הבורסה מייקרת עמלות שימוש במדדים גם למוסדיים ולבנקים
הבורסה מייקרת עמלות שימוש במדדים גם למוסדיים ולבנקים
לאחר שהעלתה לקרנות הנאמנות את עמלות השימוש במדדים, מחילה הבורסה את השיעורים החדשים גם על הביטוח הפנסיוני, קופות הגמל, פוליסות החיסכון והפיקדונות עוקבי המדדים שאינם נסחרים בה. ההכנסה השנתית מהשינוי צפויה לגדול פי 6
התייקרות השימוש במוצרי הבורסה מגיעה עתה גם לגופים המוסדיים ולבנקים, זאת לאחר שהנהלת הבורסה העלתה למנהלי קרנות הנאמנות את העמלות עבור השימוש במדדיה. עתה היא מבהירה כי התעריף החדש חל על כל המנפיקים מכשירים פיננסיים — כולל ביטוחים פנסיוניים, קופות גמל, פוליסות חיסכון ואף על פעילות של פיקדונות עוקבי מדדים בבנקים, שאינם נסחרים בבורסה. הפירוט של הבורסה נעשה לאחר בקשה של רשות ניירות ערך לפרט את אותם גופים שעליהם יחולו העמלות החדשות בנוגע לשימוש במדדי הבורסה.
לפי הודעת הבורסה משבוע שעבר, העמלה לשימוש במדדי מניות תעלה ל־0.03% בשנה או 1,237 שקל מינימום; העמלה עבור שימוש במדדי אג"ח תעלה לכדי 0.02% או 1,237 שקל מינימום; והעמלה לשימוש במדד הכולל איגרות חוב ממשלתיות יעמוד על 0.01% או 1,237 שקל מינימום. זאת לעומת הגבייה הקודמת בשיעור של 0.005% מהיקף הנכסים — אך לא פחות מ־1,237 שקל ולא יותר מ־9,278 שקל.
מעבר להעלאת התעריף למוסדיים, הפרסום החדש כולל גם דרישה של הבורסה מהבנקים לשלם עבור השימוש במדדים. לדברי יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה, "מדובר במיליארדי שקלים של השקעות, שנמצאות בבנקים ומושקעות בנגזרים, על מנת לחקות את ביצועי המדדים שאותם מנפיקה הבורסה. הבנקים אמורים לשלם עבור שימוש זה, אך עד עתה הבורסה לא גבתה את הכסף, בין היתר בשל העובדה שהבורסה היתה בבעלותם עד שנת 2018". פגוט מוסיף כי "הבנקים פועלים מחוץ לשוק הסחיר, אך מציעים מוצר נגזר, שעוקב אחרי המדדים. אנחנו לא יודעים מה היקף הפעילות הזו — וזה אבסורד. לכן, ראשית אנחנו מבקשים לקבל מהבנקים פירוט על השימוש, ובהתאם להתחיל לשלם על אותו שימוש. ההעדפה שלנו היא שההשקעות ייעשו בבורסה, אבל אם מישהו משקיע מחוץ לזירה הסחירה ועושה שימוש עקיף במדדים — הוא עדיין צריך לשלם".
החלטת הנהלת הבורסה, בהובלת איתי בן זאב, לייקר את דמי הניהול עבור שימוש במדדים גררה ביקורות קשות מצד גורמים בשוק הקרנות ובתי ההשקעות, כמו איגוד מנהלי הקרנות. בשיא המאבק הצליח האיגוד לגייס את רשות ני"ע למאבק, וזו טענה כי היא זקוקה לזמן כדי לבדוק אם לאשר את ההעלאה או לא. הבורסה, מצדה, פנתה לבית המשפט — מהלך שהתברר כמשתלם, שכן הרשות זירזה את תשובתה ואישרה את ההעלאות בהדרגה: 50% מ־2022 ויתרת ה־50% ב־2024. לפיכך, גם עבור המוסדיים והבנקים יחולו ב־2023 שיעורי עמלה של 50% בלבד מההתייקרות המוזכרת. מאידך, ההפחתה לא תחול לגבי סכומי עמלת המינימום. ייקור העמלות צפוי להגדיל את הכנסות הבורסה בעד 30 מיליון שקל מ־2024, ועתה — לנוכח הגדלת העמלות גם למוסדיים ולבנקים — ההערכות הן שתוספת ההכנסות תוכפל.
ההחלטה האחרונה תואמת את האג'נדה של הנהלת הבורסה להגדיל את השורה העליונה על חשבון הלקוחות, לאחר ההצלחה שנרשמה בהגדלת מחזורי המסחר. המחזור היומי הממוצע במניות עמד ב־2022 על 2.32 מיליארד שקל, שנה קודם לכן על 1.88 מיליארד שקל, וב־2020 על 1.86 מיליארד שקל. זאת לאחר דשדוש של עשור שנע בין 1.1 ל־1.6 מיליארד שקל.
הכנסות הבורסה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 עמדו על 275 מיליון שקל לעומת 238 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בהתחשב בכך שאין עונתיות בבורסה, ובעובדה שהרבעון הרביעי התאפיין במגמה חיובית, הרי שהכנסות הבורסה לשנה כולה צפויות להיות הגבוהות אי פעם. מקור 16% מההכנסות האלה בתחום הפצת מידע ושירותי קישוריות, שכולל את עמלות השימוש במדדים. הרווח הנקי בשלושת הרבעונים הראשונים הסתכם ב־37.6 מיליון שקל לעומת 31.4 מיליון שקל באותה תקופה ב־2021, כך שהוא צפוי להיות הגבוה ביותר מאז 2018 — אז הסתכם הרווח ב־86.4 מיליון שקל.
השיפור במדדי הבורסה והפעולות לייקור השירותים גרמו לכך שמניית בורסת ת"א עלתה בכ־30% מתחילת השנה לעומת נפילה של כ־19% במדד ת"א־ביטוח ושירותים פיננסיים, כלומר תשואה עודפת של יותר מ־60%. שווי השוק של הבורסה הגיע לכ־2.2 מיליארד שקל ומכפיל הרווח ל־41 — מכפיל דומה לאלה של חברות טכנולוגיה. נתונים אלה מעידים על כך שהשוק מאמין כי מהלכי הנהלת הבורסה ימשיכו להתבטא גם בשורה התחתונה.
"הרגולטורים חלשים מול מונופולים, וזה נכון בכל המגזרים", אומר בכיר בשוק המוסדי, לנוכח העלאת העמלות הקרובה בענף הגמל. טענות המוסדיים ומנהלי הקרנות נגד צעדי הבורסה מרמזות לכך שאף שאינה מוגדרת ככזו, הבורסה היא למעשה מונופול נטול מתחרים בשוק המקומי.
בתוך כך, פרסמה בשבוע שעבר רשות ני"ע להערות הציבור את ההצעה לקביעת בורסה ייעודית ומסלקה נוספת. הצעת החוק, שהוגשה לוועדת הכספים באוגוסט 2021, עברה את ועדת השרים לחקיקה ואמורה לזכות בתמיכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במושב הבא. הבורסה הייעודית, לפי פרסומי עבר, אמורה להתמקד בחברות טכנולוגיה ועשויה לקום בחיפה.
על פי הצעת החוק, כדי לקצר את הזמן ולהגדיל את כדאיות ההקמה, תוכל הרשות לפטור גוף המבקש להפעיל בורסה ייעודית מחלק מהחובות החלות על בורסה, וגם לפטור אותו מהוראות החוק החלות על פעילות בבורסה או על תאגידים המבקשים להיסחר בה. בנוסף נקבעו אגרות מוזלות עבור הפעלת בורסה והמסלקה.
הרשות גם מציעה הגנת ינוקא לבורסה החדשה, כך שחברות חדשות שיצטרפו אליה עם מחזור שנתי של עד 10 מיליארד שקל בשנה (או 2 מיליארד חוזי נגזרים), יהיו פטורות בשלוש השנים הראשונות מאגרה שנתית, וזאת ממועד קבלת רישיון בורסה לצורך פעילות כבורסה ייעודית. לחלופין, לא ישולמו אגרות בחמש השנים הראשונות מיום אישור הצעת החוק.
