סגור

אירוח המפונים סייע לפתאל ברבעון הרביעי; עלות השכר השנתית לבעל השליטה - 10 מיליון שקל

ההכנסות השנתיות עלו ב-27% ל-6.9 מיליארד שקל, בעיקר משיפור באירופה; למרות המלחמה, ברבעון חל שיפור בהכנסות בישראל; ההכנסה הממוצעת מחדר בישראל ירדה בעקבות המלחמה אך גבוהה ב-61% מזו באירופה

מעט לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הזהירה פתאל, רשת המלונות הגדולה בישראל, מפני פגיעה בפעילותה המקומית.
אולם מסיכום הרבעון הרביעי של 2023 עולה כי לא רק שהיא לא נפגעה מהמלחמה, אלא שאירוח המפונים הוביל לשיפור בתוצאות פעילותה בישראל.
זאת בעוד הרשתות המתחרות ישרוטל ומלונות דן נפגעו במהלכו (הרשתות רשמו ירידה של 28% בהכנסות ל-333 מיליון שקל ושל 10% ל-357 מיליון שקל, בהתאמה).
לפתאל 45 בתי מלון פעילים בישראל שכולם מלבד שניים (בצפת ובחיפה) נותרו פתוחים ואירחו בשבועות הראשונים של המלחמה כ-18 אלף מפונים.
בהתאם לכך, למרות המלחמה רשמה פתאל בסיכום השנה עלייה בהיקפי הלינות במלונותיה: מ-3.8 מיליון ב-2022 ל-4.1 מיליון. כאשר שיעורי התפוסה במלונותיה בישראל הגיעו ברבעון הרביעי ל-72%, גבוהים מהרבעון המקביל ב-2022 (65%) ואף מהרבעון הקודם (71%) - שחל בקיץ ובחלק מתקופת חגי תשרי, שמהווים עונת שיא בתיירות הפנים, והסתיים לפני המלחמה.
בהתאם לשיעורי התפוסה הגבוהים, ההכנסות מהפעילות בישראל ברבעון הרביעי עלו ב-4% מהיקפן ברבעון המקביל והגיעו ל-467 מיליון שקל. תשלום השהות עבור המפונים היה במימון המדינה, בתעריף של 820 שקל ללילה לזוג ו-205 שקל לילד.
חזרת מפונים לבתיהם ומעבר של אחרים לדיור בשכירות (כיום נותרו במלונות פתאל כ-6,000 מפונים) צפויים להביא לירידה בשיעורי התפוסה במלונות ברבעון הראשון ל-60%, כך שבמהלכו עשויה להירשם פגיעה בפעילות המקומית שלה.
אולם גם בתקופות שגרה התפוסה ברבעון הראשון נמוכה יחסית וב-2023 הגיעה ל-62%. כך שהפגיעה, אם תתרחש, לא תהיה מהותית. כמו כן, בפתאל מעריכים שהתיירות הנכנסת, שסיפקה 19% מהכנסותיה בישראל ב-2023, תיפגע ב-2024, אך שבמקביל יעלה הביקוש המקומי.
פתאל מחזיקה ב-280 בתי מלון. מחציתם במרכז ובדרום אירופה, והשאר בבריטניה ואירלנד (58 בתי מלון), ביוון וקפריסין (16) וכאמור בישראל (67, מהם 45 פעילים). המגזר הישראלי הוא השלישי בחשיבותו עבורה, עם 26% מההכנסות הרבעוניות. כשקדמו לו המגזר האירופי – 687 מיליון שקל הכנסות ו-39% מסך ההכנסות הכולל, ובריטניה ואירלנד – 487 מיליון שקל ו-34% מההכנסות.
הכנסותיה של פתאל צמחו ב-17% ברבעון הרביעי ל-1.8 מיליארד שקל. נתון ה-FFO, שמשקף את תזרים המזומנים מפעילות ריאלית, עלה ב-1% ל-178 מיליון שקל וה-EBITDAR שמודד את הרווח התפעולי לפני פחת, הפחתות, הכנסות והוצאות אחרות והוצאות שכירות, (ומהווה המדד התפעולי המקובל במגזר המלונאות) עלה ב-28% ל-650 מיליון שקל.
בעוד שברבעון המקביל רשמה פתאל בשורה התחתונה הפסד של 9.5 מיליון שקל שיוחס לבעלי המניות, ברבעון הרביעי ב-2023 הוא הצטמצם להפסד של 2.9 מיליון שקל.
בסיכום השנה, הכנסותיה של פתאל עלו ב-27% ל-6.9 מיליארד שקל, ה-FFO עלה בשיעור דומה ל-652 מיליון שקל וה-EBITDAR עלה ב-34% ל-2.5 מיליארד שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל-45 מיליון שקל לעומת הפסד של 79 מיליון ב-2022.
עיקר השיפור בהכנסות נבע מעלייה בהכנסות בתי המלון הקיימים בשל העלייה בתפוסה ועלייה של 12% במחיר הממוצע ללילה בכלל בתי המלון שלה ל-536 שקל.
בנוסף נהנתה פתאל מהפיחות בשער השקל ביחס למטבעות הפעילות שלה בחו"ל. בדומה לחלוקה הרבעונית, גם בזו השנתית, המלונות באירופה סיפקו את החלק העיקרי של ההכנסות, 2.6 מיליארד שקל, אלו בבריטניה ואירלנד היו אחראים ל-2.2 מיליארד שקל ובישראל ל-1.9 מיליארד שקל.
ההכנסה היומית הממוצעת של פתאל מכל חדר בבתי המלון בישראל עמדה ב-2023 על 749 שקל. נמוכה ב-7% מהיקפה ב-2022, אך עדיין גבוהה ב-61% מהמלונות באירופה וב-42% מהמלונות בבריטניה ובאירלנד.
בפתאל הסבירו בעבר כי תמהיל המלונות בישראל שונה וכולל מלונות נופש רבים שבהם היא מספקת שירותים נוספים מלבד לינה, וכן שעלויות התפעול כאן גבוהות יותר.
כאשר ה-EBITDAR מההכנסות בישראל הגיע ל-29%, ובאירופה ובבריטניה ואירלנד הוא היה 38% ו-35% בהתאמה. אולם, לפתאל גם מעמד חזק בישראל, עם 10% מכלל המלונות במדינה ו19% ממצבת חדרי המלון בה, כולל פריסה רחבה ביעדי התיירות העיקריים (10 בתי מלון פעילים באילת, שמונה בתל אביב, ונוספים, מהם בירושלים, טבריה וים המלח), כשזה מאפשר לה ליהנות מהביקושים המקומיים.
בפתאל אשררו את תחזית ההכנסות ל-2024, בטווח של 8.2-7.8 מיליארד שקל, המשקפת עלייה של 10% מההכנסות ב-2022.
בעל השליטה ברשת, דוד פתאל (52%) המכהן כמנכ"ל החברה, נהנה מהשיפור בתוצאות החברה כשקיבל ב-2023 שכר בעלות של 10 מיליון שקל, 6.5 מיליון מהם במענק.