פרשנותמערב פרוע חוץ־בנקאי: המקרים של יונט וגיבוי מצביעים על פיקוח לקוי בענף
פרשנות
מערב פרוע חוץ־בנקאי: המקרים של יונט וגיבוי מצביעים על פיקוח לקוי בענף
רשמית, על ענף האשראי החוץ בנקאי מפקחות הן רשות ני"ע והן רשות שוק ההון, אך בפועל אין לענף מפקח ייחודי. ייתכן שהצעדים שנקטו השתיים נגד יונט וגיבוי הם בגדר מעט מדי ומאוחר מדי, ומה שהענף זקוק לו הוא ניעור עמוק בדמות רגולציה קפדנית ומפקח ייעודי שיוציא אותה לפועל
הפרשיות של יונט קרדיט וגיבוי אחזקות מפנות זרקור לא סימפטי לענף האשראי החוץ־בנקאי, בדגש על החברות שמתמחות במתן אשראי כנגד צ'קים.
ענף האשראי החוץ־בנקאי צמח בצורה מטאורית בשנים האחרונות, עם תיק אשראי של כ־20 מיליארד שקל. הגאות בשוק נתנה את אותותיה בקרב כלל החברות שפועלות בו, כך שגם יונט וגיבוי, שעומדות במרכז הסערה הנוכחית, הציגו צמיחה במהלך השנים האלו. השתיים מנהלות יחד תיק אשראי של יותר מחצי מיליארד שקל.
מתן אשראי כנגד צ'קים הוא עסק מרובה חוליות, שהמרווחים ביניהן יכולים להוליד בעיות. ראשית, חלק מלקוחות אותן חברות הם כאלה שהבנקים סירבו לתת להם אשראי. ולכן הריבית שגובות חברות האשראי החוץ־בנקאי גבוהה משמעותית משל הבנקים, מה שמהווה אתגר לתהליך החיתום של החברות השונות וגם מבדיל ביניהן.
כך, למשל, ישנן חברות דוגמת האחים נאוי שהצליחו לזהות סקטורים כמו קבלנים קטנים שהם לווים טובים שלא נמצאים בהכרח על הרדאר של הבנקים, וכך הגיעו לתיק אשראי איכותי של קרוב למיליארד שקל, ולעומת זאת, כמו במקרה של גיבוי ויונט, ישנן חברות עם חובות אבודים משמעותיים. הדבר יכול לנבוע גם מרצון לגדילה על חשבון איכות החיתום.
שנית, מתן אשראי כנגד צ'קים הוא מעין חור שחור. לא ניתן לדעת אם לצ'ק יש כיסוי עד שפורעים אותו, ובינתיים הוא מאפשר ניפוח חשבונאי.
רשמית, על ענף האשראי החוץ בנקאי מפקחות הן רשות ני"ע והן רשות שוק ההון, אך בפועל אין לענף מפקח ייחודי. רשות שוק ההון מפקחת על החברות בהיבט היציבותי בלבד ותפקידה לוודא שאין סכנה לכספי ציבור.
במקרה של יונט וגיבוי אין פיקדונות ציבור בתיק האשראי שמבוסס על אג"ח שהן גייסו או שאמצעות אשראי בנקאי שהן נוטלות. רשות ני"ע מפקחת על החברות הציבוריות בענף - כיום ישנן 20 חברות כאלו - בכל הנוגע לאופן שבו הן מדווחות ועומדות בחובות שלהן כלפי המשקיעים.
כלומר, גם הרגולטור הזה לא אחראי על הפעילות השוטפת של החברות ועל גילוי הונאות מהסוג שמיוחס לכאורה ליונט וגיבוי. עם זאת, ברור שרשות ני"ע במקרה הזה כשלה מלגלות שהדיווחים שמסרו יונט וגיבוי למשקיעים היו שגויים, ככל שהחשדות נגד החברות לכאורה יתבררו כאמת.
ועדת בריס, שפעלה בזמנים חופפים חלקית לוועדת שטרום שניסחה את החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בחנה את הרגולציה ואת אסדרת הענף החוץ־בנקאי. הוועדה הציעה שיוקם מפקח חדש שיפקח על גופי האשראי החוץ־בנקאיים ויטפל בחברות באופן פרטני, בדומה לאופן שבו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מפקח על הבנקים, אולם ההמלצות של הוועדה לא קודמו ולא הפכו לחוקים. משום כך, הרגולטורים הרלבנטיים נאלצו להסתמך בעיקר על הבקרה הפנימית של חברות האשראי החוץ־בנקאי הציבוריות.
במקרה של יונט וגיבוי הפירמות המבקרות הן מהגדולות בעולם — דלויט וארנסט אנד יאנג — אך הן לא הצליחו לעלות על ההונאות לכאורה שהתרחשו, ולטענתן זה גם לא התפקיד שלהן, שכן הן נסמכות באופן בלעדי על המידע שמעבירות אליהן החברות. בארנסט אנד יאנג אף טענו במפורש שהם הונו על ידי יונט בעת שמשכו לאחרונה את האישור לדו"חות שלה מאז 2020.
על פניו, קציני הציות אמורים לעלות על הונאות, אולם ייתכן שאין להם את הכלים המספיקים. כך, יואב צבר, קצין הציות של יונט, החל לנהל מאבק עם בעלי השליטה משגילה שחסרים צ'קים, אבל הוא לא גילה את הדברים בזמן אמת. קצינת הציות של גיבוי, ג'ולי שאמה, התפטרה לפני חודשיים על רקע אינדיקציות ראשוניות לאי־סדרים בסניף במזרע.
לאחרונה, ולאחר שפרצה סערת יונט, מחלקת הביקורת ברשות ני"ע החלה לבצע ביקורת רוחבית מתוך כוונה לבדוק סוגיות כמו נאותות המדידה והגילוי שמספקות החברות בענף למשקיעים ביחס להלוואות ויתרת אשראי בדו"חות הכספיים, וכן נאותות ההפרשות להפסדי אשראי. לפי הרשות, הביקורת תוכננה אך הוקדמה בשל פרשת יונט. כמו כן, הרשות פתחה בחקירה נגד בעלי השליטה ביונט, המנכ"ל לשעבר צחי אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק, בחשד לגניבת עשרות מיליוני שקלים. יש להניח שבימים אלו הרשות כבר בודקת באופן סמוי את המתרחש בגיבוי.
אך ייתכן שכל אלו הם בגדר מעט מדי ומאוחר מדי, ומה שהענף הזה זקוק לו הוא ניעור עמוק בדמות רגולציה קפדנית ומפקח ייעודי שיוציא אותה לפועל, וזאת במטרה להוציא את הענף מהמערב הפרוע שבו הוא נמצא כיום.
