בדרך לאמריקה שיכון ובינוי עדיין מתבוססת בבוץ האפריקאי
בדרך לאמריקה שיכון ובינוי עדיין מתבוססת בבוץ האפריקאי
חברת התשתיות והנדל"ן העבירה את רוב פעילות הקבלנות שלה בחו"ל לארה"ב, אך הפעילות שנותרה באפריקה עדיין מסבה לה נזק - עם הפסד מצרפי צפוי של 567 מיליון שקל בשלושה רבעונים - בגלל הפיחות במטבע הניגרי ומלחמת האזרחים באתיופיה
שנת 2018 היתה רווית סערות עבור שיכון ובינוי. במהלכה נחשפה פרשיית שחיתות שבה נחשדו החברה וחלק מאנשיה, שבהמשך חלקם הורשעו, במתן שוחד לבכירים במדינות באפריקה כדי לקדם את עסקיה בהן. אחרי 22 שנים בשליטת משפחת אריסון מכרה שרי אריסון את השליטה בקבוצה לנתי סיידוף הישראלי־אמריקאי.
תהפוכות אלה מסמנות במידה רבה קו פרשת מים עבור שיכון ובינוי, לפחות בכל הנוגע לפעילותה הקבלנית בחו"ל, שהחלה ביציאה מאפריקה והתרחבות בארה"ב - כשהפעילות שנותרה באפריקה מסבה לה בתקופה האחרונה נזקים.
שיכון ובינוי פועלת במגזרי הקבלנות תשתיות ובנייה בישראל בארה"ב ובאפריקה, לצד יזמות נדל"ן, אנרגיה וזכיינות. פעילות הקבלנות היא העיקרית שלה ואחראית למירב הכנסותיה - 1.5 מיליארד שקל ו־75% מסך ההכנסות בינואר-ספטמבר 2023.
עד למחצית העשור הקודם היתה לשיכון ובינוי, אז עדיין בשליטת אריסון, פעילות קבלנות ובניית תשתיות ענפה באפריקה שהתפרסה במדינות רבות, בעיקר בתחומי תשתיות תחבורה ומים. כשהיקף הפעילות באפריקה תפס נפח ניכר מפעילותה הכוללת של החברה.
כך, למשל, ב־2013 הגיעו ההכנסות ממנה ל־2.5 מיליארד שקל, שהיו 39% מהכנסותיה הכוללות, וב־2015 הגיע צבר ההזמנות מפעילות זו ל־7.8 מיליארד שקל, 57% מצבר פעילות הקבלנות הכוללת של החברה. אולם לקראת סוף העשור החלה שיכון ובינוי להקטין את פעילותה ביבשת. זאת, על רקע התסבוכת הפלילית שגם איימה על יכולתה לגייס מימון לפעילויותיה ביבשת בשל חקירה שפתח הבנק העולמי בנוגע לפרשה. כמו גם לאור חוסר היציבות במדינות רבות ביבשת, וכן בעקבות כניסתו לחברה של סיידוף שמרכז פעילותו עד אז היה בארה"ב.
במקביל, האיצה שיכון ובינוי את הרחבת פעילותה בארה"ב - שהיא שוק יציב מבחינה כלכלית ורגולטורית ובו פוטנציאל פרויקטים ופעילויות רב שאף התרחב בשנים האחרונות לאור השקעות פדרליות בקידום פרויקטי תשתיות.
מבט בנתוני צבר העבודות של החברה משקף היטב את השינויים הללו. צבר העבודות באפריקה הצטמצם מ־7.8 מיליארד שקל ב־2015 עד ל־1.9 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2023. כשצבר העבודות בארה"ב עלה מ־760 מיליון שקל ל־5.7 מיליארד שקל, ול־6.5 מיליארד שקל בתחילת 2024.
שיכון ובינוי החלה לפעול בארה"ב ב־2012 אך התמקדה בשנים הראשונות בניהול פרויקטים גדולים במכרזי PPP - (שותפות ציבורית-פרטית Public–Private Partnership), להקמת, מימון, תפעול ותחזוקת פרויקטי תשתיות גדולים, והיתה חסרה יכולות ביצוע. כחלק מתהליך ההתרחבות ב־2019 היא רכשה את החברה הקבלנית I+Icon USA שפועלת בעיקר בחוף המזרחי של ארה"ב ותחתיה שתי חברות־בנות: Fay ו־ I+Icon Southeast (שמה שונה בהמשך ל־Fay Southeast).
בסמוך למועד הרכישה עמד צבר ההזמנות של שיכון ובינוי בארה"ב על כחצי מיליארד שקל, וזה של החברה הנרכשת הגיע ל־100 מיליון דולר (350 מיליון שקל). חמש שנים לאחר מכן מגיע צבר ההזמנות של שיכון ובינוי בארה"ב ל־1.8 מיליארד דולר (כ־6.5 מיליארד שקל), מהם כמיליארד דולר בפרויקטי PPP והשאר בעבודות ביצוע.
החברה פועלת בתחומי התשתיות האזרחיות, כשבין הפרויקטים העיקריים שלה מצויים פרויקטים של 1.5 מיליארד דולר כל אחד, של הסטת שיטפונות בפארגו שבצפון דקוטה ושל הקמת שישה גשרים בפנסילבניה. בסוף 2023 היא זכתה בשלושה מכרזי ביצוע בהיקפים קטנים יותר, בהם שיפוץ מנהרת רכבת במרילנד, שחלקה בו מגיע ל־117 מיליון דולר, הקמת גשר רכבת במרילנד ב־34 מיליון דולר והקמת מחלף בוירג'יניה ב־108 מיליון דולר. בספטמבר היא השלימה את מכירת חלקה בחברת הזכיין בכביש אגרה שאותו הקימה בטקסס בתמורה ל־408 מיליון דולר.
אף שהיקפי פעילותה באפריקה קטנו, שיכון ובינוי ממשיכה לפעול בה. אך לפחות במחצית השנה האחרונה הפעילות בניגריה ואתיופיה מסבות לה נזק כספי שנאמד ביותר מחצי מיליארד שקל. הבנק המרכזי הניגרי פיחת את המטבע המקומי, הנאירה, ביחס לדולר, ביוני 2023, חצי שנה אחרי ששיכון ובינוי הפכה את הנאירה למטבע הפעילות שלה בניגריה, מה שהוביל את החברה לרשום ברבעון השלישי הפסד של 117 מיליון שקל.
ברבעון הרביעי, שתוצאותיו ידווחו בשבועות הקרובים, עתיד להצטרף לכך הפסד של עוד 49 מיליון שקל, מגמה שצפויה להימשך גם בינואר־מרץ 2024, מה שיעמיד את ההפסד המצרפי הצפוי בשלושת הרבעונים האחרונים על 273 מיליון שקל, כשהנאירה נחלש מ־474 נאירה לדולר ביוני ל־780 בסוף ספטמבר ועד ל־1,480 בסוף ינואר.
ניגריה היא המדינה המרכזית שבה פועלת שיכון ובינוי בתחום קבלנות תשתית ובניה ביבשת. ב־2022 הכנסותיה מממשלת ניגריה הגיעו ל־612 מיליון שקל, 8% מההכנסות הכוללות, וצבר ההזמנות מפעילותה במדינה הגיע ל־4.2 מיליארד שקל (18% מהצבר הכולל).
בנוסף על ניגריה, גם ההתרחשויות באתיופיה מסבות לשיכון ובינוי מורת רוח. לאחר שכבר דיווחה ספטמבר על הפסד של 135 מיליון שקל מפעילותה בה, היא צפויה להוסיף לכך ברבעון הרביעי של 2023 הפסד של 98 מיליון שקל, ואליהם עשוי להתווסף בהמשך הפסד נוסף של 61 מיליון שקל.
מדובר בהפסד מצרפי של 294 מיליון שקל, שנרשם בעקבות החלטת החברה לעצור בסוף אוקטובר עבודות תשתית באתיופיה. זאת, בגין מצב חירום שהוכרז במדינה ועלייה במעשי אלימות בין חברי הקבוצות האתניות הגדולות במדינה, האורומו והאמהרה, במעורבות של כוחות הממשלה, ולאור המחסור החמור בצמנט בה.
בשיכון ובינוי תלו את הפסקת העבודות ב"אירועי כוח עליון ונסיבות נוספות שלא מאפשרים להמשיך בעבודות בפרויקט ואף מצדיקים את ביטול הסכם ההתקשרות על ידה", זאת כדי לאפשר לחברה לבטל את ההסכם תוך שתהיה זכאית לתשלום בגין העבודות שבוצעו עד אותו מועד, כשלמזמין לא תהיה זכות חוזית לחלט את הערבות הבנקאית שהחברה הפקידה עבור הפרויקט (52 מיליון שקל). ממשלת אתיופיה טוענת לעומת זאת כי פעולות שיכון ובינוי מפירות את ההסכם ומאיימת בביטולו מצידם.
ההפסד של 98 מיליון שקל שעתיד להירשם ברבעון הרביעי כולל בתוכו גם הפרשה בגובה הערבויות ששיכון ובינוי הפקידה. הפסד אפשרי נוסף של 61 מיליון שקל, מהם 40 מיליון שקל בגין השווי הרשום של המלאי, הציוד וחלקי החילוף בפרויקט שאותם עשוי מזמין העבודה לתפוס, לצד חובות נוספים, בין היתר בגין עבודות שהחברה כבר ביצעה וטרם שולמו, שבמקרה של ביטול ההסכם אין ודאות ביחס ליכולת גבייתם. הפסקת הפרויקט אינה המחלוקת היחידה בין הצדדים, ובאוקטובר, עוד לפני הפסקת הפרויקט, הגישה שיכון ובינוי תביעת פיצויים בגין דחיות שנדרשו בו, בסך של כ־100 מיליון שקל.
