השורה התחתונהכשתשואות האג"ח מגלמות שבע העלאות ריבית השנה, גובר הסיכוי לרווחי הון
השורה התחתונה
כשתשואות האג"ח מגלמות שבע העלאות ריבית השנה, גובר הסיכוי לרווחי הון
המשקיעים מעריכים שהפד ויתר הבנקים המרכזיים יפעלו בנחישות כדי להחזיר את השד האינפלציוני לבקבוק, אלא שחדשות האינפלציה כבר ידועות ומתומחרות. עבור משקיעי האג"ח מדובר בחדשות טובות
הנסיך קלמנס ונצל לותאר פון מטרניך כיהן כראש ממשלת אוסטריה לפני 200 שנה בדיוק, ונחשב לדיפלומט החשוב בתקופתו. באותם זמנים אירופה היתה בקדמת העולם, והיחסים הדיפלומטיים הפנים־אירופיים היו מורכבים לאין שיעור מהיום.
למרות זאת, הנסיך קלמנס היה הראשון שטבע את הביטוי "כשארה"ב מתעטשת, העולם חוטף צינון". אפילו אז, בעולם פחות גלובלי, כשארה"ב היתה שולית יחסית בבמה העולמית, גדול המדינאים זיהה את חשיבותה.
מכה כפולה לצרכן הישראלי
מדינת ישראל חריגה בכלכלה העולמית. מצד אחד, אנחנו חיים באי תובלתי: הרבה מהמוצרים שלנו צריכים להגיע דרך הים או האוויר, אבל לא דרך היבשה. אנחנו חיים בשכונת המזרח התיכון, שכונה שמזמנת אתגרים ביטחוניים ואחרים, אבל מצד שני, חריגים משאר הסביבה. יש לנו תעשיית הייטק, עושר יחסי של האוכלוסיה, פריון כלכלי גבוה יחסית, חדשנות והרבה מוטיבציה. קל לשכוח שהחוקים הכלכליים הבסיסיים חלים עלינו כמו כל השאר.
שוק האג"ח המקומי רואה את נתוני האינפלציה המקומיים ומגיב בפיהוק. זה לא שלא היו הפתעות כלפי מעלה, הצפי לאינפלציה השנתית בינואר עמד על 2.9% לעומת 3.1% בפועל. למרות זאת, אינפלציה של 3.1% במונחים שנתיים זו לא דרמה. השוק המקומי רואה את הנתונים מעבר לים, אינפלציה של 7.5% בארה"ב, ומשוכנע שיכול להיות גרוע יותר.
אלא שהשוק המקומי שכח את מה שהנסיך קלמנס ידע כבר לפני 200 שנה, האינפלציה בארה"ב היא כמעט תחזית לאינפלציה המקומית. כשהאינפלציה בארה"ב מזנקת לרמתה הגבוהה ביותר זה 40 שנה, זה ילווה בעליות ריבית בארה"ב. אם הריבית בארה"ב תעמוד על 2% מעל הריבית בישראל, אנו עשויים לראות היחלשות משמעותית בשקל מול הדולר. כל מוצר מיובא יעלה אותו דבר בדולרים, אבל יותר בשקלים. זה כולל את מחירי הדלק, הרכבים, מכונות הכביסה, המקררים, אבל גם את המינוי לנטפליקס והקניות באמזון.
הצרכן הישראלי עלול להתעורר למכה כפולה: בהתחלה, המחירים של מוצרים נקובים בדולר מתייקרים בגלל אינפלציה אמריקאית. בשלב שני, השקלים שלו קונים פחות. ישנם גורמים שמאטים את התהליך הזה. קטר ההייטק משלם משכורות בשקלים ומכניס כסף בדולרים. עובדי הייטק ישראליים הופכים זולים יותר בתרחיש של התחזקות הדולר, אבל זה בסך הכל מאט את המכה שעלולה להגיע. נראה שהאינפלציה כבר שטה לישראל על הספינה, בדרך מארה"ב.
מחירי סעיפי "להישאר בבית" צפויים לרדת
אינפלציה היא נתון שמשקף את העבר. כשמחיר הבשר לדוגמה עולה היום, זה מגיע ממחירי דגן גבוהים בזמן גידול הבקר כמה חודשים לפני. התייקרות של דירה היום נובעת, בחלקה הקטן, מעלייה במחירי הברזל והבטון לפני שנה. בנקים מרכזיים נלחמים באינפלציה בעיקר בעזרת הריבית, כלי שמשקף את העתיד. הריבית קובעת כמה יעלה הכסף בעוד כמה שנים.
אם הריבית בארה"ב תעמוד על 2% מעל הריבית בישראל, אנו עשויים לראות היחלשות משמעותית בשקל מול הדולר. כל מוצר מיובא יעלה יותר בשקלים. זה כולל דלק, רכב, מכונות כביסה, מקררים, אבל גם מינוי לנטפליקס וקניות באמזון
ייתכן שאנחנו נמצאים בשיא האינפלציה בארה"ב ושהירידה תהיה חזקה מהצפוי. אינפלציה מודדת את ההתייקרות או ההוזלה בסל מוצרים מגוון, אשר אמור לייצג הוצאה ממוצעת של משפחה. אם מחירו של פריט מסוים בסל המוצרים עולה בחודש מסוים, הוא תופס נתח גדול יותר בחודש שאחריו.
דוגמה מהשנים האחרונות היא מחירי הסלולר בישראל. היו תקופות שמשפחה ממוצעת הוציאה מאות רבות של שקלים בחודש על סלולר. באותן תקופות הוצאות התקשורת היוו אחוז ניכר מהמדד. ההוצאה הזו קטנה עם הזמן, והיום גם שינוי של עשרות אחוזים בסעיף התקשורת לא יזיז את המדד בצורה משמעותית.
בזמן משבר הקורונה הרבה סעיפים של "להישאר בבית" התייקרו, בעוד סעיפים של "לצאת החוצה" ירדו כמעט לאפס. אפשר לחלק את זה בצורה גסה מאוד למוצרים מול שירותים. מצד אחד, אנשים קנו טלוויזיות או עץ בשביל לבנות מחסן חדש. מצד שני, סעיפי הוצאה כמו מסעדות, מלונות, טיסות, קוסמטיקאיות וספרים ירדו כמעט לאפס. המדד שיקף את המציאות הזו והמשקל של סעיפי "יציאה החוצה" נמוך מאוד.
גם אם נראה פריחה בענפי השירותים ועליות מחירים של טיסות ומלונות, ההשפעה על נתוני אינפלציה תהיה שולית יחסית. מנגד, ירידה במחירי המוצרים, כלומר הסעיפים של "להישאר בבית", תשפיע על חלק גדול יותר מהמדד ולכן המדד יראה ירידה גבוהה יותר.
עליות ריבית טובות הן עליות הנובעות מצמיחה כלכלית מהירה, בעוד עליות ריבית רעות הן אלו שנובעות מאינפלציה. השוק כולו משוכנע שכעת הגורם לעליות הריבית האגרסיביות הוא האינפלציה. הפד ושאר הבנקים המרכזיים הצליחו לשכנע את העולם שכל שהריביות יעלו בקו ישר. נזכיר שזה אותו הפד שאמר רק לפני שנה שלא יהיו עליות ריבית עד 2024. מחיר הפוזיציה שמגלם עליות ריביות מתונות ביחס למה שמגולם בשוק (שבע העלאות ריבית השנה) זול מאוד היום, ואלו חדשות טובות לשוק האג"ח.
השורה התחתונה
האינפלציה בישראל צפויה לעלות, אך בארה"ב גדל הסיכוי שהעלאות הריבית יהיו מתונות מהמגולם בשווקים
דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות
