פיצוץ של הזמנות: 100 מיליארד שקל הופנו לתעשיות הביטחוניות
פיצוץ של הזמנות: 100 מיליארד שקל הופנו לתעשיות הביטחוניות
מה-7 באוקטובר הזמין משהב"ט מחברות ביטחוניות בישראל מערכות נשק וציוד בסכום חסר תקדים. ההזמנה האחרונה, למערכת לייזר ליירוט כטב"מים ורקטות ב־2 מיליארד שקל, נעשתה מול רפאל ואלביט מערכות
עסקת הענק של משרד הביטחון עם אלביט מערכות ורפאל, בהיקף של כ־2 מיליארד שקל, להאצת תוכנית הפיתוח וההצטיידות במערכת ההגנה "מגן אור" המבוססת על לייזר רב־עצמה היא אבן דרך משמעותית לקראת כניסתן של החברות הביטחוניות הישראליות לעידן נשק הלייזר.
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר אמר אתמול כי מערכת ההגנה החדשה, שאמורה לייעל ולהוזיל דרמטית את עלויות היירוט של רקטות וכטב"מים, תיפרס מבצעית בעוד שנה. כיום היירוט של רקטות וכטב"מים המשוגרים לרוב מלבנון ומעזה נעשה באמצעות מערכת כיפת ברזל של רפאל, על בסיס טילי יירוט שמחירו של כל אחד כ־50 אלף דולר.
מערכת מגן אור אמורה לשגר לעבר איומים אלה קרן לייזר שמחירה כמעט אפסי — מה שעשוי לחולל מהפכה אמיתית בכל הקשור להתמודדות של ישראל עם מגוון רחב של איומים המופנים אליה. באפריל 2011 נעשה היירוט המבצעי הראשון של רקטה מעזה באמצעות כיפת ברזל. לצד ההתלהבות מהביצועים יוצאי הדופן של מערכת ההגנה החדישה, נמתחה גם ביקורת על הרעיון שטיל יקר וחכם שעולה עשרות אלפי דולרים יירט רקטות פרימיטיביות וזולות מאד ועלות ייצורן כמה מאות דולרים בודדים. היירוט בלייזר אמור להפוך המשוואה הזאת מן הקצה אל הקצה.
לפי נתוני משרד הביטחון מאז תחילת המלחמה באוקטובר שעבר הסתכם הרכש הביטחוני מהתעשיות הישראליות בכ־99.5 מיליארד שקל. חלק הארי של הרכש הופנה אל התעשיות הביטחוניות המרכזיות אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל. עם זאת, מדובר גם ברכש מחברות ביטחוניות רבות אחרות שעוסקות בתחום הייצור של רכיבים לתעשיית הטנקים והנגמ"שים, חברות שפעילות בתחום הרחפנים וההגנה מפני רחפנים וכטב"מים ועוד.
הכניסה של ישראל לעידן נשק הלייזר עשויה לספק גם אופק להתמודדות קלה יותר מצדה עם בעיות משמעותיות שמתבטאות ביתר שאת בימים אלה, כשצה"ל שקוע במלחמה רבת זירות שנמשכת כבר יותר משנה. יירוט אפקטיבי באמצעות לייזר עשוי להפחית את לחץ החימושים שאיתו מתמודד מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. הצורך לספק לו באופן קבוע טילי יירוט רבים כרוך בהשקעות עתק, בריתוק של קווי ייצור שלמים ברפאל ובתעשיות ביטחוניות נוספות בארץ ובארה"ב.
חלק הארי של המענק המיוחד שהעמיד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לישראל, שעומד על 8.7 מיליארד דולר, שהחל לזרום אליה אך בשבועות האחרונים נועד לאפשר לה המשך הצטיידות באלפי טילי יירוט לכיפת ברזל וקלע דוד ובמקביל להאצת תוכנית הפיתוח של מגן אור. היא גם אפשרה למשרד הביטחון לחתום על הזמנת המערכת מהקבלנית הראשית שלה רפאל ומאלביט מערכות שמשתפת איתה פעולה בפרויקט השאפתני, שאמור לחולל מהפכה בשדה הקרב.
לתובנה הזאת הגיע גם חמאס, לפני קצת יותר משנה. מפרסום של הניו יורק טיימס מוקדם יותר החודש עולה כי כוחות צה"ל שפעלו בעזה תפסו מסמכים שמלמדים כי אחד השיקולים המרכזיים של חמאס לצאת למתקפה הנרחבת נגד ישראל ב־7 לאוקטובר היה מסביב להערכה שהיא קרובה להשלמת הפיתוח של מערכת היירוט בלייזר, באופן שישלול מארגון הטרור יכולות לפגוע בעורף של ישראל באמצעות מטחים כבדים של רקטות ופצצות מרגמה, והחליט לפעול נגדה עוד טרם הגעתה לבשלות טכנולוגית מלאה.
עם זאת, לאלה שסבורים כי הכנסתה לשימוש מבצעי בעוד כשנה תאפשר את פינוי סוללות כיפת ברזל לגריטה — עשוי להתאכזב. חרף היכולות המשופרות בתהליכי היירוט שהיא אמורה לספק לצה"ל, מגן אור מיועדת לפחות בשלב הראשון להגנה מפני איומים לטווחים קצרים של כמה קילומטרים, כמו רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה.
בנוסף למגבלת טווחי היירוט, יהיה קושי רב בהפעלה יעילה שלה בתנאי מזג אוויר קשים, עננים ואובך, שעלולים לשבש ולהחליש את מיקוד קרן הלייזר, ובתעשיות הביטחוניות שוקדים על פתרונות שיאפשרו את סגירת הפערים הללו. כשתוכנס לשימוש מבצעי, מגן אור לא תהיה מערכת שעומדת לפני עצמה, והיא תוטמע בתוך המערכות הקיימות של כיפת ברזל, ששאמצעי הגילוי שלהן ישקללו את כלל הנתונים באופן שיאפשר החלטה מהירה אם ליירט מטרה באמצעות קרן לייזר או באמצעות טיל יירוט.
השילוב של מגן אור עם מערכת כיפת ברזל שרפאל פתחה היא אחת הסיבות להחלטה של מערכת הביטחון כי היא גם תהיה הקבלנית הראשית בפרויקט זה. את רכיבי היירוט בלייזר מספקת לה חטיבת המודיעין והלוחמה האלקטרונית (ל"א) של אלביט שעוסקת בתחום זה כבר שנים רבות ואמונה על פיתוחים של צייני לייזר להכוונת פצצות ומערכות לייזר המשמשות להסטת טילי כתף שמאיימים על כלי טייס.
החברות הישראליות הן לא היחידות בעולם שמקיימות מרוץ אחר השגת יכולות בתחום הלייזר, אך הן מובילות בו. לא בכדי הענקית האמריקאית לוקהיד מרטין חתמה כבר לפני כשנתיים עם רפאל על הסכם לשיתוף פעולה בתחום נשק הלייזר לקראת פיתוח של גרסאות של מגן אור שיופנו ליצוא.
בימים האחרונים רפאל כבר חשפה קונספט חדש המבוסס על מערכת זו, שיאפשר הגנה ניידת על כוחות שמתמרנים באזורי לחימה כדי להגן עליהם מפני כטב"מים ופצצות מרגמה. בכל הקשור לפתרון יירוט של כטב"מים, מגן אור יכולה להוות לו מענה, אך הוא יהיה כרוך בפיתוח של יכולות גילוי וזיהוי אמינות שלהם.
אלביט מערכות, שקיבלה נתח של כ־200 מיליון דולר מעסקת הענק בתחום הלייזר, אמורה לספק למערכות אלה שירותי תמיכה וגיבוי למשך שנים קדימה דבר שעשוי להשיא לה רווחים משמעותיים בתחום בעתיד. היא מתכוונת להתמקד ביצירת פורטפוליו רחב של אמצעי הגנה - מטוסים שיהיו מבוססי לייזר, כמו כטב"מים או מטוסים שיהיו מסוגלים לשאת מכוון מתאים וליירט באוויר איומים מרוחקים, וגם איומים עתידיים בהם טילים היפר־סוניים שמהירותם היא לפחות פי חמישה ממהירות הקול. אתמול, אחרי הדיווח על העסקה זינקה מניית אלביט בכמעט 6%.
בדרך לשם עוד צפויים לה אתגרים, כמו בהכוונה ובמיקוד של קרן הלייזר בין שני אובייקטים שטסים במקביל, מזעור המערכת באופן שיאפשר את נשיאתה באמצעות כלי טיס ועוד.
עם זאת, בשמיים למערכת כזאת אמור להיות קל יותר דווקא במקומות שבהם היא מתקשה: היא תופעל מעל שכבת העננים והאובך כך שגם הטווח היעיל שלה יהיה ארוך יותר. לפי גורמים ביטחוניים ומקצועיים, החלק הקשה כבר נמצא מאחור ולפחות חלק מהיכולות שאליהן אלביט חותרת בנושא כבר נמצאות בהישג יד וייתכן שיהיו מבצעיות בתוך שנים אחדות. יכולות אלה יזמנו לאלביט נוכחות חשובה בתחום ההגנה האווירית שכיום נשלט בידי התעשייה האווירית שמייצרת את טילי החץ 2 וחץ 3, ואת מערכות ברק MX ורפאל, שלצד כיפת ברזל וקלע דוד מקדמת את פיתוח מערכת ההגנה מפני טילים היפר - סוניים "קלע חד".
