בנק ישראל מבהיר: התערבנו רק בגלל המלחמה, אין כוונה לפרוץ מעבר ל-30 מיליארד דולר
בנק ישראל מבהיר: התערבנו רק בגלל המלחמה, אין כוונה לפרוץ מעבר ל-30 מיליארד דולר
מוקדם הבוקר הודיע הבנק עלתוכנית חריגה למכירת 30 מיליארד דולר, במטרה לחזק את השקל; ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, אמר כי "אחת המטרות של היתרות היא בשביל לספק פעילות תקינה בעת חירום, כמו זו"; הוא רמז כי הבנק יכיל פיחות של השקל עד לרמה של סביב 4 שקלים, אך הדגיש כי הכוונה היא רק "למתן את הפיחות, ולא למנוע אותו לחלוטין"
ההתערבות החריגה של בנק ישראל: "זו הפעם הראשונה מאז שהונהג שער חליפין נייד שבו הבנק מבצע תכנית למכירת מטבע חוץ, זה בהחלט אירוע חריג". כך אמר ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, במפגש עיתונאים שהתקיים על רקע ההחלטה של הבנק לפתוח בתכנית למכירת מט"ח למיתון התנודות של השקל.
מוקדם הבוקר יצא הבנק בתוכנית חריגה למכירת 30 מיליארד דולר, במטרה לחזק את השקל, בצל החשש מהשפעת המלחמה על המטבע הישראלי.
בניטה כינה את המהלך 'צעד מנע', שנועד למנוע 'התבדרות בשקל'. עם זאת, בניטה הדגיש מספר פעמים בדבריו כי המהלך התבסס על אינדקציות שהשקל מאבד מכוחו: "במסגרת המסחר לפנות בוקר לפני שהתחלנו להתערב, השער הגיע לרמות של 3.98, באסיה היה מסחר שהגיע לרמות של 4.02 ו-4.03. לכן נקודת הרפרנס הוא שער של קרוב ל-4 שקלים, ולא שער הסגירה של יום חמישי".
בכך רמז בניטה כי הבנק יכיל פיחות של השקל עד לרמה של סביב 4 שקלים, זאת על אף שכרגיל הצהיר בניטה כי "אין לנו בבנק שער יעד נקודתי שלפיו אנחנו פועלים". בניטה גם הדגיש ואמר כי הכוונה היא רק "למתן את הפיחות, ולא למנוע אותו לחלוטין".
בניטה ניצל את הבמה בכדי לטעון שמקרה זה מוכיח כי יש צורך ביתרות מט"ח בהיקף גדול. בניטה אמר: "יתרות המט"ח של ישראל גבוהה בכל קנה מידה, ואחת המטרות של היתרות היא בשביל לספק פעילות תקינה בעת חירום, כמו זו. היו אנשים שביקרו את רמת היתרות, אבל כיום אנשים מבינים שזה מאפשר לפעול בזירה הכלכלית בעת הצורך".
במקביל, בנק ישראל פירסם היום את נתוני היתרות לחודש ספטמבר. היתרות העדכניות עומדות על כ-198.5 מיליארד דולר, ירידה של כ-4 מיליארד דולר לעומת סוף אוגוסט בעיקר בשל 'שערוך מחדש' של היתרות המושקעות בנכסים פיננסיים.
בניטה סירב להשיב על היקף ההתערבות שבוצע כיום, ועל מנגוני ההתערבות המדויקת של הבנק. בניטה הסתפק באמירה כי בנק ישראל מוכר דולרים ורוכש שקלים בכל זירות המסחר. הוא הוסיף כי 'לא זוהתה מצוקה של נזילות שקלית', אבל היה חשש של פדיונות גדולים של קרנות נאמנות וקופות גמל, ולכן הבנק איפשר למוסדיים לבצע עסקאות ריפו, כך שהם יוכלו שלא למכור באופן מיידי את הנכסים בגין הפדיונות.
בניטה חידד את ההבדל שבין אי ההתערבות במסחר במט"ח מתחילת השנה (בה ירד שער הדולר בכ-10% בעקבות הכוונה לבצע שינויים במבנה המשטרי) ואמר "אנחנו הבנו בכל התקופה שהשוק מתמחר מחדש את פרמיית הסיכון שבישראל, אבל במקרה של המלחמה ללא ההכרזה המוקדמת שלנו היה חשש להתבדרות של השקל".
בניטה הוסיף כי "מוקדם לבדוק את ההצלחה של התכנית, אבל האפקט הראשוני של התכנית נראה טוב, מאז התכנית השקל נע סביב 3.92, ונראה שיציבות הדולר מביאה השפעה חיובית גם לשווקים אחרים, כמו שוק המניות הישראלי ושוק האגח הממשלתי".
לבקשת כלכליסט, הבהיר בניטה כי בשלב זה 'אין לנו כוונה לפרוץ את ה-30 מיליארד', וכי ההדגשה של הבנק כי הוא יפעל 'ככל שיידרש' נועדה בכדי לחדד שהוא לא מחוייב להוציא את כל ה-30 מיליארד. בניטה אמר כי הוא לא סבור שהספוקלנטים יאתגרו את התכנית של הבנק, זאת מכיוון שמדובר בתכנית גדולה ועמוקה.
הוא הבהיר כי למרות שההתערבות במט"ח מסייעת לבנק למלחמה באינפלציה ולמלחמה בפיחות שנגרם בשל הרפורמה המשפטית הרי ש"זו בוודאות תכנית שלא אמורה להמשיך אחרי המלחמה, היא מיועדת לטיפול בסוגיה הבטחונית".
