמורה נוספת לחלוקת דיבידנד.
סרצ'לייט ופורר מורווחים יפה על ההשקעה בקבוצת בזק. את המניות בבי־קום רכשו ב־2019 במסגרת הסדר החוב של אלוביץ', בתמורה להשקעה כוללת של כ־500 מיליון שקל. כיום שווי המניות עומד על כ־1.7 מיליארד שקל. כלומר, רווח על הנייר של 1.2 מיליארד שקל, לא כולל דיבידנדים. מי שייהנו מאסטרטגיית היציאה המסתמנת של סרצ'לייט ופורר הם 5,600 עובדי בזק. לפי מערך ההסכמים הקיים מולם, ירידה של בי־קום לשיעור החזקה של מתחת ל־20%, מחייבת את בזק לחלק לעובדים מענק של 75 מיליון שקל וכן להגדיל את ההפרשות מצדה לפנסיה של כל עובד ב־2,400 שקל בחודש. זו כנראה אחת הסיבות לכך שבי־קום החליטה לא למכור בשלב זה עוד מניות, אף שהביקושים עמדו על פי 3 ביחס למניות שמכרה.
מימין: דוד פורר, מבעלי השליטה בבזק, ותומר ראב"ד, יו"ר החברה. בי־קום רוצה לרדת ל־5%
