גואטמלה פועלת להסגרתו של בכיר לשעבר בשיכון ובינוי
גואטמלה פועלת להסגרתו של בכיר לשעבר בשיכון ובינוי
עזריה לוי, שניהל את פעילות החברה־הבת SBI בדרום אמריקה, נעצר בצ'כיה בנובמבר בעקבות צו מעצר של גואטמלה, וממתין להחלטה על ההסגרה. מדובר בחשדות לעבירות שוחד, הלבנת הון ומימון בחירות לא חוקי לחבר קונגרס בפרשה שהיקפה 6.1 מיליון דולר. עורך דינו: "הוא נגרר באופן בלתי סביר לתוך הליך פוליטי בגואטמלה"
רשויות האכיפה בגואטמלה מנהלות בחודשים האחרונים הליך להסגרתו מצ'כיה של בכיר לשעבר בקבוצת שיכון ובינוי, עזריה לוי, בחשד שהיה מעורב במסגרת תפקידו בחברה בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ומימון בחירות לא חוקי בהיקף של 6.1 מיליון דולר. מדובר בכספים שנתנו, לכאורה, אנשי עסקים וחברות בנייה במדינה לחבר קונגרס ושר התקשורת לשעבר של גואטמלה, אלחנדרו סיניבלדי (Sinibaldi). לוי עבד בשיכון ובינוי בשנים שבעלת השליטה בחברה הייתה שרי אריסון, ועזב ב־2018, בסמוך להחלטתה למכור את מניותה לאיש העסקים נתי סיידוף בתמורה ל־1.1 מיליארד שקל.
לוי, שבתפקידו האחרון היה מנהל פעילות החברה־הבת SBI בדרום אמריקה, נעצר בצ'כיה בנובמבר האחרון בעקבות צו מעצר בינלאומי שהוציאו נגדו הרשויות בגואטמלה. בית משפט מקומי שחרר אותו ממעצר, אך הוא מעוכב יציאה מצ'כיה, לאחר שחתם על התחייבות להישאר במדינה עד תום ההליכים נגדו - הסגרה או שחרור. באמצעות עורך דינו, איתן מעוז, הגיש לוי התנגדות לבקשת ההסגרה מגואטמלה, והצדדים מחכים לעמדת משרד המשפטים הצ'כי בנושא, בטרם בית המשפט יכריע בנושא.
זאת הפעם השנייה שלוי נעצר בחו"ל בקשר לפרשת השחיתות בגואטמלה. בין החודשים ינואר־פברואר 2019 היה לוי עצור בבולגריה, בעקבות צו המעצר הבינלאומי שהוצא נגדו בפרשה. אולם במקרה זה רשויות האכיפה בגואטמלה לא הגישו בקשת הסגרה, ככל הנראה משום שאין הסכם בין המדינות - ולוי שוחרר לישראל. כאמור, בנובמבר 2022 הוא טס לצ'כיה ונעצר שוב.
בקשת ההסגרה של הרשויות בגואטמלה נגד לוי מתבססת על חקירה שמתנהלת שם מ־2018, ובמסגרתה אף הוגשו אישומים נגד כמה מעורבים בתחילת 2023. הפרשה, שזכתה לשם FTN (שמו של משרד התשתיות והכבישים המקומי), כך לפי פרסומים בעיתון המוביל במדינה "פרנסה ליבריה", נוגעת לפרויקט בשווי 200 מיליון דולר, במימון הבנק העולמי, לבניית כביש החוצה את חלקה הצפוני של המדינה שבמרכז אמריקה.
על פי החשד, קיבל שר התקשורת לשעבר סיניבלדי, בעת שהיה חבר קונגרס, עמלות מקבלנים שונים, בהם שיכון ובינוי, בתמורה לקידום האינטרסים שלהם בפרויקט. כספי השוחד הועברו לו במנות קטנות, כך נטען, באמצעות רשת של חברות קש, שהקימו עבורו אחרים בפנמה, וזאת כדי לטשטש את הקשר אליו.
מחולל הפרשה הוא לא אחר מאשר עורך דינו וגיסו של שר התקשורת לשעבר, אדם בשם ג'גרלהנר מוראלס (Morales). מוראלס מסר לרשויות האכיפה מיילים ומסמכים בנקאיים, לכאורה, שלפיהם הוא עמד מאחורי הקמת רשת חברות הקש ששילמו לגיסו את כספי השוחד. בין היתר טען מוראלס, כי גם חברת סולל בונה ארצות (SBI) העבירה תשלומים לגיסו מאז שנת 2009, בעת שסיניבלדי שימש כחבר בקונגרס בגואטמלה.
במסגרת חקירת הפרשה בגואטמלה פשטו באוגוסט 2018 חוקרים מהרשות למאבק בפשיעה החמורה (CICIG) על משרדי הסניף המקומי של SBI, החרימו מסמכים והוציאו צווי מעצר נגד עובדים לשעבר בסניף, בחשד למתן שוחד.
כמה חודשים קודם לכן, במרץ 2018, לוי עצמו נחקר באזהרה בישראל ביאח"ה שבלהב 433, בחשד לעבירות שוחד והלבנת הון בפרשת שיכון ובינוי (ראו מסגרת), בקשר לפעילות הסניף בגואטמלה. לוי ניהל את הסניף בגואטמלה מאוקטובר 1999 ועד סוף 2009, בטרם קודם ב־2010 לתפקיד המנהל של כל אזור אמריקה הלטינית.
חוקרי יאח"ה, כך עולה מתמלילי החקירה של לוי, שמתפרסמים כאן לראשונה, התמקדו ביומיים שבהם הוא נחקר בפרויקט ה־FTN, שבו זכתה SBI במסגרת מכרז בתקופה שבה לוי ניהל את סניף גואטמלה. מדובר בפרויקט שעומד, כאמור, במרכז כתבי האישום בגואטמלה, ובעקבותיו הוגשה בקשת ההסגרה של לוי לצ'כיה.
התזה בחקירה בישראל, כמו בכל פרשת שיכון ובינוי, הייתה שהחברה או מנהליה שילמו כספים למתווכים, שהוגדרו יועצים חיצוניים לחברה, ואלה בתורם שילמו מהכסף שוחד לפקידי ממשל, כדי לקדם אינטרסים שונים של SBI. בניגוד לבכירים אחרים בחברה, לוי לא זומן לשימוע לפני כתב אישום בישראל. הפרקליטות סגרה לימים את תיק החקירה נגד לוי.
"הפרויקט היה חלק מחוק, היו תנאים מאוד קשים, וזכינו בו", סיפר לוי. "אחרי זה השלטון התחלף. היה צריך לעשות בו איזה תיקון, והיות שהיה מדובר בחוק, היה צריך לאשר את זה בקונגרס. זה שונה, וחתמנו על תיקון לחוזה, שכלל התייקרות בשל חלוף הזמן".
חוקר: איך מזיזים שם דברים, בגואטמלה?
לוי: "זה היה יותר אינטרס שלהם להזיז דברים. זה פרויקט לאומי חשוב".
מהו תשלום ליועצים?
"לפעמים יש יועצים. היה לנו בגואטמלה מישהו שעסק בלובינג. שמו רוברטו אורוטיה. בן 65. מכירים 15 שנה".
מה היה תפקידו של אורוטיה בכל הקשר למכרז ה־FTN?
"היה לו תפקיד כללי של לובינג. הוא עשה הרבה פעמים קשר עם אנשים במשרד התחבורה, הוא קיבל בשביל זה כסף. היה לו סכום קבוע של כ־1,000 דולר. הוא עזר להזיז דברים. הנה אחת התשובות שלך איך זזים דברים".
על מה עוד קיבל אורוטיה כסף?
"מדי פעם היו דברים מאוד מיוחדים שעליהם קיבל כסף".
על המכרז של FTN הוא קיבל מחוץ ל־1,000 דולר ריטיינר חודשי?
"אני חושב שהוא קיבל על הזכייה במכרז".
כמה?
"לא מדובר במכרז אלא בסיום החתימה על הפרויקט. אני מדבר על שברי אחוזים מערך החוזה. מדובר בפרויקט בסביבות 200 מיליון דולר".
אז אורוטיה פעל עבורכם בגואטמלה בקשר למכרז של FTN בתמורה לכסף?
"כן. שברי אחוזים. לא קיבל אחוז ולא חצי אחוז. הוא קיבל סכומים הרבה יותר נמוכים מזה, כי לא היה מקובל כאלה סדרי גודל לשלם. הוא היה יכול לקבל בפרויקט 20 אלף דולר אחת לשנתיים־שלוש".
איך העברת את הכסף לאורוטיה?
"אני לא העברתי. זה היה תשלום כנגד חשבונית".
מי אישר את התשלומים?
"בתקופה שהייתי מנהל הסניף - אני אישרתי את זה".
כמה שילם סניף גואטמלה לעובדי ממשל ולעובדי מדינה בגואטמלה?
"לא ישבתי עם עובדי ממשל לקבוע סכומים. לא העברתי ואני לא יודע. לא היה לי שום איש קשר בקונגרס".
חוץ מאורוטיה מי עוד עשה עבודה מלוכלכת עבורכם?
"הוא לא עשה עבודה מלוכלכת, ואף אחד לא עשה עבודות מלוכלכות".
בשביל מה אתה נותן כסף לאורוטיה?
"בסוף, כשהיו תוצאות לדברים מסוימים. קיבל שברי אחוז על הכל, על העברת החוק, על חתימת החוזה".
ולמה דווקא לו נתתם כסף?
"הוא היה איש קשר במשרדים ממשלתיים כמו משרד האוצר, התחבורה, תקשורת, תשתיות. הוא עבר יותר דרך המע"צ המקומי עם כל מיני גורמים שאני לא מכיר".
אז כמה כסף העברתם לאורוטיה?
"לא זוכר. אבל הוא אף פעם לא קיבל יותר מכמה עשרות אלפי דולרים בסוף פרויקט. מדובר על 30 או 40 אלף תחת חשבונית".
מה כתבתם בחשבונית?
"עמלות. על הצלחה".
מי שילם שוחד לחברי קונגרס?
"אני לא יודע. אני לא חושב שהוא שילם".
עו"ד איתן מעוז בא כוחו של לוי מסר בתגובה: "עזריה לוי הוא אדם מבוגר מאוד, שנגרר באופן בלתי סביר לתוך הליך פוליטי בגואטמלה. לא הוצגו כל ראיות למעורבות של מר לוי בפעילות אסורה כלשהי, ואנו מצפים לחזרתו הביתה בקרוב".
פרשת שיכון ובינוי: השוחד שיטתי ומאורגן, ועדיין אין כתבי אישום
"מערך תשלומי השוחד במדינות הזרות נוהל בצורה שיטתית ומאורגנת כפעילות עסקית לכל דבר, היקף תשלומי השוחד לאורך השנים עמד על מאות מיליוני שקלים, ואלה הצמיחו תועלת כלכלית אדירה לקבוצה". כך תמצתה הפרקליטות את אחת מפרשות השחיתות הבינלאומיות הגדולות שנחקרו בישראל, בכתבי החשדות שנשלחו בפברואר 2021 לבכירים לשעבר בקבוצת התשתיות שיכון ובינוי והחברות־הבנות שלה SBI תשתיות ו־SBI אינטרנשיונל.
ל־20 מעורבים - 3 חברות ו־17 מנהלים לשעבר - נמסר אז כי יעמדו לדין בכפוף לשימוע על ביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בשנים 2016-2008.
הרשימה כללה את הבכירים לשעבר: עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי), רוית ברניב (יו"ר שיכון ובינוי), משה לחמני (יו"ר שיכון ובינוי), יהודה אלימלך (מנכ"ל SBI שוויץ), רוני פלוך (מנכ"ל SBI שוויץ), משה הפלינג (סמנכ"ל כספים SBI שוויץ), בנו ארביט (אחראי מזרחי אפריקה SBI שוויץ), אלכסנדר ישיש (מנהל סניף קניה), דן שחם (מנהל סניף קניה), שי סקף (חשב סניף קניה), עו"ד חזי קטן (יועמ"ש שיכון ובינוי) ורו"ח רובי לזרוב, בכיר ב־BDO ואחראי ביקורת.
"תרבות השוחד המתוארת היתה מושרשת בקבוצת שיכון ובינוי לאורך שנים", טוענת הפרקליטות בכתבי החשדות, שמתארים מנגנון משומן של תשלומי שוחד בהיקף עשרות מיליוני דולרים, כדי לזכות או לקדם פרויקטים בתחום התשתיות באפריקה, אירופה ואמריקה. כדי להסוות את תשלומי השוחד בספרי הנהלת החשבונות ובתיעוד שנערך בחברה, כונו הוצאות השוחד בשמות קוד בעלי אופי לגיטימי: "שמאליות", "טקסים", "עמלות", "ייעוץ", "תיווך", "תשלומים מיוחדים".
שנתיים וחצי חלפו, ואף שנערכו שימועים בפרשה, הפרקליטות טרם הגישה כתבי אישום. השימועים לחברות מקבוצת שיכון ובינוי נערכו בספטמבר האחרון בפני פרקליט מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), יונתן תדמור. בדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2023, שפורסמו במאי, דיווחה החברה כי "החברות מקיימות מגעים עם הפרקליטות, שטרם הבשילו לכדי הסכמות, ואין כל ודאות שיבשילו לכדי כך".
