אוגווינד מקבלת אוויר צח: ירון יעקובי ואבי לוי רוכשים נתח בחברה
אוגווינד מקבלת אוויר צח: ירון יעקובי ואבי לוי רוכשים נתח בחברה
המשקיעים ישלמו 9.6 מיליון שקל תמורת 21.8% ממניות החברה, שאיבדה 95% משוויה בשלוש שנים, ואופציה להגדלת אחזקתם לכמעט 40%; המהלך נועד לחזק את אוגווינד, הפועלת בתחום אגירת האנרגיה, לאחר תקופה של קשיים פיננסיים והיעדר הצלחות משמעותיות בהוכחת היתכנות טכנולוגית
ירון יעקובי ואבי לוי בדרך להשתלט על אוגווינד, לאחר שאיבדה 2 מיליארד שקל משוויה. יעקובי ולוי ישלמו 9.6 מיליון שקל תמורת 21.8% ממניות חברת אגירת האנרגיה, עם אופציות להגדיל את אחזקתם ל-38%.
יעקובי ולוי ישלמו מחיר של 1.6 שקלים למניית אוגווינד, ועבור האופציה לרכישת מניות אוגווינד במחיר 2.4 שקלים לארבע השנים הקרובות ישלמו 70 אגורות. מניית אוגווינד זינקה היום (א') ב-10.4% בבורסה בתל אביב וננעלה ברמה של 2.7 שקלים.
בשל שילוב רכישת מניות ואופציות, המחיר האפקטיבי למניה עומד על 66 אגורות בלבד. יעקובי ולוי מתחייבים שלא למכור את המניות בטווח של שנתיים לפחות.
מעבר להקצאה הפרטית, רוכשים יעקובי ולוי גם 6.4% מחברת הון הטבע, אחת מהמחזיקות הוותיקות באוגווינד. כך שלאחר הרכישה מהון הטבע יעקובי ולוי יחזיקו ביחד כבר 45.5% מאוגווינד. אלו יתווספו לנתח של 6.1% באוגווינד שמחזיק יעקובי כבר כיום, כך שקבוצת יעקובי תחזיק בכמעט 52% מאוגווינד.
המחיר אותו משלמים יעקובי ולוי ממחיש את הצניחה במחיר אוגווינד, שירדה בשלוש השנים האחרונות ב-95%. זאת בעוד מדד הקלינטק, המדד שבו כלולה המניה, ירד ב-28.5% באותה התקופה.
באוגוסט 2020 הגיעה אוגווינד לשווי שיא של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, כשמחיר המניה היה 130 שקל. היום שווי השוק שלה הוא פחות מ-60 מיליון שקל.
יעקובי הוא המנוע מאחורי הבאת אוגווינד לשוק ההון הישראלי, באמצעות מיזוגה לשלד בורסאי. להשקפתו, הצניחה במחיר המניה נובעת מכך שהמשקיע הישראלי לא מבין את הפוטנציאל של החברה ואינו סבלני מספיק.
יעקובי ולוי אינם מתכננים מהפכות באוגווינד ולא יוגדרו כבעלי שליטה אלא כמשקיעים הגדולים בחברה לצד המייסד אורי יוגב שמחזיק ב-13.2%.
בנוסף, ההסכם כולל העברת זכויות, כדי לאפשר ליעקובי להכניס משקיעים עתידיים לחברה, בדומה לפועלו בהשקעתו הגדולה בשוק ההון הישראלי – אלקטריאון.
אוגווינד עוסקת באגירת אנרגיה בדחיסות תחת הקרקע לצד אגירה של מים ואוויר דחוס ליצירת אנרגיה. אגירת האנרגיה מאפשרת שימור של האנרגיה המיוצרת העודפת בשעה שהיא לא נדרשת, ושימוש בה במועד אחר.
אוגווינד הגיעה לשוק ההון באפריל 2020 תוך שהיא נישאת על גלי האופטימיות בכל הנוגע לחברות קלינטק באותם חודשים. השווי של החברה צנח בעיקר בשל אי היכולת שלה להציג היתכנות משמעותית לפטנטים שלה. באוגוסט 2022 בוטל ההסכם שלה להקמת תחנת אגירת אנרגיה בתחנת המשנה של חברת החשמל בדימונה.
גם התוצאות הפיננסיות של אוגווינד לא היו מזהירות עד כה. במחצית הראשונה של 2024 היא רשמה הפסד של 5.3 מיליון שקל - לעומת הפסד של 15.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2023. הכנסות החברה זינקו ל-8.7 מיליון שקל בששת החודשים הראשונים של השנה לעומת 600 אלף שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
המזומנים בקופתה של אוגווינד הם בהיקף של 12.4 מיליון שקל בלבד, לצד הון עצמי של 54.3 מיליון שקל. נתונים אלו מסבירים את ההסכמה של שאר בעלי המניות להסכים להקצאה פרטית עבור יעקובי ולוי. לאוגווינד לא נותר הרבה אוויר אם היא רוצה להמשיך ולהתקיים תוך שריפת מזומנים בקצב של 10 מיליון שקל בשנה לפחות. בנוסף, סביבת הריבית הגבוהה בארץ ובארה"ב משפיעה על המשקיעים, שמעדיפים להשקיע בעיקר בחברות מבוססות עם מוצר מוכח ולא בחברות שמוכרות חלום וטיב המוצר שלהן עדיין מוטל בספק.
