צעד חסר תקדים: בנק ישראל עצר גיוס ניירות ערך מסחריים של נאווי
צעד חסר תקדים: בנק ישראל עצר גיוס ניירות ערך מסחריים של נאווי
הבנק אינו הרגולטור של חברות האשראי החוץ בנקאי ועל כן הוא פנה לרשות ני"ע וזו עצרה את ההנפקה; ההחלטה נומקה בכך שגיוס נע"מ אינו עומד בתנאי חוק הבנקאות, המאפשר מהלך שכזה רק לבנקים; נאווי תחזיר למוסדיים את הסכום שגייסה, 100 מיליון שקל - החברה הודיעה כי היא חולקת על עמדת בנק ישראל
במהלך חסר תקדים עצר היום בנק ישראל גיוס חוב ניירות ערך מסחריים (נע"מ) של חברת נאווי הבורסאית. החברה שכבר גייסה את החוב בשבוע שעבר וקיבלה אותו למעשה מגופים מוסדיים, תיאלץ חלהחזיר את הסכום, 100 מיליון שקל, למשקיעים המוסדיים.
נאווי גרופ בשליטת דורי נאווי דיווחה לבורסה כי התבקשה ע"י רשות ני"ע, בעקבות פנייה של בנק ישראל, לבטל את ההנפקה, משום שזו אינהה עומדת בהוראות חוק הבנקאות.
ככלל, הוראות בנק ישראל קבעו כי חברה שאיננה תאגיד בנקאי לא תוכל לגייס אג"ח או ני"ע סחירים אחרים כחוב ולהעניק בו אשראי. אבל לפני כשנתיים נכנס תיקון לחוק שנקרא "חוק נאווי" שכן הוא התקבל בעקבות מאבק של החברה. לפי התיקון, חברות שמגייסות אג"ח יוכלו לגייס חוב של עד 15 מיליארד שקל בנע"מים סחירים אם הם מפוקחים יציבותית.
ואולם נאווי היא חברה שאינה "מפוקחת יציבותית" – כלומר, אין פיקוח על הלימות ההון שלה. לכן היא יכולה לגייס עד 5 מיליארד שקל, ורק באגרות חוב. נאווי קיבלחה חוות דעת משפטית שאין מניעה מלגייס נע"מ סחירים ולפיכך גייסה אותו על בסיס תשקיף מדף פתוח, שאינו מצריך קבלת היתר להנפקה. בשלב הזה, אחרי הגיוס, התערב בנק ישראל ופנה לרשות ני"ע שהחליטה כאמור לאחר בחינה משותפת של הגיוס,לעצור את ההנפקה בטענה שאיננה עומדת בהוראות חוק הבנקאות.
נע"מ הוא נייר ערך מסחרי אשר מונפק על ידי תאגיד אשר מתחייב לשלם למחזיק הנייר סכום כסף תוך תקופת זמן שלא תעלה על שנה אחת בתשלום אחד. זאת, לעומת אג"ח אשר מונפק לפרקי זמן ארוכים יותר ופרעונו יכול להתחלק על פני מספר תשלומים שמתפרסים לתקופה ארוכה יותר.
חברות האשראי החוץ בנקאי מגייסות נע"מים באופן רציף וסדיר, אבל מדובר בניירות ערך שלא נסחרות בבורסה. נאווי ביקשה לראשונה לגייס נע"מ סחיר, כלומר שאחרי הגיוס יירשם למסחר וניתן למכור ולקנות אותו, בדומה לאג"ח רגיל.
נאווי כפופה לרגולציה של רשות שוק ההון ורשות ני"ע, כחברת אשראי חוץ בנקאי סחירה. מסיבה זו, בנק ישראל לא פנה ישירות לחברה, אלא לרשות ני"ע, שיישרה איתו קו לגבי הדרישה.
נאווי היתה מעוניינת בגיוס נע"מ סחיר דווקא בשל פערי ריבית - הגיוס של הנייר מתבצע בתנאי ריבית טובים יותר, בשל הפריבילגיה של הסחירות. במקרה של נאווי, הנע"מ הסחיר גוייס בריבית של 0.59% מעל ריבית בנק ישראל, בעוד שנע"מ לא סחיר מגוייס בריבית של כ-1% מעל ריבית בנק ישראל. לפי חוק הבנקאות נדרש הון עצמי מינימלי ביחס להיקף האשראי של חברה כדי לאפשר גיוס נע״מ סחיר.
נאווי חולקת על עמדת בנק ישראל וטוענת בדיווח לבורסה כי "לעמדת החברה על פי הוראות חוק הבנקאות ולפי יעוץ משפטי שקיבלה, ההנפקה עומדת בהוראות חוק הבנקאות וכמו כן עומדת בכוונת המחוקק בתיקון חוק הבנקאות רישוי". עוד הודיעה החברה כי בכוונתה לנסות להסדיר את המחלוקת ולפעול להנפקה חוזרת של נע"מים סחירים.
בנק ישראל הגיב להודעת נאווי: "נאוי גרופ היא חברה העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי ומפוקחת בידי רשות שוק ההון. זו הפעם הראשונה, למיטב ידיעתנו, שהחברה הנפיקה ניירות ערך מסחריים סחירים.
בשנת 2022 נעשה תיקון בחוק הבנקאות שהקל על חברות האשראי החוץ-בנקאי לגייס מקורות מימון והתיר לחברות שמפוקחות לעניין הלימות הון ונזילות להנפיק תעודות התחייבות עד לסך של 15 מיליארד שקל ערך נקוב של תעודות המוחזקות בידי הציבור, וכן להנפיק ניירות ערך מסחריים שמועד פירעונם אינו מוקדם מ-270 ימים מיום ההצעה.
מאחר שהחברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים בלא שיהיה לה רישיון של תאגיד בנקאי".
