בתוך שנה: חברות הבדים הלא ארוגים ניגבו רבע מהשווי שלהן
בתוך שנה: חברות הבדים הלא ארוגים ניגבו רבע מהשווי שלהן
הרוח הגבית שסיפק נגיף הקורונה לחברות הבדים הלא ארוגים חדלה לנשוב: למרות יציבות בהכנסות, הזינוק במחירי התובלה וחומרי הגלם חתך את הרווח הנקי המצרפי של על בד, ספאנטק, אבגול ושלא"ג ב־45% ברבעון השני. המניות לא נותרו אדישות
הקורונה הביאה איתה הרבה נזקים לכלכלה הגלובלית, אבל היו גם מי שנהנו מהנגיף שטלטל את העולם. מעבר לזינוק החד של מניות חברות הטכנולוגיה, שסיפקו רוח גבית להנפקות של שלל יוניקורנים, גם בתחומים המסורתיים יותר של התעשייה היו מי שנהנו. למשל, החברות שמייצרות בדים לא ארוגים, שמשמשים בין היתר לייצור של מגבונים - שזכו לביקושי ענק בזכות הקורונה - וחיתולים. מבחינת החברות האלה, הקורונה סיפקה להן תקופה חלומית, אלא שהיא התרחשה בעיקר במהלך 2020.
מתוצאות הרבעון השני של השנה הנוכחית, של ארבע יצרניות הבדים הלא ארוגים שנסחרות בבורסת ת"א - על בד, אבגול, שלא"ג וספאנטק - עולה תמונה ולפיה האוויר החם (או הלחות, אם תרצו), יצא מרוב החברות. החברות האלה אמנם הצליחו לשמור על היקף המכירות, וההכנסות אף צמחו בחלק מהמקרים, אך הרווח הגולמי המצרפי נשחק ב־15%, מה שהוביל לצניחה הן ברווח התפעולי המצרפי, שנחתך ב־36%, והן ברווח הנקי המצרפי, שצנח ב־45%.
למעשה, מבין החברות האלה רק אחת, ספאנטק, הצליחה להציג שיפור בתוצאות הכספיות שלה (ראו תרשים), חרף ירידה קלה בהכנסות. לדברי החברה, השיפור הדו־ספרתי ברווח הגולמי, ברווח התפעולי וברווח הנקי הושג בזכות שינוי שביצעה בתמהיל המוצרים שלה, מה שסייע לה להתגבר, בין היתר, על התחזקות השקל. בנוסף, החברה ביצעה קיצוץ בהוצאות הנהלה וכלליות. מנגד, שאר החברות רשמו ירידה חדה בתוצאות הכספיות. הבולטת שבהן היא אבגול שבשליטת אינדורמה. הרווח הנקי של החברה ברבעון השני של 2021 צנח ב־97% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
הביקוש ירד בגלל החיסונים והמלאים זינקו ב־72%
ההכנסות המצרפיות של ארבע החברות הסתכמו ב־850 מיליון שקל ברבעון השני השנה, עלייה קלה של 1% ביחס לרבעון המקביל. אך שיעור הרווח הגולמי ירד ב־15% ל־23% בממוצע. הרווח התפעולי — שנותר חיובי בקרב ארבע החברות — נחתך ב־36% והסתכם ב־78.8 מיליון שקל. הרווח הנקי נפל ב־45% והסתכם ב־44 מיליון שקל.
בין הגורמים לירידה החדה ברווחיות אפשר למנות את העליות החדות במחירי התובלה בעולם במהלך השנה החולפת, כמו־גם את ההתייקרויות במחירי חומרי הגלם. בנוסף, ככל שמבצעי החיסונים התקדמו במדינות המערב, והמגיפה המשיכה להתפשט במדינות החלשות יותר, ירדו הביקושים למגבוני חיטוי שנחשבים למוצרי פרימיום.
אמנם המוצרים של יצרניות הבדים הלא ארוגים משמשים לא רק לייצור מגבוני חיטוי, אלא גם לייצור חיתולים, טמפונים ומוצרי הגיינה נוספים, אך בשנה שעברה הביקוש לאותם מוצרי חיטוי הוא שהזניק את התוצאות של החברות ואת השווי שלהן.
את העדות לירידה בביקושים, שחוות החברות, ניתן למצוא במאזנים שלהן, בסעיף המלאי. המלאי המצרפי של ארבעתן זינק בתוך שנה ב־72% להיקף מצרפי של 727.8 מיליון שקל בסוף הרבעון השני של השנה. החברה עם המלאי הגדול ביותר היא על בד. המלאי של החברה הסתכם ב־473.4 מיליון שקל בסוף הרבעון השני — פי 2 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. למעשה, העלייה בהיקף המלאי של על בד מסבירה את מרבית העלייה במלאי המצרפי, הגם שעליות נרשמו בקרב כלל החברות.
על כך יש להוסיף את היחלשות הדולר, שפגעה בחברות. משום שמדובר בחברות שמדווחות בשקלים, אך חלק נכבד מפעילותן הוא יצוא, היחלשות הדולר מול השקל שחקה את הרווחיות. בסוף יוני שער הדולר עמד על 3.26 שקל, ירידה של כמעט 6% בהשוואה לשער של 3.46 שקל בסוף הרבעון השני אשתקד. מנגד, היורו שמר על יציבות וירד בתקופה הזו ב־0.2% לשער של 3.87 שקל.
מניות החברות האלה לא נשארו אדישות להרעה בתוצאות הכספיות. וכך, אם בספטמבר אשתקד, לאחר רצף של עליות, שווי השוק המצרפי של החברות עמד על 3.06 מיליארד שקל, הרי שמאז התנדפו ממנו כ־770 מיליון שקל — צניחה של 26% בתוך שנה.
הזינוק במלאים דווקא עשוי להתגלות כיתרון
נראה שקסמן של חברות המגבונים דעך, ככל שהמגיפה נכנסה לפאזה חדשה ומבצע החיסונים התרחב. עם זאת, המלאים שהצטברו אצל החברות עשויים לשחק דווקא לטובתן בטווח הקצר, משום שהם יוצרו בתקופה שבה מחירי חומרי הגלם היו זולים יותר, כך שמכירה הדרגתית של המלאים, בתנאי ייצור והובלה מתייקרים, עשויה למתן את הלחות שהתנדפה השנה.
