נחשף בכלכליסטהחשד לניפוח תביעות באיילון ביטוח: נזק למזראטי ב-5,000 שקל תפח ל-326 אלף
נחשף בכלכליסט
החשד לניפוח תביעות באיילון ביטוח: נזק למזראטי ב-5,000 שקל תפח ל-326 אלף
חקירת הממונה על הביטוח שנחשפה בכלכליסט גילתה אי סדרים חמורים בחברת הביטוח • באחד מתוך עשרות מקרים, איילון תבעה 326 אלף שקל מנהג ללא ביטוח מקיף או צד ג' שפגע ברכב מזראטי של מבוטחת החברה, נזק שבפועל תוקן ב־5,000 שקל בלבד • תגובת איילון: "נוהגים בשקיפות כמתחייב"
בנובמבר 2017 היה מיכאל בנסיעה שגרתית כמוביל מטענים. הוא סיים אותה עם חוב תמוה לחברת הביטוח איילון בסך 326 אלף שקל, שירדוף אותו עד סוף חייו.
מיכאל, עולה חדש ממזרח אירופה, פגע באותה נסיעה בתאונת פגוש אל פגוש שגרתית במזראטי לוואנטה, רכב כביש שטח מפואר שמחירו כחדש מתחיל בכ-600 אלף שקל. מיכאל ונהגת המזראטי החליפו פרטים, ואז התברר שאין לו ביטוח מקיף או צד ג' בתוקף.
כאשר דיווחה על כך הנהגת היא קיבלה במפתיע הוראה מהחברה לא להביא את הרכב לתיקון במוסך, אלא ישר למגרש לפירוק רכבים אחרי תאונות קשות. באיילון קבעו כי הרכב ספג נזק חמור בתאונה, יותר מ-200 אלף שקל, ולכן הוא מוגדר כאובדן להלכה. בעלת הרכב קיבלה מחברת הביטוח את שוויו באותה עת במחירון, כ-430 אלף שקל, ואילו החברה תבעה ממיכאל 326 אלף שקל, סכום הנזק ששילמה בניקוי הכסף שקיבלה עבור "השרידים" ממגרש הגרוטאות.
מיכאל ברח מהארץ מאימת החוב, אך שב לישראל לאחר מספר חודשים. ההליך המשפטי נגדו נמשך ובחודש מרץ השנה פסקה שופטת בית משפט השלום בהרצליה הדסה אסף כי מיכאל יחויב לשלם לחברה במשך שלוש השנים הבאות 9,000 שקלים לחודש ב-36 תשלומים, לאחר שהחברה התפשרה על פיצוי בסך 288 אלף שקל.
והמזראטי שנפגע "קשות" בתאונה? אחרי הערכת הנזק הכבדה הפגוש ונזקים סביבו תוקנו לבסוף בעלות של 5,000 שקל בלבד. הוא חזר לכביש, נמכר לבעלים חדשים שלא הכיר את ההיסטוריה שלו תמורת מחיר הקרוב למחיר המחירון שלו באותה עת, וממשיך לנסוע.
האירוע הזה היה אחד מעשרות מקרי אי סדרים שחשפה חקירה שנערכה בחברת איילון והחלה לפני מעט יותר משנה, תחילה ביוזמת יו"ר החברה דאז מוקי אברמוביץ, ובהמשך בידי רשות שוק ההון שבראשה עומד משה ברקת, ונחשפה מוקדם יותר השנה בכלכליסט.
לפי החשד נופחו הערכות הנזק בעיקר במקרים שבהם לא הייתה עליהן בקרה מקצועית מהצד שכנגד, כמו במקרים שבהם פגע במבוטחי החברה נהג שלא היה לו ביטוח צד ג' או מקיף, ולא לווה בידי חברת ביטוח, שהייתה עלולה לערער על גובה הערכת הנזק שנקבעה באיילון לאותה תאונה.
החקירות חשפו גם חשד למקרים הפוכים, שבהם במכוניות מדגמים פופולריים שנקבע להן נזק בשיעור של 60% משוויין לאחר תאונה קשה, ומחייב הורדה אוטומטית שלהן מהכביש, החליטה ועדת חריגים בחברה להפחית את הנזק לשיעור נמוך יותר שיגדירן "אובדן להלכה" ויאפשר את שיקומן והחזרתן לכביש, למרות שבטיחותית מצבן לא אפשר זאת. בכירה בחברה שהתלוננה בעבר על המעשים נאלצה לעזוב את החברה.
בתחילת השנה העבירה רשות שוק ההון לאיילון טיוטת דו"ח ביקורת חמור על הפרשה, ובו נדרש דירקטוריון החברה לדון ולהסיק מסקנות הן ברמת החברה והן מסקנות אישיות בנוגע לנושאי משרה בה. חקירת הרשות כללה ביקורת בחברה ותחקרה שורה של בעלי תפקידים, בהם בכירים, הקשורים בפרשה. ברקת אף מינה בתחילת השנה באופן חריג מבקר חיצוני, רו"ח ראובן סווירי, לבחון את אותם ליקויים בהליכי סילוק תביעות באובדני כלי רכב במחלקת תביעות פרט, ובבקרות תפעוליות בחברה סביב הכרזה על רכבים כטוטאל לוס.
ל"כלכליסט" נודע כי בהמשך מינתה הנהלת איילון את שופט העליון לשעבר עו"ד פרופ' יורם דנצינגר כגורם חיצוני שיבדוק את הפרשה. הבחירה במשפטן בכיר ומוערך אמורה לסייע לחברה מול הממצאים בבדיקת רשות שוק ההון. גורם משפטי העריך כי החברה עשויה להידרש להחזיר עשרות מיליוני שקלים שתבעה מנהגים, ושייבדקו משמעויות פליליות להתנהלות החברה.
מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בבחינת הרשות. בנוסף, בעקבות טיוטת דוח הביקורת של הרשות הקימה החברה ועדה בלתי תלויה בראשות שופט העליון בדימוס פרופסור דנציגר על מנת לבחון את התנהלות החברה ונושאי משרה בה בהקשר זה".
מחברת איילון נמסר בתגובה: "קבוצת איילון נוהגת בשקיפות כמתחייב מהדין ולאחר שיזמה בדיקות בלתי תלויות בעניין ודיווחה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, החברה פרסמה לציבור מספר דוחות מיידיים, דוחות תקופתיים והודעות פומביות ותיקנה את הליקויים שנמצאו. נחזור ונדגיש כי הועדה הבלתי תלויה בראשות כבוד השופט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר, פועלת באופן עצמאי ובלי התניות או הגבלות כלשהן מטעם החברה. לכשתסיים הועדה את עבודתה היא תגיש את מסקנותיה והחברה תפעל גם בנוגע אליהן לפי כללי הדין והשקיפות הראויים".
