פרשנותהרבעון הראשון בבנקים: הרווחים יישארו גבוהים, אבל כדאי להתכונן לירידה בדיבידנדים
פרשנות
הרבעון הראשון בבנקים: הרווחים יישארו גבוהים, אבל כדאי להתכונן לירידה בדיבידנדים
הרווח של חמשת הבנקים הגדולים ברבעון הראשון של 2022 צפוי להגיע קרוב ל־4.5 מיליארד שקל. אולם תוך פחות משנה מצאו עצמם הבנקים מגיעים מעודף בהון למחסור בהון, שמשמש במובן מסוים חומר הגלם במתן אשראי. יש לכך השפעה על הבנק ביכולת להעמיד אשראי - ולחלק דיבידנד
בשבוע הבא יפרסמו הבנקים את תוצאותיהם לרבעון הראשון של 2022. אלו צפויות להיות תוצאות טובות, כשתחזיות האנליסטים מדברות על רווח של קרוב ל־4.5 מיליארד שקל לחמשת הבנקים הגדולים, המשקף תשואה על ההון דו־ספרתית.
לרווח יתרום מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה והמשך הביקושים לאשראי. בנוסף, מימושים בנדל"ן יתרמו רווחים חד־פעמיים לתוצאות מזרחי טפחות ודיסקונט.
בדו”חות הקרובים תתחיל להתבטא גם הסערה בשווקים - בחודש מרץ עלו בצורה חדה תשואות האג"ח בארה"ב, מה שהסב לבנקים הפסדי הון בתיק הנוסטרו שלהם, שהקטינו את ההון העצמי.
מגמה זו הוחרפה גם ברבעון השני בעקבות הנפילות בשווקים, והיא יוצרת לחץ על שורת ההון העצמי של הבנקים. בנוסף לכך, אשתקד נרשם גידול חד באשראי - 14% (יותר מכפול באשר בשנה ממוצעת) - לרמה של 1.28 טריליון שקל. הגידול באשראי שוחק את יחס הלימות ההון. וכך מצאו עצמם הבנקים בתוך זמן של פחות משנה ממצב של עודף הון, למצב של מחסור בהון, וכשהון הוא במובן מסוים חומר הגלם במתן אשראי. יש לכך השפעה על הבנק ביכולת להעמיד אשראי - ולחלק דיבידנד.
שני הבנקים שעשו עד כה צעדים בולטים לטיפול ביחס הלימות ההון היו פועלים ודיסקונט. בנק הפועלים, שצמח בצורה מאד אגרסיבית בעיקר באשראי לנדל"ן, נאלץ להודיע בתחילת מרץ שהוא עוצר את הדיבידנד. מדובר בצעד דרמטי, שכן בנקים נחשבים למכונת דיבידנד יציבה, וזו אחת הסיבות שמשקיעים זרים אוהבים להשקיע בהם. בנוסף, הבנק ביצע סדרה של פעולות, כמו מכירת נכסי סיכון למבטח משנה, לצורך שיפור יחס הלימות ההון. על אף שנראה שהבנק התייצב ושיפר את יחס הלימות ההון, הוא נאלץ להקטין פעילות באשראי, בעיקר בנדל"ן. בבנקים מציינים שהוא הרבה פחות מורגש באשראי העסקי לעומת שנה שעברה.
לעומת זאת, דיסקונט בחר בפתרון אחר. בסוף מרץ החליט הבנק לצאת בגיוס הון, שהיקפו הוגדל לאור הביקושים הגבוהים ועמד על 1.4 מיליארד שקל. מבחינת דיסקונט מדובר בדרך שפותרת באופן מיידי את בעיית הלימות ההון, ומאפשרת לו להמשיך ולחלק דיבידנד כרגיל וכן לשמור על קצב צמיחה גבוה של תיק האשראי. הפתרון הזה דילל את בעלי המניות שלו, אולם הם יכלו להתנחם בכך, שדיסקונט ביצע את ההנפקה כשהמניה במחיר גבוה ובמכפיל 1 על ההון. מנגד בחלק מהבנקים הופתעו מהמהלך של דיסקונט, ותהו האם זה נכון לצאת לגייס הון, ולדלל את בעלי המניות, כשרק מספר שבועות קודם לכן חילק הבנק דיבידנד, ובכוונתו להמשיך ולחלק דיבידנד.
2 צפייה בגלריה
מנכ"לי הבנקים. מימין: חנן פרידמן בנק לאומי, דב קוטלר בנק הפועלים, משה לארי בנק מזרחי טפחות, אורי לוין בנק דיסקונט, סמדר ברבר צדיק בנק הבינלאומי
(צילומים: אוראל כהן, אבשלום ששוני, גדי דגון, אורן דאי)
בכל אופן בבנק הפועלים חשבו, שנכון יותר שהבנק יפתור לבד את הסוגיה ללא סיוע חיצוני של בעלי המניות, והעדיפו נקיטה של מספר צעדים, גם במחיר של ירידה משמעותית, שצפויה ברבעונים הבאים בקצב הצמיחה באשראי.
ומה באשר לשאר הבנקים? מזרחי טפחות, אמנם חשוף פחות להשקעות בשוק ההון, אבל גם הוא עשה פעולות לשיפור יחס הלימות ההון, היות ומסורתית הוא בנק שאין לו עודפי הון גבוהים. כך למשל, הבנק ביצע לראשונה עסקה לביטוח תיק משכנתאות בהיקף של 3.7 מיליארד שקל. מה שאמור לשפר לו את יחס הלימות ההון.
בנוסף, בבנק מזהים הזדמנות, שלא בטוח שתחזור גם של ביקושים גבוהים, וגם של ירידה בפעילות מצד הבנקים הגדולים בעיקר באשראי לנדל"ן. לכן קיים סיכוי טוב, שהבנק יקריב את הדיבידנד, ויקפיא את חלוקתו לפחות ברבעון הקרוב לאור המצב ולאור הרצון להתמקד בצמיחה באשראי.
בנק לאומי מושפע גם כן מעליית תשואות האג"ח והירידות בשווקים, שכן תיק ההשקעות שלו מסורתית נחשב למשמעותי. מנגד יש שני גורמים שמסייעים לו בקיזוז ההפסדים והם התחייבויות העובדים, שקטנות בתקופה של עליית תשואות אג"ח, ולכן משפיעות לטובה על ההון העצמי. במקביל לכך הבנק השלים לאחרונה את מיזוג לאומי ארה"ב עם וואלי נשיונל בנק, מה שצפוי לסדר לו רווח הון של עד 750 מיליון שקל, ולהשפיע לטובה על יחס הלימות ההון. השאלה המעניינת היא האם ההשפעות המקזזות והעובדה שמסורתית יש לו עודפי הון יספיקו, או שגם הוא יקצץ בשיעור הדיבידנד למשקיעים.
הבנקים יתקשו להכיל עלייה נוספת בקצב הביקושים
באשר לבנק הבינלאומי - כאן הערכות בשוק ההון הן שהבנק, שיש לו עודפי הון גבוהים, ושממילא צמיחתו באשראי שמרנית ולא אגרסיבית, יצליח לעבור את הסערה הזו כמעט ללא נקיטת פעולות, וישמור על מדיניות חלוקת הדיבידנד.
השאלה מה יקרה קדימה. בבנקים מציינים שעד עכשיו הביקוש לאשראי גבוה (רק בתחום המשכנתאות ניתן לראות שמדי חודש מחולקים מעל ל־10 מיליארד שקל). אם קצב הביקושים יימשך, יתקשו הבנקים להכיל זאת (בשל מגבלת יחס הלימות ההון), וספק אם השוק החוץ־בנקאי יצליח לקלוט את כל העודפים, מה שעלול ליצור מחנק אשראי. מצד שני הציפייה היא שהעלאת הריבית וההאטה במשק יצננו את הביקושים. השאלה היא מה יקרה קודם.
