בנק ישראל: רשת הביטחון הממשלתית פחות בטוחה מהאג"ח המיועדות
בנק ישראל: רשת הביטחון הממשלתית פחות בטוחה מהאג"ח המיועדות
'אג"ח מיועדות' הן אגרות חוב צמודות מדד עם תשואה גבוהה של 4.86% שהמדינה מנפיקה עבור קרנות הפנסיה - האג"ח האלו מהוות 30% מסך נכסי הקרנות; האוצר מציע להקים 'קרן איזונים' שתשמש כ'רשת ביטחון', ומקורות הקרן יהיו בין היתר מהפרשות ממשלתיות, אך הנושא טרם הוסדר; לטענת בנק ישראל רשת הביטחון שהממשלה מציעה חשוף לסיכון של שינוי מדיניות
בנק ישראל חזר על עמדתו, בדיון המשך בוועדת הכספים על רפורמת האג"ח המיועדות, כי רשת הביטחון שהממשלה מציעה כעת במקום ההסדר של אג"ח מיועדות חשוף לסיכון של שינוי מדיניות יותר מאשר המצב הנוכחי. כמו כן, בנק ישראל חזר על הטענות שהושמעו אתמול כי הרפורמה רחוקה מלהיות 'אפויה', ובלי הפרטים קשה לאמוד את ההשלכות של המהלך.
עם זאת, מן הבחינה העקרונית נציג בנק ישראל הביע את תמיכתו במהלך ואמר "אם הוא יבוצע הוא עשוי לחסוך לאוצר ולקופת המדינה, יש לפתור את ההסתייגויות ואת הבעיות ולהתקדם עם המהלך".
בסוגיית הביטחון לחוסכי הפנסיה, נציג בנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, המשמש כראש אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של הבנק, אמר כי "כשיוצאים לדרך ברור לכולם שהממשלה רוצה לשלם, אבל בזמן משבר יש חששות שהממשלה תהיה תחת לחץ לא לשלם את כל ההתחייבויות, אנחנו יודעים שחוקים משתנים בזמן משבר בקלות. זה נושא מוכר בכלכלה העולמית, ניתן עליו פרס נובל ב-2004".
1 צפייה בגלריה
בנק ישראל: "בעיני השוק והפנסיונרים, רשת הביטחון הממשלתית נתפסת כפחות בטוחה מהאג"ח המיועדות"
(שאטרסטוק)
ברנדר המשיך והסביר כי "השאלה האם המדינה תרצה לשנות בזמן משבר את החוק, תלוי גם בכמה כסף יצטבר בקרן. צריך לייצר מתווה ברור ושקוף של הצבירה בקרן, גם של ההפרשות הממשלתיות לקרן, מתווה שעדיין לא קיים".
נזכיר כי על פי המנגנון המוצע של האוצר, תוקם 'קרן איזונים' שתשמש כ'רשת ביטחון'. מקורות הקרן יהיו התשואה העודפת מעל ל-5% בשנים הטובות, והפרשות ממשלתיות. אלא שנושא ההפרשות הממשלתיות לקרן לא הוסדר, ועמדת האוצר בדיונים אתמול הייתה כי לא נכון לקבוע לממשלה כמה להפריש לקרן ובאיזה מתווה. גם בנקודה זו בנק ישראל הציג עמדה שונה.
במקביל, בנק ישראל הסביר את הרציונל מאחורי הצעות שמכונות 'אג"ח הפרשים', ואמר שיש מודלים שונים, אך העקרון המנחה שלהם הוא להפוך את ההתחייבות החוקית לחוזית: "זה לא רעיון מתוחכם, זה בעצם לקחת את רשת הביטחון ולעגן אותה כמכשיר פיננסי. המשמעות היא שאם הממשלה לא תשלם את זה, זו אי עמידה בהתחייבות פיננסית. זה משהו מאוד מאוד אמין, כי סיכון המוניטין של המדינה גדול מאוד".
מנגד, משרד האוצר התקשה להגיב בצורה עניינית להצעת האג"ח ההפרשים, ולמעשה לא נימק את התנגדותו למהלך, אלא ביקר את המהלך מבחינה ערכית, ומבחינת הצורך שיש בו. כך הגיב היועמ"ש של האוצר עו"ד אסי מסינג: "הטיעון לפיו 'התחייבות חוזית של המדינה טובה יותר מהתחייבות ראשית' סותר את כל הדין הנורמטיבי ואת כל ההתנהלות, הראשונים שצריכים להתנגד לטענה הזו זה הבית הזה. מוטב שההצעה לא היתה נאמרת. אין כזה דבר בעולם של 'איגוח' הוראות חוק". בנוסף, הזכיר מסינג את הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות, ואת הפנסיות התקציביות, שאף אחד לא פגע בהן בשנות המשבר, והמדינה מילאה את התחייבותיה.
על פי המנגנון המוצע של האוצר תוקם 'קרן איזונים' שתשמש כ'רשת ביטחון'. מקורות הקרן יהיו התשואה העודפת מעל ל-5% בשנים הטובות, והפרשות ממשלתיות - אלא שנושא ההפרשות הממשלתיות לקרן לא הוסדר
נציג בנק ישראל הגיב לטענות הללו ואמר "אני לא משפטן, אבל כל מי שדיברנו איתם בשוק ההון, ובעולם הפיננסי נותנים יותר בטחון במכשיר חוזי. אפשר לקיים דיון עקרוני האם נכון שהמדינה תעניק ביטחון בכזו רמה לפנסיות של הציבור, אבל החליטו שרוצים לשמר את אותה רמת ביטחון, אם החליטו שרוצים לשמר. צריך לדעת שהביטחון זה 'איך שתופסים את הדברים', ובעיני השוק והפנסיונרים, זה נתפס פחות בטוח".
ברנדר הוסיף כי גם הטענות בנוגע לפנסיות התקציביות ולהסדר קרנות הפנסיה הוותיקות אינן מדויקות: "הפנסיה התקציבית לא נותרה כפי שהיתה (כוונתו לכך שחייבו את בעלי הפנסיה התקציבית להפריש חלק משכרם), וההסדר של קרנות הפנסיה הוותיקות הוא דומה למנגון של התחייבות חוזית, בגלל שנקבע בדיוק כמה יזרימו מדי שנה".
בנק ישראל גם מתח ביקורת עדינה על האופן שבו האוצר העריך את התשואות העתידיות: "חשוב לחשב נכון את ההפרשות לקרן גם בגלל התוחלת, מה הסיכונים בממוצע להפרשי הממשלה. אם לאורך זמן תשואת השוק נמוכה מ-5 אחוז צריך הפרשה שתספיק לפערים אם יהיו. צריך לזכור שהממוצע של שנים עברו מבוסס על תשואות גבוהות של הרכיב של האג"ח בתיק. עם זאת גם אם התשואה תהיה נמוכה, המהלך יחסוך כסף, בימים אלו מתקיימות עבודות בינינו ובין האוצר בכדי להעריך את הסיכונים ואת התרחישים בצורה טובה יותר".
אז מה עתיד לקרות?
האוצר הצליח להניח את הסוגיה על שולחן הכנסת, והיא ככל הנראה לא תרד משם. גם בנק ישראל מסכים עם עצם ההצעה, וגם חברי הכנסת השתכנעו בנחיצות לייצר שינוי במנגנון האג"ח המיועדות. עם זאת, מספר חברי כנסת בוועדה שבו ודרשו לפצל את החוק מחוק ההסדרים הקרוב, בין היתר בשל העובדה כי משרד האוצר לא מגובש דיו. יו"ר הוועדה, אלכס קושניר אמר: "אני מסכים שחוק לא מספיק מוכן לא יוכל לבוא לקריאה שניה ושלישית, אבל אנחנו ניתן הזדמנות למשרד האוצר ולגופים השונים לנצל את הזמן ולהגיע מוכנים".
כמו כן, אווירת הדיונים בוועדה מלמדת כי ככל הנראה האוצר ישנה מעט את הצעתו ויגדיל את הביטחון של רשת הבטחון. במהלך הדיונים הופרחו לאוויר מספר אפשרויות לעשות זאת. אם באמצעות מכשיר פיננסי מיוחד, אם באמצעות שריון של החוק בתוך החקיקה, ואם באמצעות קביעת מתווה ברור להפרשות הממשלה לקרן האיזונים.
