השקל מתחזק אחרי הודעת הריבית, הדולר בסביבת 3.63 שקלים
השקל מתחזק אחרי הודעת הריבית, הדולר בסביבת 3.63 שקלים
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.50%; היורו יורד ל-3.94 שקלים; בנק ישראל: "מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה גדולה מאוד. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה"
השקל מטפס אחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית על 4.50%: הדולר יורד ל-3.63 שקלים מ-3.65 שקלים בטרם ההחלטה. היורו יורד לסביבת 3.94 שקלים. בשווקים העולמיים: היורו עולה ב-0.3%, נסחר מעל 1.08 דולר.
בנק ישראל: "מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים והשפעותיה גדולה מאוד. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה".
בהחלטתו הקודמת מ-1 בינואר הוריד הבנק את הריבית ב-25 נקודות בסיס, מ-4.75% ל-4.50%. בעת ההחלטה עמד מדד המחירים על 3.3% בקצב שנתי.
מאז פורסם מדד המחירים של דצמבר (עלייה חודשית של 0.1%), ששיקף אינפלציה שנתית של 3%, ומדד המחירים של ינואר (ללא שינוי), עם עוד ירידה באינפלציה השנתית לרמה של 2.6% - בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%).
לנסיגה בקצב האינפלציה הצטרפו בשבוע שעבר נתוני התוצר הנמוכים מאד של הרבעון הרביעי (התכווצות של 19.4% בכלכלה בקצב שנתי), שילוב שלדעת חלק מהחזאים העלה את הסיכוי להורדת ריבית היום, בפעם השנייה ברציפות.
נכון להבוקר התחזיות היו חלוקות לגבי ההחלטה הצפויה. "על פי ההערכות בשוק, נראה שקיימים סיכויים זהים להורדת ריבית ולהותרת הריבית ללא שינוי בהחלטת בנק ישראל. בכל מקרה, צפויה הורדת ריבית אחת לפחות משתי ההחלטות הקרובות", אמרו גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון.
"הירידה שחלה בקצב האינפלציה בינואר, בצוותא עם הרמה הנוכחית של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, תומכים בהפחתת ריבית כבר בהחלטה היום", אומרים בפמן ורזניק. עם זאת, השניים מציינים כי הבנק יכול בהחלט להעדיף יתר זהירות, ולהמתין לפגישה הבאה.
"לא מן הנמנע כי בהחלטה זו יינתן דגש רב יותר לגורמים מקומיים דוגמת מידת היציבות בשווקים הפיננסיים והמדיניות הפיסקלית המרחיבה. כמו כן, גם גורמים גלובליים, ובפרט דחיית הצפי לתחילת הפחתת הריבית בארה"ב, עשויים לגרום לבנק ישראל להעדיף להמתין עם הפחתת הריבית, על מנת לצפות בהתפתחויות בגורמים אלה", ציינו בפמן ורזניק.
בלידר מציינים בסקירה השבועית כי לאחר שלקחו בחשבון שיקולים ובעד ובנגד, הם כן מאמינים שצפויה הורדה כבר בפגישה הנוכחית. "בהחלט התלבטנו, ועדיין מרבית נתוני המאקרו תומכים בהורדת ריבית (בהסתברות של 60%)", אמרו כלכלני לידר בראשות יונתן כץ.
זאת "כשברקע התמתנות בסביבת האינפלציה, שקל חזק יחסית ומדיניות פיסקאלית 'סבירה' מבחינתו של בנק ישראל", ציינו בלידר, והוסיפו: "אמנם ציפיות האינפלציה בקרב החזאים ובשוק ההון מעט עלו בשבועות האחרונים, אך זאת כתוצאה מציפייה להעלאת המע"מ ב 1% בינואר 25 , ולא משינוי בסביבת האינפלציה. ציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים-ארוכים נותרו מעוגנות בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, שותף לתחזיות של לידר. "אנו מעריכים שבסיכוי גבוה יותר בנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25% - שנתוני התוצר אמורים לחזק את השיקולים בעד ההורדה. כל הורדה ב-0.25% מגדילה מקורות פנויים של משקי הבית והפירמות בכ-5 מיליארד שקל בשנה", אומר זבז'ינסקי.
