בלעדיטנא מגייסת 600 מיליון דולר עבור הקרן החמישית שלה
בלעדי
טנא מגייסת 600 מיליון דולר עבור הקרן החמישית שלה
אנשי הקרן עורכים בימים אלה מפגשים עם מוסדיים ומשקיעים פרטיים, חמש שנים אחרי הגיוס של טנא 4. בקרן, שעד כה גייסה 1.1 מיליארד דולר ב־4 סבבים, לא שוללים אפשרות שהגיוס לקרן החמישית יגדל ל־700 מיליון דולר ואולי אף יותר מכך
קרן טנא מצטרפת לטרנד הגיוסים של קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות ויוצאת לגיוס של 600 מיליון דולר לקרן החמישית שלה. ל"כלכליסט" נודע כי הגיוס מתחיל בימים אלה בפגישות של הקרן עם גופים פרטיים ועם מוסדיים. הגיוס מתקיים חמש שנים אחרי הגיוס של הקרן הקודמת - טנא 4 - שגייסה 410 מיליון דולר בגיוס המקורי אבל כשביצעה לפני שנה את ההשקעה בקבוצת חיפה (חיפה כימיקלים), אחת ההשקעות הגדולות של הקרן בכל הזמנים, היא גייסה 150 מיליון דולר נוספים כך שהגיוס גדל ל־560 מיליון דולר.
אמנם מטרתה של הקרן החמישית היא לגייס 600 מיליון דולר, אבל לא מן הנמנע שהגיוס יגדל ל־700 מיליון דולר ואולי אף יותר מכך. בכך קרן טנא תמצב את מקומה כקרן השלישית בגודלה אחרי הקרן השביעית של פימי, עם 1.2 מיליארד דולר, והקרן השישית של פורטיסימו, שמגייסת בימים אלה מיליארד דולר. על המשקיעים הבולטים בטנא נמנים גופים פיננסיים חזקים כמו לאומי פרטנרס (זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי), קבוצות הביטוח והפיננסים הפניקס ומנורה ובית ההשקעות אלטשולר שחם.
קרנות ההשקעה אוהבות תקופות של ירידות בשווקים, מאחר שבהן הן מציגות בקלות רבה יותר תשואה טובה יותר מהשווקים, בשל אחזקותיהן בחברות פרטיות בעיקר, ויכולות להגדיל את צבר החברות שהן בוחנות (דיל פלואו), לאור העובדה שאלו רושמות ירידה בשוויין וחלקן אף מגיעות לקשיים. הקרנות מציגות תשואות נאות למשקיעים שלהן אבל גם נוהגות לגבות דמי ניהול לא נמוכים של 2% מההתחייבויות, ודמי ניהול נוספים מהצלחה בתשואה יותר מ־8% בשנה, שמגיעה לדמי ניהול של 20% מהרווחים.
טנא הוקמה ב־2004 על ידי אריאל הלפרין, אייל עטיה, דורי בראון ורן בן אור. הלפרין הביא את הקשר לחברות מהמגזר הקיבוצי, והקרן הראשונה, שגייסה 70 מיליון דולר רשמה הצלחה גדולה בהשקעה בנטפים של קיבוץ חצרים. הקרן השקיעה 30 מיליון דולר תמורת 10% ממניות נטפים שאותן מימשה ב־2011 במכירה לחברת פרמירה לפי שווי 850 מיליון דולר, החזר של 180% תוך 5 שנים. השקעה מוצלחת נוספת של הקרן היתה באבן קיסר מקיבוץ שדות־ים. שבה טנא השקיעה 39 מיליון דולר. היא מכרה את המניות ב־2013 בהנפקה לבורסה ב־186 מיליון דולר, שוב כמעט פי 5 על ההשקעה. עם זאת, ב־2016 חזרה טנא לסיבוב שני של השקעה באבן קיסור כשרכשה 2.9% ממניות החברה תמורת 43 מיליון דולר, יחד עם גופים אחרים שרכשו מניות נוספות ושהעניקו לה את השליטה, על הסיבוב השני של ההשקעה מופסדת הקרן עשרות אלפי דולרים.
השקעה הרבה פחות מוצלחת של אותה קרן היתה בחברת אומן (OMEN) מקיבוץ חצור (72%) שבה השקיעה כ־70 מיליון שקל ב־2006. אומן, שמייצרת יציקות אלומיניום לחלקי מנוע ומערכות היגוי עבור יצרני רכב, לא הצליחה להתרומם ונסיון של טנא להנפיק אותה ב־2014 לפי שווי 200 מיליון שקל לא צלח. בשבוע שעבר מונתה נאמנית לחברה בשל חוב של 50 מיליון דולר לבנקים. קרן טנא השנייה גייסה 175 מיליון דולר ב־2007. קרן זו השקיעה בחברת דודי השמש כרומגן של קיבוץ שער העמקים, שנמכרה בתשואה סולידית יחסית לפני כשנה ב־120 מיליון שקל. עד היום גייסה הקרן 1.1 מיליארד דולר, והלפרין, ששימש בעבר כראש מטה הסדר הקיבוצים, עבר להשקיע גם בחברות שאינן מהתעשייה הקיבוצית. כאמור לפני שנה רשמה הקרן את ההשקעה הגדולה ביותר שלה, כשהובילה רכישה של השליטה בחיפה כימיקלים תמורת 300 מיליון דולר, מהם השקיעה הקרן מחצית ההסכום והיתר בשיתוף פעולה נדיר את לאומי פרטנרס ופועלים אקוויטי המתחרים וחברות ביטוח נוספות.
אקזיט מוצלח נוסף שביצעה קרן טנא, היה כשמכרה ב־2014 את אחזקתה (51%) ב־SCR, המייצרת מערכות לניהול רפתות שבה השקיעה ב־2009, ל־Allflex האמריקאית. SCR נמכרה לפי שווי תפעולי של 250 מיליון דולר במזומן (כאשר מסכום זה קוזזו חובות החברה הנמכרת).. אחזקה בולטת נוספת של הקרן היא בגדות מכליות, שאותה ביקשה להנפיק, אבל בסופו של דבר מכרה את השליטה בה לקבוצה בראשות וליו בייס.
