בלעדיהייטקזון כבר שווה 400-350 מיליון שקל, מנורה תרכוש 20%
בלעדי
הייטקזון כבר שווה 400-350 מיליון שקל, מנורה תרכוש 20%
חברת הביטוח תשקיע 70-80 מיליון שקל במועדון הצרכנות של העובדים בהייטק בשתי פעימות. כספי ההשקעה שיוזרמו לחברה מיועדים לפיתוחים בתחום חוויית העובד ולהשקעה בסטארט־אפים שעוסקים בכך. העסקה של מנורה מבטחים היא מול החברה־האם היי ביז
העמיתים משקיעים בצ'ופרים של ההייטקיסטים: העלייה בפעילות ענף ההייטק בשנים האחרונות האיצה גם את הצמיחה של הייטקזון — מועדון הצרכנות של העובדים בתחום בישראל, שאותו יסדו ב־2009 דגן רונן ונועם בוסידן. ל"כלכליסט" נודע כי מייסדי הייטקזון מוכרים 20% ממניות המועדון לפי שווי של 350–400 מיליון שקל. הרוכשת היא חברת הביטוח מנורה מבטחים, שהמנכ"ל שלה הוא יהודה בן אסאייג ואת חטיבת ההשקעות מנהל ניר מורוז. החברה תשקיע במיזם את כספי העמיתים שלה, בעסקה שתתבצע בשני שלבים: בראשון היא רוכשת 10%–15% מהמניות, ומאוחר יותר תגדיל את חלקה בהתאם לביצועים. מנורה מבטחים גם קיבלה הגנות עתידיות להשקעתה.
העסקה מפתיעה קצת בשווי המיוחס להייטקזון, שכן מדובר במועדון צרכנות לעובדי ההייטק, בדומה למועדון חבר, המשרת את אנשי הקבע וגימלאי צה"ל, או מועדון ביחד בשבילך של עובדי ההסתדרות. אולם, העסקה נעשית, למעשה, מול החברה־האם, היי ביז, שמחזיקה גם בפעילות של מתנות לעובדי החברות, מתנות לחגים ולימי הולדת. ל"כלכליסט" נודע כי שתי הפעילויות מרכזות מחזור שנתי מפתיע בהיקפו של כחצי מיליארד שקל.
רכישת מניות המועדון ממחישה אולי יותר מכל את הגאות בענף ההייטק. בהייטקזון, ששואף למנף את כוח הקנייה של המצטרפים לשורותיו, חברים כיום 300 אלף עובדים מ־1,200 חברות. המודל העסקי הוא שהחברה המעסיקה משלמת למועדון סכום מסוים עבור כל עובדיה שמצטרפים, והם מקבלים זאת כהטבה. כמעט כל חברות הטכנולוגיה, שמעסיקות מעל 300 איש, חברות במועדון, וברשימה אפשר למצוא את אינטל, רפאל, אלביט, מיקרוסופט, צ'ק פוינט, אמזון ואפל.
גם את היי ביז הקימו רונן ובוסידן, חברי ילדות מערד, שהכירו בבית הספר לפני 33 שנה ובתום לימודיהם החלו לעבוד בחברות הייטק. רונן עבד במארוול ובוסידן בגילת רשתות לוויין.
"חשבנו שעם כוח קנייה של 250 אלף עובדים בהייטק בישראל נספור כבר את המיליונים בתוך חצי שנה", סיפר בוסידן ל"כלכליסט" לפני כשלוש שנים, ערב כנסית אמזון לישראל. "בתחילת הדרך חשבנו שכולם מיד ירוצו אחרי ההטבות שנגייס להם, אבל המציאות היתה מאתגרת הרבה יותר. הרי היינו אמורים למכור לחברות מועדון צרכנות כשעוד לא היו לנו הטבות משמעותיות, ומנגד לשכנע ספקים שכל ענף ההייטק מאחורינו — בעוד למעשה היו רק מעטים. נדרשו כמה שנים עד שהתחלנו להרוויח". בוסידן, שעזב את גילת, גייס להשקעה במועדון את קרן JAL, שהקימו האחים עמירם ויהושע לוינברג, מייסדי גילת ומנהליה בעבר, יחד עם טל שקד.
בתחילת דרכה דשדשה החברה במשך כשנתיים, עד שהצליחה לגייס ספקים שהציעו הנחות. בהמשך הצטרפו למיזם חברות ההייטק הגדולות, ואחריהן גם הקטנות יותר. כיום עובדים בהייטקזון, שמשרדיה ממוקמים במגדל שמעל הקניון בשכונת כפר סבא הירוקה, כ־180 איש. כמחצית מהם מתמקדים במועדון הצרכנים (BTC), סוגרים עסקאות מול הספקים ומול הלקוחות, והשאר עוסקים במתן פתרונות רווחה מול ארגונים וחברות (BTB).
הסכסוך מול בינלאומי הסתיים בפשרה
קרוב ל־50% מחברי המועדון מחזיקים בכרטיס אשראי של הייטקזון, שאותו מפעילה חברת כרטיסי האשראי כאל. הכרטיס נחשב לכזה שמעניק תנאים טובים, כמו עמלת המרה נמוכה של 1%, המרת מט"ח בעמלות נמוכות ומתנות לטסים לחו"ל. אתר המועדון, שמשמש כאתר מסחר אלקטרוני לכל דבר, פתוח רק לחברי המועדון ומציע להם מוצרים שונים — ממכשירי חשמל ועד אופנה ופארם — במחירים נמוכים יחסית. החברה מחזיקה גם מרכז לוגיסטי ששטחו 8,000 מ"ר באזור התעשיה בכנות. את המוצרים היא רוכשת ישירות מהיבואנים או מייבאת בעצמה מחו"ל, וכך חוסכת לחברים פערי תיווך.
לפני כשנתיים עוד פעלה הייטקזון בהסכם מול הבנק הבינלאומי, שהעניק הטבות לחברי המועדון שפתחו אצלו חשבון. אך בין הצדדים פרץ סכסוך, שהגיע לבית המשפט, לאחר שהבינלאומי טען כי הייטקזון פונה לפעילות מול בנק הפועלים, ואילו הייטקזון טענה שהבינלאומי אינו עומד בהטבות שהבטיח להעניק. לפני כחודשיים הסתיים הסכסוך בפשרה, וכיום מקבלים חברי המועדון את ההטבות לפתיחת חשבון מבנק הפועלים, בהסכם שת"פ עם החברה.
נועם בוסידן: "בתחילת הדרך היינו אמורים למכור לחברות מועדון צרכנות, כשעוד לא היו לנו הטבות משמעותיות, ומנגד לשכנע ספקים שכל ההייטק מאחורינו — בעוד למעשה היו רק מעטים"
אתר המתנות לעובדי החברות נפתח ב־2011, כשהנוהג להעניק שוברי קנייה עוד היה השי המקובל על מעסיקים. הייטקזון היא שיזמה את האופציה לתת לעובד לבחור במתנה שיקבל לחג, וזאת באמצעות אתר אינרטנט ייעודי — אפשרות שגלשה מתחום ההייטק גם לעובדי סקטורים אחרים. חברים המועדון זכאים גם להנחות במחירי חבילות נופש, הודות לפעילות ישירה של החברה מול סיטונאיות הטיסות, וגם להנחות משמעותיות להופעות בארץ.
"אנחנו מוציאים בשנה מיליוני שקלים לסבסוד כרטיסים לאטרקציות ומופעים. זו הדרך לייצר נאמנות לקוח. זה חשוב בעיקר על רקע הסביבה העסקית בישראל, שבה חברות כרטיסי האשראי נותנות הטבות, ויש הרבה מועדוני צרכנות וגופים עסקיים עם תוכנית נאמנות. כדי להיות בעולם הזה, חייבים להוציא כסף מהכיס", אמר בוסידן באותו ראיון.
רשתות הקמעונאות הגבירו את התחרות
מועדוני הלקוחות מתאפיינים בשנים האחרונות בתחרות גוברת. הכניסה למגרש של כרטיסי האשראי החוץ־בנקאיים, ושל רשתות הקמעונאות הגדולות, כמו שופרסל, רמי לוי ופוקס, רק הגבירה את התחרות. “בכרטיס האשראי שלנו, של כאל, לקוח ממוצע עושה מחזור של פי 2 ואפילו פי 3 מהמחזור הממוצע של לקוח עם כרטיס אשראי של שופרסל או של פוקס", אמר בוסידן, "כי אצלם הקניות נערכות בדרך כלל רק בחנות הספציפית, מאחר שהכרטיס מקנה הטבות ברצפת המכירה, בעוד מועדון צרכנות כמונו נותן הטבות בהרבה עולמות”.
ההון שתזרים מנורה, כ־70 מיליון שקל, ייכנס לתוך החברה, אף שהיא רווחית ואינה זקוקה למימון כדי להתקיים, וישמש לפיתוח טכנולוגי של פתרונות בנושא חוויית העובד, ולהשקעות גדולות יחסית בחברות סטארט־אפ בתחום. זאת במטרה לשפר את השירות לחברי המועדון.
את הליך גיוס ההשקעה מצד מנורה מבטחים ליוותה פירמת מור לנגרמן.
