קיצוץ שכר של 3.2 מיליון שקל: התנאים החדשים של תמיר כהן
קיצוץ שכר של 3.2 מיליון שקל: התנאים החדשים של תמיר כהן
הנהלת שיכון ובינוי והגופים המוסדיים הגיעו להסכמות בנוגע להקטנת עלות שכרו השנתית של מנכ"ל החברה מ־15.2 מיליון שקל ל־12 מיליון שקל. השכר הקבוע של כהן ימשיך להיות 3 מיליון שקל והמענקים הפוטנציאליים יגיעו ל־3 מיליון שקל בשנה
המוסדיים והנהלת שיכון ובינוי הגיעו להסכמות בנוגע לעתיד שכרו של המנכ"ל תמיר כהן. החברה זימנה אתמול את בעלי המניות בחברה כדי לאשר את עלות שכרו השנתית של כהן, שהופחת משמעותית. במסגרת הזימון הציגה שיכון ובינוי את עלות שכרו החדשה של כהן, שנחתכה מ־15.2 מיליון שקל ל־12 מיליון שקל. התנאים החדשים של כהן יוצגו באסיפה היום.
הגופים המוסדיים המובילים בשיכון ובינוי הם מנורה מבטחים (עם אחזקה של 7.2%), הפניקס (המחזיקה ב־5.74%), הראל (5.2%) ומגדל (5.25%). בעל השליטה בחברה הוא נתי סיידוף (46.65%). על פי שיכון ובינוי, לדרישת הגופים המוסדיים, הופחתו התנאים המוצעים למנכ"ל, לאחר שהראשונים סרבו לאשר את תנאי העסקתו כפי שהוצגו בפניהם באפריל ומאי.
כך, חבילת האופציות של כהן, שמתפרסת על פני ארבע השנים הבאות, קוצצה משווי של 15 מיליון שקל ל־8.7 מיליון שקל. כמו כן, התשלום מבוסס מניות יירד ב־2022 מרמה של 9.2 מיליון שקל ל־6.1 מיליון שקל. השכר הקבוע של כהן ימשיך להיות 3 מיליון שקל, והמענקים הפוטנציאליים שיקבל יגיעו לכדי 3 מיליון שקל בשנה.
למרבה האירוניה, דחיית אישור שכרו של כהן, עשויה לפעול לטובתו, מאחר שבין הצגת האישור הראשון לשכרו בתחילת אפריל לבין האישור הקרוב צללה מניית שיכון ובינוי ב־24%. על כן, ועדת התגמול שינתה את תנאי מימוש האופציות של כהן. כך, מחיר מימוש האופציות של כהן יירד כמעט ב-10% מ־19.95 שקל למניה ל־18.05 שקל, ועל כן הן יותר קרובות לכסף ולמימוש.
בשיחות עם מוסדיים, האחרונים מוחים על כך שחברות ציבוריות מבקשות לשדרג את שכר הבכירים דווקא בתקופה של מגמה שלילית בשוק ההון וירידה במחירי המניות. על כן, המוסדיים אינם ששים לאשר שדרוגי שכר, במיוחד כשהחברה מציגה תשואות חסר מול המתחרות. שיכון ובינוי נסחרת בשווי של 6.8 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה ירדה ב־29% מתחילת השנה, בעוד מדד ת"א־בנייה שבו כלולה החברה ירד ב־20.8%. בשנה שעברה עלתה מניית החברה ב־6.4%, תשואת חסר ניכרת לעומת המדד שהציג באותה תקופה זינוק של לא פחות מ־75%.
בסביבתה של שיכון ובינוי התעלמו מביצועי המניה והצביעו על כך שמאז שכהן משמש בכיר בחברה מ־2018, שווייה של החברה טיפס מ־2.2 מיליארד שקל ל־6.5 מיליארד שקל. כהן שימש יו"ר ומנכ"ל החל מ־2019 (למרות התנגדות המוסדיים) ומאפריל האחרון משמש מנכ"ל בלבד. בחברה הביעו תסכול מהמשא ומתן שהתנהל מול המוסדיים בשבועות האחרונים, ואף הצביעו על שיקולים לא ענייניים של בכירים בחברות הביטוח הגדולות. להשקפתם, נציגי המוסדיים מתחשבנים עם שיכון ובינוי בעקבות בחירות שעשתה בחברה־הבת שלה שיכון ובינוי נדל"ן, שגם בה המוסדיים הם מבעלי מניות המיעוט המובילים. המוסדיים מחזיקים יחד ב־15% בחברה הפרטית, בהובלת חברות הביטוח הראל וכלל שמחזיקות בכ־5%.
כך או אחרת, מעבר לחילוקי הדעות לגבי שכרו של כהן, בין ועדת התגמול של שיכון ובינוי לבין המוסדיים, נרשמה אי־הסכמה נוספת בנוגע לדרגת החופש הגבוהה שהותירה ההנהלה לגבי החלטות התגמול של בכיריה. לרוב, המוסדיים מתנגדים לדרגות חופש גבוהות, ומעדיפים שמדיניות התגמול תהיה מפורטת וברורה, תוך הסתמכות על תנאי חלוקת תגמול מדידים. למרות העדפה זו, במדיניות החדשה של שיכון ובינוי בוטלו יעדי הרווחיות שהיו נהוגים בחברה, והמענק ייקבע כאחוז מהרווח המתואם.
בחברה הוחלט להוסיף קריטריונים לקביעת שווי המענק, כמו השלמת הנפקת מניות ראשונה לציבור בקבוצה (הכוונה היא להנפקת החברה־הבת שיכון ובינוי אנרגיה, שנדחתה כמה פעמים), שמירה על דירוג אשראי, מימוש סינרגטיות בין החברות־הבנות וכהונה כפולה בכמה תפקידים בחברה. ערכים שאינם מדידים. המענק השנתי יינתן רק בתנאי שהחברה רשמה רווח מתואם של 100 מיליון שקל לפחות. במפרט מדיניות התגמול החדשה של החברה לא שונו תנאי המענק לבכירים בחברה, על כן ניכר כי המוסדיים העדיפו להתמקד בגובה המענקים והתגמולים ולא בתנאים שבגינם יינתנו.
מעבר לשכרו של המנכ"ל, בעלי המניות יצביעו גם על שכרו של יו"ר שיכון ובינוי דורון ארבלי, שמשמש בתפקידר מאפריל. החברה ביקשה לשדרג גם את שכרו השנתי של ארבלי, כך שבמסגרת המדיניות החדשה התגמול ההוני ליו"ר יעלה מ־1.9 מיליון שקל ל־4.25 מיליון שקל. ואולם, התנגדות המוסדיים הביאה להקטנת השווי של התגמול ההוני לכדי 2.9 מיליון שקל.
