סגור
ביל אקמן 2017
ביל אקמן. מעוניין בעסקה עם טוויטר (צילום: REUTERS/Richard Brian/File Photo)

ניתוח
המיליארדר שקבר את הספאק מנסה להמציא את הטרנד בלבוש חדש

ביום שישי האחרון קיבלה קרן הגידור של ביל אקמן אישור עקרוני לכלי פיננסי חדש, ספארק, שהוא במידה רבה ספאק בבגדים חדשים. ההבדל המשמעותי: בעוד ההשקעה בספאק נעשית לפני שיודעים מי החברה שתמוזג אליו, בספארק יודעים זאת מראש

האם ביל אקמן, שמנהל את אחת מקרנות הגידור הגדולות בארה"ב, ימציא את טרנד הספאקים מחדש? ביום שישי האחרון קיבלה קרן הגידור של אקמן, פרשינג סקוור (Pershing Square), מרשות ני"ע האמריקאית (SEC), אישור עקרוני להנפקת כלי פיננסי חדש — ספארק (SPARC), שהוא במידה רבה ספאק (SPAC) בבגדים חדשים ושינויים מסויימים.
הספארק, ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Rights Company, מוסיף אות אחת לראשי התיבות של הספאק (Special Purpose Acquisition Company) שמסמלת הבדל משמעותי בין שני הכלים האלו. ספאק היא חברה שמוקמת כדי לגייס כסף מהציבור במטרה להתמזג עם חברה פרטית, בתוך פרק זמן מוגדר של לרוב שנתיים. אם לאחר פרק הזמן הזה היא לא מצליחה לבצע מיזוג, היא מחזירה את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית. משום שהספאק מונפק ומגייס כסף מהמשקיעים ורק אז יוצא לדרך בחיפוש אחר מיזוג, הוא מאפשר למשקיעים לפדות את הכסף לאחר שנחתמת עסקת מיזוג וידועה זהות החברה שאיתה הוא מבקש להתמזג. משום כך, לאחר ההכרזה על עסקה, מבוצע גיוס נוסף (Pipe) שהוא כבר גיוס מחייב.
הספארק, בניגוד לספאק, לא מגייס את הכסף בפועל לפני שנחתמת עסקת מיזוג. הספארק מגייס כסף באופן תיאורטי באמצעות הנפקת זכויות (Rights) למשקיעים שהופכת אותו לחברה ציבורית, ולאחר שמוכרזת עסקת מיזוג, הם יכולים לבחור לאשרר את ההתחייבות שלהם ולהזרים את הכסף בפועל בעבור מניות, או למכור את הזכויות הלאה למשקיעים אחרים במסגרת מסחר שנעשה "מעבר לדלפק" (OTC).
לפי המסמכים הרגולטוריים שהגישה פרשינג סקוור, המשקיעים יקבלו 20 יום לבצע את הבחירה מרגע שתוכרז עסקה, והעסקה עצמה תוכל להתבצע 10 ימים לאחר מכן. לפי מסמכים אלה, פרשינג סקוור עצמה תתחייב להשקיע בין 250 מיליון דולר ל־3.5 מיליארד דולר בספארק, שיענה לשם פרשינג סקוור ספארק הולדינגס, ואילו מהמשקיעים היא שואפת לגייס לפחות 1.2 מיליארד דולר. השאיפה של פרשינג סקוור היא שלספארק שלה יהיו לפחות 1.5 מיליארד דולר לצורך ביצוע עסקה.
בשיחה עם "הוול סטריט ג'ורנל" אקמן אף הביע רצון לבצע מיזוג עם הרשת החברתית של אילון מאסק X, שמה העדכני של טוויטר, הגם שהוא אינו יודע אם מאסק מעוניין בביצוע של עסקה כזו. בתגובה לשאלה של העיתון אם יהיה מעוניין במיזוג כזה השיב "בהחלט".
הסיכוי לעסקה מסוג זה הוא נמוך משום שבשנה שעברה מאסק רכש את טוויטר, בתום קרב משפטי, בעבור 44 מיליארד דולר, ומאז, לפי הערכות שונות, השווי של החברה ירד בצורה משמעותית. אקמן עצמו הוא משתמש בולט ונלהב ברשת החברתית, והוא עושה בה שימוש כדי לשתף עם 790 אלף עוקביו מחשבות משלל תחומים, החל מעסקים ועוד לפוליטיקה. הוא אף עשה שימוש ברשת, שאליה הצטרף ב־2017, כדי לקרוא לג'יימי דיימון, מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב ג'יי.פי מורגן, לרוץ לנשיאות ארה"ב.
קרן הגידור של אקמן, שמנהלת נכסים ב־16.5 מיליארד דולר, אף סיפקה מימון לעסקה שבמסגרתה רכש מאסק את טוויטר, ולפי אקמן העסקה הזו הניבה לקרן רווח גדול של 5.5 מיליארד דולר. על כך אמר אקמן בבדיחות כי כך הוא "מכסה בקלות על עלות ה־V הכחול" ברשת. הכוונה היא לכך שמאז שטוויטר עברה לידי מאסק, הרשת החברתית גובה תשלום שנתי של 84 דולר עבור האפשרות להיות משתמש מאומת, שמקבל V כחול ליד שמו. כשהרשת הייתה חברה נסחרת עצמאית, ה־V הכחול ניתן למי שיש סיבה לאמת את זהותו — סלבס, אנשי ציבור, עיתונאים ועוד — ובכך הוא הפך לסמל סטטוס שכעת נגיש לכל מי שמשלם.
הספאקים הם לא מכשיר חדש בוול סטריט, אולם ב־2020 הם הפכו לטרנד של ממש. זה התרחש במידה רבה בזכות התמריצים המוניטריים שסיפקו הבנקים המרכזיים לכלכלות, בעיקר בדמות ריבית נמוכה, במטרה להבטיח שלא יקרסו כתוצאה מהשיתוק שכפתה המגיפה על העולם. הריבית הנמוכה דחפה את המשקיעים לנכסי הסיכון, והולידה גל גדול של הנפקות, שאותו הובילו חברות הטכנולוגיה.
סטארט־אפים רבים, חלקם הגדול יוניקורנים (חברות פרטיות בעלות שווי של מיליארד דולר ומעלה), חוזרו על ידי יזמי ספאקים, וקיצור ההליכים שהמיזוג עם ספאק איפשר להם להפוך לחברות ציבוריות בלי לבצע הנפקה ראשונה לציבור (IPO), קסם להם. וכך, אם ב־2019 הונפקו 59 ספאקים שגייסו 13.6 מיליארד דולר, הרי שב־2020 הונפקו כבר 248 ספאקים שגייסו 83.4 מיליארד דולר. ב־2021 נרשם שיא: 613 ספאקים גייסו 162.5 מיליארד דולר. בין החברות הישראליות שהפכו לציבוריות והחלו להיסחר בבורסות בארה"ב גם חברת הפינטק פאגאיה שביצעה מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר.
אבל אז, בשל האינפלציה שהרימה את ראשה והגיעה באמצע 2022 בארה"ב לשיא של ארבעה עשורים (9.1%), השווקים נכנסו לטלטלה, שוק ההנפקות נסגר והספאקים החלו לדעוך. ב־2022 הונפקו 86 ספאקים שגייסו 13.4 מיליארד דולר בלבד, ובשנה הנוכחית עד כה המספר כבר צנח ל־22 ספאקים שגייסו 2.8 מיליארד דולר — היקף הגיוס הנמוך ביותר מאז 2014. בישראל הונפק ספאק אחד בלבד, איי ספאק 1, על ידי היזמים גיל דויטש ורוני בירם, וגם הוא בסופו של דבר לא מצא מיזוג והחזיר את 400 מיליון השקלים שגייס למשקיעים.
אקמן הוא במידה רבה האיש שתקע את המסמר האחרון בארון הספאקים. ביולי 2022 הספאק שהנפיקה, פרשינג סקוור טונטיין, הודיע שהוא מחזיר את הכסף למשקיעים משום שהוא לא מציג חברה להתמזג איתה. הספאק של אקמן לא היה סתם ספאק. מדובר בספאק שגייס את הסכום הגדול ביותר מהמשקיעים — 4 מיליארד דולר.
במכתב למשקיעים כתב אקמן כי "חברות איכותיות, רווחיות ועם צמיחה בת־קיימא, יכולות להשהות את תוכניותיהן להפוך לציבוריות, עד שתנאי השוק ישתנו, דבר המגביל את יכולתה של פרשינג סקוור טונטיין לבצע עסקאות". אקמן ניסה, בין היתר, לבצע באמצעות הספאק מהלך לא שגרתי לרכישת 10% מחברת המדיה והמוזיקה יוניברסל מיוזיק (Universal Music), אולם לבסוף ביצע את הרכישה באמצעות קרן הגידור שלו, וזאת משום שהרגולטורים בארה"ב הקשו על ביצוע העסקה באמצעות הספאק.
למעשה, את הנעת הספארק החל אקמן בסמוך לפירוק הספאק שלו. יתכן שהדבר מאותת על כך שאקמן הבין את נקודות החולשה של הספאק, דוגמת היעדר הידע המוקדם בנוגע לחברות שאיתן הספאקים מבקשים להתמזג, מה שהוביל לכך שלאחר ההכרזה יותר מ־70% מהכספים נפדו מספאק ממוצע, כשבחלק מהמקרים השיעור הגיע לקרוב ל־100%.
ההליך לאישור הכלי הפיננסי החדש של אקמן נמשך למעלה משנה, ולאחר שהתקבלו האישורים הרגולטוריים לספארק שלו, אקמן צייץ ב־X: "אם את חברת טכנולוגיה פרטית וגדולה שמעוניינת להפוך לחברה ציבורית בלי הסיכונים וההוצאות שכרוכים בהנפקה (IPO) סטנדרטית, ומעוניינת בפרשינג סקוור כבעלת מניות משמעותית, תתקשרי אליי".
האם הקריאה של אקמן תוליד את טרנד הספאקים מחדש, בין אם בצורה בריאה יותר שתחזיק לאורך זמן או כהייפ נוסף שיגווע בתוך פרק זמן קצר, או שמא היא תהיה יריה בודדת באפילה שלא תניב ולו עסקה בודדה? בשלב זה עוד מוקדם לדעת, אבל אפשר לסמוך על אקמן והרשת החברתית X שהמסע הזה, תהא תוצאתו אשר תהא, לא יעבור בצורה סולידית ולא מובחנת.