בעל מניות בג'נריישן קפיטל: "מנכ"ל בונוס ביוגרופ קנה מניות בדקה ה־90 כדי להישאר בת"א־90"
בעל מניות בג'נריישן קפיטל: "מנכ"ל בונוס ביוגרופ קנה מניות בדקה ה־90 כדי להישאר בת"א־90"
שתי החברות היו צמודות מאוד במועד הקובע לעדכון המדדים, אולם בעל מניות בג'נריישן טוען בבקשה לתביעה ייצוגית כי בונוס ביוגרופ והעומד בראשה פעלו להקפצת שווייה בשלב הנעילה. התוצאה, לכאורה: ג'נריישן יצאה מהמדד ולבעלי מניותיה נגרם נזק של 38.5 מיליון שקל
בקשה לא שגרתית להכרה בתביעה כייצוגית הוגשה החודש למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה. הבקשה הוגשה בשם בעל מניות בקרן התשתיות הציבורית ג'נריישן קפיטל נגד חברת בונוס ביוגרופ הציבורית והמנכ"ל ובעל השליטה שי מרצקי. בבקשה נטען כי אלה נקטו לכאורה צעדים כדי להבטיח שמניית בונוס ביוגרופ תיכנס למדד ת"א־90 על חשבון מניית ג'נריישן קפיטל. לפי הבקשה, שהגיש עו"ד ליאור להב, הנזק שנגרם לבעלי המניות של ג'נריישן קפיטל כתוצאה מכך עומד על 38.5 מיליון שקל.
הרכבו של מדד ת"א־90 נקבע פעמיים בשנה: ביום חמישי הראשון של חודש פברואר וביום חמישי הראשון של חודש אוגוסט. המועד הקובע לעדכון הוא ביום חמישי שלושה שבועות קודם לכן. לפי הבקשה, "לעצם כניסת מניה, או היוותרותה, למדד ת"א־90 משמעות ניכרת עבור החברה ועבור בעלי המניות שלה. גופים מוסדיים רבים מחויבים להשקיע במניות הנסחרות במדד, ולמכור את האחזקות שלהם כשהמניות יוצאות מהמדד. עניינה של בקשת אישור זו הוא בפעולה יזומה שביצעו המשיבים כדי להעלות את שווי מניית בונוס ביוגרופ בשלב הנעילה של המסחר, כדי שיעלה על שווייה של מניית ג'נריישן ויבטיח את היוותרות מניית בונוס ביוגורופ במדד ת"א־90 ואת יציאתה של מניית ג'נריישן ממדד זה".
לפי הבקשה, ב־12.1, לאחר סיום המסחר, היה ברור כי אחת משלוש חברות תעזוב את מדד ת"א־90 בעדכון הקרוב — גילת לוויינים, ג'נריישן קפיטל או בונוס ביוגורופ. לפי הבקשה, "מ־9.1 ועד ל־12.1 (כולל) המירו עובדי ובעלי השליטה בבונוס כ־13.8 מיליון אופציות למניות, ובכך הגדילו את כמות המניות ב־1.2%, ושיפרו משמעותית את סיכויי ההישארות של המניה במדד ת"א־90". הבקשה מבהירה כי זהו מהלך לגיטימי ונפוץ ערב עדכון מדדים. כמו כן הבקשה מציינת כי ב־10.2 בונוס ביוגרופ, העוסקת בפיתוח תרופות ומוצרים על בסיס תאי גזע והנדסת רקמות, דיווחה על "בקשה לאישור חירום לשימוש בתרופה שהיא מפתחת לטיפול בקורונה בישראל. לדיווח לבורסה קדם דיווח על הנושא באתרי חדשות מובילים כבר בשעות הבוקר". גם הפעולה הזו לגיטימית, צוין.
עם זאת, "התזמון של המרת האופציות ומה שמסתמן כפעילות ערה של יחסי הציבור של החברה בתקופת המדידה לצורך קביעת הרכב המדדים, מבהירים שבסבירות רבה בכירי החברה היו מודעים היטב לנושא העדכון ולאפשרות שהמניה תצא ממדד ת"א־90".
בסוף יום המסחר ב־12.1 עמד שווי השוק של בונוס ביוגורופ על 1.41 מיליארד שקל, של גילת על 1.406 מיליארד שקל וזה של ג'נריישן על 1.405 מיליארד שקל. בשל הפער הנמוך, יום המסחר שלמחרת, יום חמישי 13.1, הוא שקבע מי תצא מהמדד. גופים שונים מספקים למוסדיים תחזיות בנוגע לצפי עדכון המדדים באמצעות "ערך השוק הקובע התיאורטי", נתון שנשען על היותם של מחירי המניות אקראיים ולא מושפעים באופן מניפולטיבי. לכן, לפי הבקשה, לתחזיות הללו יש משקל רב, בעיקר כשהמצב צמוד.
בתחילת המסחר באותו יום חמישי היה פער קטן בין שווי השוק התיאורטי המדובר של גילת לזה של ג'נריישן. "בשעה הראשונה של המסחר מניית בונוס התחילה לרדת, מניית גילת שמרה על יציבות ומניית ג'נריישן רשמה עלייה קלה. בין 13:00 ל־13:59 מניית גילת דורגה אחרונה בערך השוק הקובע התיאורטי בין שלוש המניות, ואם המצב היה נשאר כך, גילת היתה יוצאת מהמדד. בשעה 13:59 גילת פרסמה לבורסה הודעה תחת הכותרת 'ממשיכה להגדיל את חלקה בשוק הקישוריות לכלי שיט בעקבות עסקה חדשה עם ספקית שירותי לווין באירו־אסיה'. בעקבות אותו דיווח חלה עלייה במחיר של מניית גילת ובמקביל חלה ירידה במחיר של מניית ג'נריישן, זאת כיוון ששחקנים בשוק ההון ראו בכך עלייה בהסתברות שגילת תישאר במדד ושג'נריישן תצא".
"מנגד", מבהירה הבקשה, "השחיקה במחיר מניית בונוס המשיכה לאורך מרבית יום המסחר, והפער בערך השוק הקובע התיאורטי בינה ובין ג'נריישן הצטמצם ל־0.18%. מדובר בפער קטן, ובשוק ההון הפנימו שמכרז הנעילה יקבע מי משתי המניות תאבד את מקומה במדד ת"א־90".
מנקודה זו מגוללת הבקשה סיפור מתח בורסאי שכולל פקודות קנייה ומכירה של מניות ג'נריישן ובונוס, שבסופן נוצר פער של 0.2% לטובת ג'נריישן. ואז "בשעה 17:20:51 מוזרמת פקודת קנייה לרכישת 166 אלף מניות בונוס בשער של 122 אגורות למניה". לפי הבקשה, זו הפקודה היחידה שעולה בקנה אחד עם הדיווחים על הרכישות מצד בעלי השליטה. כלומר, רק הם היו יכולים להיות הרוכשים שעומדים מאחורי הפקודה הזו. ואכן, ב־20:43 מדווחת בונוס על רכישת מניות בהיקף זהה על ידי בעל השליטה, מה שמבהיר שהוא הרוכש מעל לכל ספק. לפי הבקשה, הפקודה בוצעה בסוף לפי מחיר של 118 אגורות, והיא היוותה 23% מנפח המסחר בשלב הנעילה. וכך עלה שער הנעילה התיאורטי של מניית בונוס ל־116 אגורות והפער מול ג'נריישן כמעט נסגר לחלוטין.
השינוי במומנטום
לפי הבקשה, הפקודה הזו הובילה לשינוי במומנטום: "במצב המדובר היציאה הצפויה של מניה מהמדד עלולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה. אם שוק ההון משנה את ההערכה שהיתה רבע שעה קודם לכן, שסיכויי מניית בונוס להישאר במדד גבוהים, להערכה מחודשת שסיכויי היציאה של המניה מהמדד גבוהים יותר, משקיעים עלולים למכור את המניה כדי שלא לספוג את הפרמיה השלילית שנובעת מהיציאה מהמדד, ואותה מכירה תוביל לירידה נוספת בערך השוק הקובע של המניה, ותגרום להתממשות הציפיות ליציאת המניה מהמדד. הוראת הקנייה שהזרים בעל השליטה עצרה את אותו כדור שלג במניית בונוס, שעלול היה להוציא אותה מהמדד. ואכן החל מאותה הוראת קנייה המגמה בין שתי המניות מתהפכת". יום המסחר נחתם ביתרון של 0.28% למניית בונוס על מניית ג'נריישן, וכך היא נשארה במדד בעוד מניית קרן התשתיות יצאה ממנו. השווי של בונוס באותה העת הוא 1.408 מיליארד שקל, ושל ג'נריישן 1.404 מיליארד שקל.
לפי הבקשה, הרכישה של מרצקי היא "תרמיתית ונועדה להשפיע על היוותרות מניית בונוס במדד ת"א־90". הבקשה מציינת כי הרכישה, בפחות מ־200 אלף שקל, היא זניחה ביחס לשווי האחזקות של מרצקי בחברה באותה העת (430 מיליון שקל), מה שמוכיח שלא היה טעם של ממש ברכישת המניות, פרט להשפעה הפסולה. בבקשה נטען כי בעלי השליטה נקטו פעולה דומה בינואר 2017 כדי להישאר במדד אחר, SME60. לפי הבקשה, המהלך נעשה בידיעת החברה "ואף למענה".
ביום ראשון שלאחר מכן מניית ג'נריישן ירדה ב־3.2% בעוד השוק ירד ב־0.6%. לפי הבקשה, חוות דעת אומדת את הנזק שנגרם למחזיקי המניות של ג'נריישן ב־38.5 מיליון שקל (365 שקל לכל מניה), ומכאן נגזר סכום התביעה. כמו כן, הבקשה כוללת חוות דעת נוספת של מומחה, בכיר בעבר ברשות ני"ע, ולפיה יש חשד סביר לתרמית בניירות ערך מצד מרצקי.
מבונוס נמסר כי "החברה פועלת בהתאם לחוק. בונוס לא קיבלה את הבקשה המדוברת, ואם היא תימסר לידיה, החברה תמסור את התגובה לבית המשפט".
