המלחמה בעזה ובעוטף הזניקה את מניות יצרניות הנשק בעולם
המלחמה בעזה ובעוטף הזניקה את מניות יצרניות הנשק בעולם
הצהרת הממשל האמריקאי על תמיכתו הבלתי מסוייגת בישראל, בעקבות פלישת חמאס ליישובי עוטף עזה ופריצת המלחמה, נותנת רוח גבית לתעשיות הביטחוניות. זאת, בהובלת יצרנית מטוסי ה־F-35 ויצרניות מיירטי כיפת הברזל ומערכות המכ"ם
מתקפת הפתע של חמאס הניבה תוצאות הרסניות ליישובי עוטף עזה ומכה קשה לצה"ל ולישראל בכלל, אבל רחוק מכאן, עבור יצרניות נשק ברחבי העולם, פריצת המלחמה בעזה הזניקה את המניות של רבות מהן.
כך, למשל, מניות הענקית הביטחונית האמריקאית לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) יצרנית מטוסי ה־F-35, החמקן, וה־F-16, ונסחרת לפי שווי שוק של 110 מיליארד דולר זינקה במסחר בניו יורק ב־8.2% בחמשת הימים האחרונים, מניית רייית'און (Reytheon) שמייצרת מערכות מכ"ם וטילים, בהם גם טילי היירוט של כיפת ברזל שנסחרת בשווי של 106 מיליארד דולר, עלתה ב־4.7% ומניית נורט'רופ גרומן (Northrop Grumman) יצרנית המערכות האוויריות ומערכות המכ"ם עלתה ב־8.1%, לשווי של 71 מיליארד דולר.
גם באירופה, נהנו יצרניות הנשק מעליות, אך מתונות יותר. מניית BAE Systems הבריטית עלתה ב־2.5%, Dassault Aviation ו־Thales הצרפתיות עלו ב־3% כל אחת, ומניית Rheinmetall הגרמנית רשמה עלייה של 2%.
גם בבורסות המזרח הרחוק קיבלו המשקיעים את המערכה בעזה כסימן חיובי עבור יצרניות נשק. בדרום קוריאה מניית Hanhwa Aerospace, שמייצרת מערכות ארטילריה והגנה אווירית עלתה ב־2%, וזו של יצרנית המערכות האוויריות Korea Aerospace Industries עלתה ב־4%.
כמה חברות קטנות יותר אף נהנו מעליות גבוהות יותר, בהן יצרנית הרכיבים האלקטרוניים Victek שעלתה ב־30% ומניית Firstec שמייצרת חימוש מונחה ומערכות בקרת אש עלתה ב־20%. ביפן, קוואסקי (Kawasaki Heavy Industries) שמייצרת מערכות שייט עלתה ב־6.5%, ומיצובישי Mitsubishi) Heavy Industries), שמייצרת כלי שיט ומערכות טילים עלתה בקרוב ל־6%.
גם בישראל, מניית החברה הביטחונית הציבורית הגדולה ביותר, אלביט מערכות, שנסחרת לפי שווי שוק של 35 מיליארד שקל, עלתה מתחילת השנה ב־37%. גם מפרוץ האירועים בעוטף עזה ופעילות צה"ל ברצועה, מפגינה אלביט ביצועי יתר לעומת המדד. כך, בזמן שמדד ת"א־35 נפל ביום ראשון ב־6.5%, ירדה מניית אלביט מערכות ב־3.2%, אך ביומיים האחרונים היא הוסיפה יותר מ־6.5% בעוד ת"א־35 עלה בפחות מ־2%.
בוריס שניידר, אנליסט בכיר במור בית השקעות אמר ל"כלכליסט" כי "התמיכה של הממשל האמריקאי בישראל מעוררת ציפייה של המשקיעים לעלייה בתקציב הביטחון של ארה"ב, כולל הקצאת תקציבי סיוע ביטחוני גבוהים יותר לישראל ולאוקראינה, כשגם סביר שההשקעה הישראלית ברכש ביטחוני, שהחברות האמריקאיות הן ספק עיקרי לו, תעלה בעקבות האירועים. מעבר להן, היצרניות הביטחוניות באירופה ובאסיה מושפעות מהעימותים שממשיכים בעולם, בהם המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וכעת במזרח התיכון שלא ברור לאן יתגלגל והמצב הגיאופוליטי הופך למאתגר."
עם זאת, לדברי שניידר, "היסטורית, ראינו בעבר שהסקטור הביטחוני מפגין אחרי אירועים כאלה ביצועי יתר בטווח הקצר, אבל אחרי כמה חודשים הם חוזרים לרמתם הקודמת. זאת מכיוון שהסקטור מושפע בעיקר מתקציבים ממשלתיים ושינויים בהם לא מתרחשים כל כך מהר, ולאחר שהאירועים מסתיימים לא תמיד התקציבים הרלבנטיים מוקצים".כובהתייחסו לאלביט מערכות אמר שניידר כי "יש עניין של פרמיית סיכון מבחינת ההשקעה כעת בישראל, ולכן אנחנו לא רואים עלייה משמעותית של מניית אלביט כפי שרואים בחברות הזרות. היכולת לפתח מוצרים שמוכיחים את עצמם בשדה הקרב, כפי שעושות החברות הישראליות, תביא בטווח הארוך להצלחה בשיווק."
שחר כרמי, אנליסט בכיר בפסגות בית השקעות התייחס גם הוא למצב ואמר כי "מה שאנחנו רואים כעת דומה לתגובה של השוק כשפרצה המלחמה באוקראינה. אם עד לפני שנתיים־שלוש תרחיש של מלחמה גלובלית היה ברמת סבירות נמוכה עד זניחה, ובהתאם לכך תקציבי הביטחון באירופה היו נמוכים, ובארה"ב אף נרשמה ירידה קלה בהם, אנחנו רואים לאחרונה עלייה ברמת הסיכון ובעקבותיה בהשקעות הביטחוניות. המשקיעים לוקחים בחשבון תרחיש של החרפה באירועים, וזה תומך בעלייה בפוטנציאל ההכנסות של החברות הביטחוניות בעולם.
"בחלוקה בין האזורים, בארה"ב אנחנו רואים תקציבי ביטחון גדולים שסביר להניח כי ימשיכו לעלות, אבל משום שנקודת הפתיחה היא מלכתחילה גבוהה, הצמיחה של החברות מוגבלת יחסית. באירופה לעומת זאת המדינות נדרשות להשקעות גדולות ולכן מרחב הצמיחה של החברות גדול יותר. אף שיפן ודרום קוריאה רחוקות מכאן, אבל ההתעצמות הסינית והסכסוך שלה עם טאיוון מעוררים מתח ברקע ולעימות שמתחיל במזרח התיכון במעורבות של ארה"ב עשויות להיות השלכות גם באזורים אחרים".
