סגור

השקל מאבד גובה בצל חוסר הוודאות הביטחוני; הדולר מעל 3.77 שקלים, היורו ב-4.12

הדולר והיורו מטפסים ב-0.8% מול שערם היציג שנקבע ביום שישי; קבוצת לופטהנזה מאריכה את הקפאת הטיסות שלה לישראל וממנה; ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים בישראל, עם תחזיות לעלייה חודשית של סביב 0.5% - ביום רביעי יצאו נתוני האינפלציה בארה"ב  

השקל מאבד גובה בפתיחת שבוע המסחר ברקע ההיערכות לתקיפה אפשרית של ישראל מצד חיזבאללה ואיראן. קבוצת התעופה הגרמנית לופטהנזה, שהשהתה כבר לפני כשבוע וחצי את טיסותיה לישראל וממנה, הודיעה על הארכת ההשהיה ברקע המתח הביטחוני באזור.
עוד ברקע למסחר בשוק המט"ח - פתיחת שבוע מכריע, לקראת פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ביום רביעי ובישראל ביום חמישי, שבהחלט עשויים להשפיע על המגמה בשוק (ולאחר שהשקל התחזק ב-1.2% בשבוע שעבר).
הדולר עולה ב-0.8% (ביחס לשערו היציג בשישי) ונסחר מעל 3.77 שקלים, היורו עולה ב-0.8% גם הוא ונסחר קרוב ל-4.12 שקלים; בשווקים העולמיים: היורו מטפס ב-0.1% מול המטבע האמריקאי ונסחר ברמה של 1.093 דולר; ביפן הדולר עולה ב-0.5% לסביבת 147.3 ין.
לפי התחזיות בשוק, מדד יולי יעלה ב-0.4% עד 0.6%. כלכלני לידר בראשות יונתן כץ מציינים כי המדד יושפע, בין היתר, מעלייה של 0.8% במחירי המזון, עלייה עונתית חדה של 5.3% במחירי נסיעות לחו"ל ועלייה של 0.7% במחירי הדיור. "מחירי השכירות האיצו בחודש יוני ומגמה זו צפויה להימשך ביולי, לנוכח מעבר המפונים מבתי מלון לדירות שכורות".
עוד מציינים בלידר כי "החדשות הרעות מבחינת לחצי אינפלציה: הממשלה מנהלת מדיניות פיסקאלית מרחיבה, גם בנטרול ההוצאות בגין המלחמה. החדשות החיוביות: ההכנסות ממסים ממשיכות לגדול ולהפתיע כלפי מעלה. תופעה זאת נובעת מעליית השכר (בחלקה מתשלומי תגמולי מילואים), עלייה בצריכה הפרטית ועלייה בעסקאות נדל"ן".
בארה"ב נתוני האינפלציה שיתפרסמו כאמור ברביעי ישפיעו על ציפיות הריבית של השוק - שנכון להיום מתמחר ירידה כוללת של 1% עד לסוף 2024. מכיוון שנותרו עוד 3 פגישות פד עד לסוף השנה, המשמעות היא הורדה של 0.50% באחת מהן ושל 0.25% בשתיים הנוספות.
הודעות הריבית הבאות של הפד צפויות ב-18 בספטמבר, ב-7 בנובמבר וב-18 בדצמבר. "על אף נתוני התעסוקה החלשים האחרונים, חברי הוועדה המוניטארית של הפד שהתבטאו בשבוע האחרון לא נשמעו מאוד לחוצים להוריד ריבית", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב. "רובם אומנם תומכים בתחילת המהלך, אך מתנים זאת בהמשך ירידה באינפלציה - והם לא ממהרים ללכת להורדות ריבית גדולות מ-0.25%", מוסיף זבז'ינסקי.