"מדינת ישראל דאגה לעשות לקנאביס וידוא הריגה"
"מדינת ישראל דאגה לעשות לקנאביס וידוא הריגה"
לפני 4 שנים תחום הקנאביס היה הדבר הכי לוהט בבורסה ומשך אליו כסף, גנרלים ומפכ"לים כעת מוביליו מאשימים את הרגולציה בהתרסקותו ובצלילת חלק מהמניות בכ־90% התלונות שלהם מתחילות בסחבת לאישור היצוא ומסתיימות בהתרת יבוא ללא הגבלה
"אני מאשימה את משרדי הבריאות והכלכלה בכך שריסקו את תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל — וזה רלבנטי לכל השרים שכיהנו בתפקידים האלה בשנים האחרונות. הם נתנו לפקידות זוטרה לנהל את האירוע, כשהחלטות כלכליות ובריאותיות מתערבבות זו בזו. התקבלו החלטות רגולטוריות שגויות, שהפכו תעשייה חוקית שלמה לשבורה, מדממת ומרוסקת, ולעומתה לפריחת שוק שחור משגשג בחסות משרדי הממשלה, שמגלגל לפי הערכות כ־10 מיליארד שקל, ושהמדינה מפסידה מדי שנה את המס עליו. בכל יום שמשרד הבריאות מחליש את השוק החוקי הוא מחזק את השוק הלא חוקי, כי הציבור בישראל צורך קנאביס, אבל הוא מוכוון בפועל לשוק הלא חוקי, לקנאביס המוברח, לחומרים המרוססים, לשוק שהוא קטליזטור לפשיעה. אשם נוסף הוא משרד המשפטים, בכך שאישר את אי־ההפללה — כלומר, מותר לצרוך קנאביס כאן, זו לא עבירה פלילית, אבל אסור לקנות אותו בשוק החוקי — וכך הוא מכוון אותך בעצם לקנות אותו בשוק השחור".
את הדברים האלה אומרת ל"כלכליסט" יפעת קריב, בכובעה כיו"ר פורום חברות הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים, ובכובע הזה מתבטאת קריב, חברת כנסת לשעבר מטעם יש עתיד, בחריפות ומשמיעה בקול חד את מה שרבים משחקני התעשייה הזו, בעלי חברות ומנכ"לים, כבר אמרו ל"כלכליסט", אף שחלקם ביקשו להישאר בעילום שם. המסר שלהם דומה: הרגולציה הישראלית — מהעיכוב באישור לחברות לייצא, דרך פתיחת השוק ליבוא חופשי, ועד אופן ניהול משטר הרישיונות לצרוך קנאביס רפואי — הרגה את החלום של החברות להפוך למובילות עולמיות בתחום, וגרמה להתאדות של מיליארדים מכספי המשקיעים, שקפצו על העגלה והתאכזבו לגלות כי מדובר בבועה שהתפוצצה. במקביל לצלילת מניות הענף בבורסה, מרבית החברות הציגו הפסדים מתמשכים ותזרים שלילי, ובעקבות זאת חלקן הפסיקו באחרונה לפעול או מכרו את פעילות הקנאביס, או לחילופין החלו לצקת לתוכן פעילויות אחרות, כמו נדל"ן או פיננסים.
הכובע השני שחובשת קריב הוא זה של מנכ"לית חברת תיקון עולם־קנביט, חלוצת הקנאביס הישראלית, שנסחרת בבורסת ת"א ואף היא נקלעה למשבר, כמו מרבית החברות בתעשייה הזו. את 2022 סיימה החברה עם הפסד של 49 מיליון שקל — עלייה ניכרת בהפסד לעומת שנים קודמות — ולדו"חותיה השנתיים הוצמדה לראשונה הערת עסק חי, תוך שרואי החשבון מציינים: "לחברה הפסדים חוזרים מפעילות, כמו גם תזרימי מזומנים שליליים חוזרים מפעילות שוטפת. גורמים אלה, יחד עם גורמים נוספים, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".
כמו כל השוק, גם מניית תיקון עולם קנביט התרסקה, ומשווי שיא של יותר מ־300 מיליון שקל ביולי 2019 החברה נסחרת כיום בשווי של כ־25 מיליון שקל בלבד, נכון לסגירת המסחר ב־24 לחודש. בעלי המניות, ובראשם איש הנדל"ן ברק רוזן, שהוביל קבוצת משקיעים להשקיע בה עשרות מיליוני שקלים, מחקו את מרבית השקעתם, כמו רבים וטובים אחרים שזרמו לענף בהייפ הגדול ששיאו היה ב־2019. רוזן השקיע באמצעות אשתו ורד, שכן לא קיבל היתר להחזיק בחברת קנאביס, ובהמשך המניות הועברו לבנו, בן, שמחזיק כיום ב־18.5%.
באותה תקופה צצו חברות קנאביס רפואי כמו תפרחות אחרי הגשם, שרבות מהן הונפקו בבורסה, וכל שלד שדיווח על הכנסת פעילות קנאביס מיד קפץ בעשרות ומאות אחוזים. בשיא הגל עמד השווי המצרפי של החברות שפעלו בענף או דיווחו שייכנסו אליו (לא כולן נכנסו בסוף) על כ־5 מיליארד שקל. במקביל, שמות נוצצים של גנרלים ואלופים בדימוס, ואפילו ראשי ממשלה לשעבר, קפצו על העגלה ומונו ליושבי ראש של החברות או ליועציהן — מאהוד ברק, אהוד אולמרט, דני נווה וחיים רמון, דרך מפקדי חיל האוויר לשעבר איתן בן־אליהו ועידו נחושתן, ועד המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, כמו־גם דמויות בכירות בעולם העסקי: לא רק רוזן, אלא גם חיים הורביץ, דניאל בירנבאום, ליאון רקנאטי, יונתן קולבר, ליאון קופלר, ניר צוק, עידו חג'ג, כפיר ומנור גינדי ועוד רבים שהפסידו מיליונים עם התפוצצות הבועה.
אפילו הבורסה, שהשיקה מדד מיוחד של חברות הקנאביס שנסחרו בת"א בדצמבר 2020 — כבר אחרי שיא הגל — ביטלה אותו בחלוף כשנה וחצי ביולי 2022, לאחר שהמניות שנכללו בו צנחו ביותר מ־70%, וזאת בהמשך לצניחה לפני השקת המדד. חלקן אף היו אמורות כבר להיפלט ממנו. "כתוצאה ממה שקרה בתחום בשנים האחרונות, מדד הקנאביס לא עמד יותר בכללי הפיזור ולא בכללי שווי שוק מינימלי", מסבירים בבורסה.
יו"ר תיקון עולם קנביט איתן בן־אליהו אמר בריאיון ל"כלכליסט" ביולי 2020 כי "מי שתהיה לו סבלנות בקשר להשקעה בקנאביס, יישא פירות". החברה השלימה בתחילת אותה שנה את רכישת מותג הקנאביס החזק ביותר בישראל, תיקון עולם, ממייסדה צחי כהן, ומינתה את מנכ"ל טבע ישראל לשעבר, אבינועם ספיר, לנהל את הפעילות. רוזן ושאר שותפיו לשליטה, קיוו, כך אומרים בשוק, שספיר יקים עבורם את "טבע של הקנאביס", אולם המציאות הקשה בענף היתה חזקה יותר. שנתיים וחצי מאוחר יותר מצא את עצמו המנכ"ל מחוץ לחברה. אותה "סבלנות" שביקש בן־אליהו, לא עבדה בתוך הבית, וקריב, שכיהנה כסמנכ"לית תיקון עולם, מונתה בתחילת 2023 למנכ"לית החברה.
קריב היא, למעשה, זו שאמונה כיום על הוצאתה לפועל של "תוכנית התייעלות וצמצום פעילויות הפסד", כפי שדיווחה עליה החברה לפני שבועיים. במרכז התוכנית עומדת סגירה של שתי חוות גידול — בנאות הכיכר באזור ים המלח ובכפר יהושע בצפון — ובעקבות זאת תיאלץ החברה לפטר את מרבית העובדים בהן, 35 במספר. במקביל, אומרת קריב, שהחברה גם עוצרת את המחקר שלה בארץ, ובנוסף היא דיווחה על ויתור של היו"ר בן־אליהו על שכרו מאז מרץ ועל קבלת הלוואה מבעלי מניותיה. החברה גם יוצאת בימים אלה לגיוס הון נוסף בבורסה, ובתחילת השבוע אף דיווחה על "בחינת היתכנות לכניסה לתחומי פעילות נוספים, במקביל לפעילות הקנאביס הרפואי".
קריב מדגישה כי "מדובר בתהליכי התייעלות לקידום צמיחה", והחברה, לדבריה, מתכוונת להיאבק על מקומה בשוק, כשעל הפרק גם מיזוג מתוכנן עם חברת הקנאביס BOL פארמה שבשליטת עמיר שיווק, לאחר שהחודש נחתם מזכר הבנות לא מחייב בנושא. "אנחנו פה כדי להישאר, ותהליכי קונסולידציה הם טבעיים בתעשייה שרוצה להמשיך ולהתקדם", אומרת קריב. "במקביל אנו מבינים שאין היום יותר מקום לחקלאות קנאביס בישראל ואין תמיכה בה, ולכן החלטנו לא להשקיע בחוות יותר. את החווה בדרום נסגור לגמרי, ואת החווה בצפון נכניס להקפאת פעילות באופן שיאפשר את פתיחתה במידת הצורך בשלב מאוחר יותר. נעבור לגדל את הסחורה והגנטיקה שלנו אצל חקלאים אחרים ונמשיך להתמקצע במה שאנו טובים בו — ייצור במפעל שלנו בציפורית לטובת השוק בישראל ולטובת יצוא, לאחר שקיבלנו אישור לייצא לאירופה, כי את הקנאביס הרפואי שלנו רוצים בגרמניה ובבריטניה. נמשיך להתפתח, לעבוד ולייצא, למרות משרדי הממשלה ואוזלת ידם. יש לנו אחריות כלפי המטופלים והמשקיעים שלנו, ואנו נלחמים כדי לנצח את האירוע הזה. אנו משתנים ומתאימים את עצמנו למצב, עוד מוקדם להספיד אותנו. לדעתי, תעשיית הקנאביס הרפואי עוד רק בתחילתה, ואלה פשוט חבלי לידה".
לקריב חשוב להגיד ש"תיקון עולם היא חלוצת הקנאביס הרפואי העולמית, והחברה הטובה בעולם בתחום, שפרסמה מאז 2006 הכי הרבה מחקרים רפואיים על הקנאביס. מדובר ב־35 מחקרים שנעשו בבתי חולים בישראל ובדקו את התאמת הצמח למחלות שונות — אפילפסיה בילדים, אוטיזם, שיתוק מוחין, פוסט טראומה". אז איפה הבעיה? בשוק הקנאביס אומרים שתיקון עולם פשוט איחרה בזיהוי הכיוון שאליו הולך השוק, ולא השכילה לעשות את ההתאמות הנדרשות לשינוי שחל בטעמי הצרכנים בישראל.
השוק החל לדרוש יותר מוצרי פנאי, כמו תפרחות ריחניות בעלות מראה מושך וריח, ועם THC גבוה — החומר ה"ממסטל" בקנאביס — כפי שמיובא מחו"ל, כאשר עיקר הביקוש בארץ הוא מקרב חולי כאב, בעוד החברה המשיכה להתמקד במוצרים רפואיים־מדעיים למחלות קשות וחולים סופניים. קריב מדגישה בהקשר זה ש"משרד הבריאות ריסק את המחקר בישראל, הוא בולם ומעכב את המחקר ומזלזל בו. הוא אומר 'אנו לא מכירים בו, אין טעם במחקרים, תלכו לגנריקה, לתפרחות עם THC גבוה, הכל אותו דבר'. זו הסיבה שעצרנו את המחקר שלנו בארץ. תיקון עולם יכלה להעיף קדימה את תחום מחקר הקנאביס הרפואי. אנו באמת מעולים במה שאנו עושים, והמפעל שלנו בציפורית הוא בסטנדרט פארמה מהמתקדמים בעולם, שלא מבייש מפעל בקליפורניה. לכן זה כל כך כואב, כי יכולנו להיות לתפארת מדינת ישראל".
2 צפייה בגלריה
יפעת קריב מנכ"לית תיקון עולם קנביט וגולן ביטון מנכ"ל יוניבו
(צילומים: תומר קצב, אייל טואג)
קריב מלינה על פתיחת ישראל ליבוא קנאביס, אף שהשוק המקומי רווי ומייצר לבדו כ־120 טונות של קנאביס רפואי בשנה, הרבה מעבר לכמות הדרושה פה (כ־45 טונות בלבד שמאושרים לבעלי הרישיונות), וזאת בזמן שהמדינה התעכבה במתן אישור לייצא והציבה דרישות מחמירות. "זה שישראל פועלת בתקינה אחרת לגמרי מהתקינה העולמית זה מחדל שאין שני לו. עודף הרגולציה שהמציא משרד הבריאות עיכב והיקשה על האישור לייצא, ופגע מאוד בחברות", אומרת קריב. "במקביל, המדינה אישרה יבוא מאסיבי לארץ ללא הגבלות וריסקה את חקלאות הקנאביס בישראל. חקלאים שנכנסו לתחום איבדו את הבתים, הכסף והפנסיה שלהם. ממשלת קנדה, לדוגמה, סגרה את גבולותיה ליבוא קנאביס, בעוד אנחנו פתחנו אותן ובנינו בזאת את התעשייה הקנדית. מדינות אחרות אפשרו יבוא רק בכפוף להגבלה, כדי לשמור על התעשייה המקומית.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמאפשרת לייבא אליה קנאביס בניגוד לאמנת האו"ם, שאנו חתומים עליה, ובניגוד להסכמים בילטרליים והסכמי סחר בין מדינות. כל זה קרה בגלל אוזלת ידם של משרדי הכלכלה והבריאות. כל אחד מהם אומר שזה לא באחריותו, אבל הם מאפשרים לייבא לארץ קנאביס בלי הגבלת כמויות ובלי הגבלת סוגים, בזמן שבישראל צומח קנאביס רפואי מבוסס מחקר שנעשה בבתי חולים בארץ ובידי רופאים וחוקרים ישראלים, בעוד הקנאביס שמגיע מכל העולם הוא קנאביס של פנאי, תפרחות לעישון. למעשה, משרד הבריאות מעודד בכך עישון של תפרחות לפנאי, אנו המדינה היחידה בעולם שזה קורה בה, וזו הפקרות מוחלטת".
קריב מזכירה כי במהלך גיבוש הרפורמה בידי משרד הבריאות הוטלה רגולציה כבדה מאוד על החברות. "כדי לפעול בתחום הקנאביס, הן היו צריכות להקים חוות, מפעלים, בתי מסחר, אחסנה, שינוע ואבטחה, ולהיות בכל שרשרת הערך, אבל המשרד שינה את הרגולציה תוך כדי תנועה וקבע כי אפשר לתווך קנאביס באמצעות רישיון קונסטרוקטיבי, שאומר בעצם שכל אדם המצויד בלפטופ יכול לייבא קנאביס לישראל — בלי צורך בכל ההשקעה הזו של החברות. כולנו שיחקנו לפי הכללים שהוכתבו, ומשרד הבריאות הודיע פתאום, באמצע הדרך, שהוא משנה אותם. ואין עם מי לדבר. הרגולטור סוגר לך את השוק, אומר לך שלא יהיו עוד מטופלים ולא תקבלו רישיונות. רופאים מפחדים לתת רישיון לקנאביס מחשש שישללו להם את רישיון הרופא. ומצד שני, מייבאים לארץ קנאביס באופן חופשי".
קריב מסכמת ואומרת כי "לבד מאוזלת היד של משרדי הבריאות והכלכלה, אין סיבה בעולם שכלכלת הקנאביס בישראל תתרסק, ושיפסידו בה כל כך הרבה כסף, שיפטרו כל כך הרבה עובדים ויסגרו חוות, כי כלכלת הקנאביס פורחת. לפחות 1.5 מיליון אנשים בישראל אומרים שהם צורכים קנאביס. זה לא טרנד ולא בועה. הציבור מצביע ברגליים. איך רשות המסים מאפשרת לכזה שוק שחור, שמוביל לפשיעה, להתקיים מתחת לאף? כואב לי שכאשר מפטרים אנשים בתעשייה שלנו, בשוק השחור מתפרנסים חזק יותר ולוקחים עובדים. אני לא בעד לגליזציה, אבל בהחלט אפשר לפתוח את השוק הזה ל־Adult use ולאפשר למבוגרים לצרוך קנאביס באמצעות מרשם רופא, כמו כל תרופה אחרת, כמו ריטלין".
לפי נתוני היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) במשרד הבריאות, היו בפברואר השנה בישראל קרוב ל־124 אלף בעלי רישיון פעיל לקנאביס רפואי, שמקבלים כ־4.7 טונות קנאביס בחודש, והיקף הרישיונות נמצא במגמת עלייה. למרות זאת, בתעשיית הקנאביס נשמעת ביקורת שזה מתקדם לאט מדי ומסורבל מדי, וכי צריך לעבור למדיניות אחרת. כך, למשל, אומר מנכ"ל של חברת קנאביס: "בדצמבר 2020 קבעו ועדת הסמים של האו"ם וארגון הבריאות העולמי שהקנאביס לא יהיה עוד סם מסוכן, אלא סם בעל תועלת רפואית. זה אומר שאפשר לקבל אותו באמצעות מרשם רופא ולא תחת רישיון. מדינת ישראל היא האחרונה בעולם, מקרב המדינות שהסדירו את התחום, שעדיין יש בה רישיונות לקנאביס, והוא לא ניתן במרשם. כלומר, זה מנציח מצב שבו יהיה פקיד במשרד הבריאות, שהוא בסך הכל רוקח, שיחליט עבור המטופל במקום האונקולוג, הפסיכיאטר או רופא הכאב שלו, מה טוב לו. היק"ר במשרד הבריאות אומר בעצם שהוא חזק יותר מהרופאים שזו מומחיותם. הפקיד מייצר את החוק, עושה מה שהוא רוצה, ומשאיר את הכוח אצלו".
שירי עדן, מנכ"לית חברת האסטרטגיה והייעוץ נישות, שמתמחה באנליזה לתחום הקנאביס וייעצה לקרן שהשקיעה בתחום בשיא הפופולריות שלו, הזהירה כבר בכנס "כלכליסט" במאי 2019: "אלא אם יקרה בשבועות הקרובים הבלתי אפשרי וכל תהליכי הרגולציה ייפתרו, נראה בארץ הרבה חוות ייצור קנאביס שלא יהיה להן למי למכור". הכתובת, אם כן, היתה על הקיר. עם זאת, השבוע היא אמרה כי "כשמסתכלים על היקפי המכירות המצרפיות בשוק, הן דווקא עלו והשוק המשיך לגדול ולצמוח. הבעיה היא הציפיות הגבוהות שהיו מהשוק הזה, שנכנסו אליו המון חברות וכל אחת מהן חשבה שתצליח. היה ברור מלכתחילה כי היקפי הדונמים של חוות הגידול והמתקנים שנבנו הם פי 10 מגודל השוק.
המון יזמים שנכנסו לתחום גייסו הרבה כסף, הקימו חוות גידול בהשקעות אדירות, וכולם התהדרו במפקד בצבא, פוליטיקאי או מפורסם — והקנאביס נהפך מטאבו לסוג של תרופה. אבל בסוף התברר כי למרות הביקוש לסחורה, המדינה הורידה אותו בצורה מלאכותית באמצעות הרגולציה הבעייתית שהיא יצרה. משרד הבריאות מגביל את מספר הרופאים שרשאים לתת אישור לקנאביס רפואי, וזה לוקח זמן ומסורבל. גם הרפורמה בנושא מתעכבת, וגם האפשרות לקנות מוצרים כמו שמן CBD (החומר הרפואי בקנאביס — ע"ק) בלי מרשם. פוטנציאל השוק גדול בהרבה מכפי שמתממש בפועל, ובינתיים החברות נתקעו. החברות בנו על כך שיהיה יצוא משמעותי מישראל, אבל הרגולציה עיכבה את זה, ועבר המון זמן עד שניתן אישור גורף ב־2022, וזה כבר הרבה אחרי שיא השוק, כך שבינתיים שוקי אירופה נתפסו בידי החברות הקנדיות שהיו זריזות יותר. אנחנו פספסנו את הרכבת, ולכן היצוא כיום מישראל הוא מינורי. אם היו מאפשרים את היצוא בזמן אמת, כל הסיפור היה נראה אחרת. מצד שני, החוות המקומיות נפגעו מאוד מהיבוא שנפתח. חברות שהאסטרטגיה שלהן היתה ללכת על יבוא, כמו אינטרקיור — שחתמה על הסכמי יבוא בלעדיים עם החברות המובילות בחו"ל — לקחו בעצם את השוק, בעוד מרבית החברות מפסידות וחלק נסגרות".
2 צפייה בגלריה
יוגב שריד מנכ"ל שיח מדיקל ושירי עדן מנכ"לית חברת הייעוץ נישות
(צילומים: מעיין סלע, עמית שעל)
מנכ"לים של חברות קנאביס רפואי נוספות שהתרסקו בבורסה מפנים אצבע מאשימה לרגולציה הישראלית. גולן ביטון, מנכ"ל ומייסד חברת יוניבו, נכנס ב־2017 לתחום ויצא בשן ועין, כשהחברה נקלעה בסוף 2022 למשבר חובות של עשרות מיליוני שקלים וביקשה שימונה לה מנהל מיוחד לביצוע הסדר חוב. בבקשתה כתבה אז יוניבו שהיא "נקלעה לקשיים בעיקר בעקבות התקינה החדשה, שגרמה מחד לעודף רגולציה ומאידך לריבוי מתחרים שאינם מאפשרים לה לפרוע, או לכל הפחות להקטין, את חובותיה כלפי נושיה".
ביטון אמר השבוע ל"כלכליסט" כי "התחילה פה תעשייה מטורפת על סמך הבטחות שניתנו כל הזמן מצד משרד הבריאות, אבל בפועל זה לא קרה ושמו על התעשייה המון חסמים. אנחנו החברה היחידה שהקימה את כל שרשרת הערך מאפס. גייסנו אג"ח, הקמנו מפעל באשקלון ב־13 מיליון שקל, הקמנו חווה ב־24 מיליון שקל, רכשנו בית מרקחת, העסקנו 120 עובדים, פרנסנו משפחות, וכמונו חברות נוספות בשוק. לצערי, הרגולטור שהיה צריך להגן על החברות לא עשה זאת, ולא נתן לשוק להתפתח. מצד אחד לא נפתח השוק לכל הלקוחות שמעוניינים בקנאביס, בגלל החסמים הרבים שהוטלו והבירוקרטיה, וכמות הרישיונות שניתנו היא מוגבלת. מצד שני, כל מי שרוצה להיכנס לתחום יכול, והיבוא שנפתח פגע מאוד בחברות הישראליות. בנוסף, ההחלטה על אי הפללה של מי שצורך קנאביס תדלקה עוד יותר את השוק השחור, כי יש בישראל כ־1.5 מיליון צרכנים שעכשיו לא חוששים לעשן כשהעונש הוא קנס בלבד, אבל החברות שעובדות באופן חוקי לא יכולות למכור להם. התוצאה היא היצע של 120 טונות בישראל מול ביקוש של 45 טונות של מטופלי הקנאביס הרפואי, וזו בעיה. יש פה 40 חוות גידול, 18 בתי מסחר, 8 מפעלים. איך שלא מסובבים את זה — אי אפשר לכלכל את זה, זה הרבה יותר ממה שצריך.
בנוסף, המדינה גם לא ממש אפשרה לחברות ליצור בידול ולפתח מוצרים על סמך הפטנטים שלהן. ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהתחילה לטפל באמצעות קנאביס רפואי כבר ב־1996, יחד עם קליפורניה, ויש לנו דאטה בייס מטורף, אבל לא נתנו לחברות כמונו לפתח את זה בגלל חסמים — והכל נהפך לקומודיטי, לסחורה, בלי בידול, בלי אפשרות לשווק ובלי מתן אישור לייצא. נפגשנו עם כולם וניסינו להילחם, אבל אתה לא יכול עליהם, ובינתיים צריך להמשיך לשלם משכורות ולפעול. זה היה בלתי אפשרי, ולכן החברה בהנהלתי החלה לצמצם הפסדים בתחילת 2022 ולסגור פעילויות, כשצפינו את הקריסה שתתרחש ב־2023".
ביטון מסכם את דבריו: "לצערי, תהליכים בירוקרטיים ומלחמות אגו בין הגופים הצליחו להרוג ענף שלם. במקום להפוך את הפוטנציאל האדיר שהיה כאן למשהו כמו תעשיית ההייטק הישראלית, עם בידול וייחודיות, ולהפוך למובילים עולמיים עם יצוא גדול והרבה עובדים, ולעשות מזה כלכלה מטורפת — המדינה פשוט הרגה את זה ברמה הכי קשה שיכולה להיות, כשכמעט כל החברות בענף מפסידות — הפסד מצטבר של יותר מרבע מיליארד שקל. במקביל, החברות מחקו מיליארדים בשווי. לצערי, כל זה ייכנס לספרי ההיסטוריה".
בעלים של חברת קנאביס ציבורית נוספת שכשלה ומנייתה צללה, והדירקטוריון שלה החליט באחרונה על מכירת פעילותה, אמר ל"כלכליסט": "נבנה פה סקטור שנועד ליצוא, והחברות פה השקיעו מיליונים כדי להתאים עצמן לתקינה של האירופים — השקעה במערכות IT מתקדמות, הקמת מתקני גידול, חוות ומפעלים. המסר שהועבר לנו כל הזמן היה שהיצוא ייפתח בקרוב, אבל זה נמרח והתעכב, ולמרות החלטת ממשלה משנת 2019 על היצוא, בפועל משרד הבריאות שם בפנינו מכשול שהיה בלתי עביר, כי הוא לא נתן אישור לחברות לייצא וגרר רגליים. אז נוצר שוק לא הגון שבו ישראל מכירה במי שמייצר, מגדל ומעבד בחו"ל ומייבא לארץ, אבל מצד שני לא נותנת לחברות הישראליות לייצא לאותן מדינות. זה היה לא פרופורציונלי. אפילו סייבר התקפי נותנים לייצא ביתר קלות. אחת הבעיות היא שהכל מרוכז בידי אדם אחד במשרד הבריאות, שעומד בראש היק"ר. זה צנטרליזם מוחלט. אחרי החוויה הזו החלטתי שלעולם לא אקים בישראל חברה שתהיה תלויה בחסדי הרגולטור. כאיש עסקים אתה לא יכול לנהל כך ולא יכול לחזות מה יהיה. בסוף החברות הישראליות עבדו בשוק קטן, שהוא אמנם השלישי בגודלו בעולם, אבל עם המון שחקנים, והוא פתוח ליבוא די בקלות ואי אפשר היה לייצא ממנו — ולכן הוא נהפך ללא רווחי. כך החלום של אופרציה ישראלית שמייצרת ומייצאת לעולם כבר לא רלבנטי. בזמן שמשרד הבריאות הישראלי גרר רגליים, הקנדים יצרו כלים רגולטוריים שעזרו למגדלים בקנדה לייצא ולהשתלט על נתחי שוק, ואין ואקום בחיים ובעולם".
פעילי שוק הקנאביס מזכירים בעיקר שתי חברות, שהצליחו להחזיק ראש מעל המים, אף שגם שוויין צנח בחדות — אינטרקיור בראשות היו"ר אהוד ברק ושיח מדיקל מגבעת חן, שבבעלות משפחת שריד. זאת משום שהשכילו להיכנס גם לתחום בתי המרקחת לשיווק קנאביס, וכך למכור סחורה של אחרים. הן לא סמכו רק על היצוא, אלא ייבאו סחורה לארץ. "לעומתן, אלה שבנו על היצוא לא ממש הצליחו להתמודד עם המצב. הענף אכזב, כי מדינת ישראל דאגה לעשות לו וידוא הריגה", אומר אחד המנכ"לים של החברות שפחות הצליחו.
מנכ"ל שיח מדיקל יוגב שריד מדגיש שהחברה היתה מהראשונות בתחום ובמשך שנים מ־2008, "בסבלנות ובהדרגה למדנו את מוח הקנאביס". הוא רומז בעדינות שזו לא היתה מנת חלקן של החברות שעטו על הענף בשנים האחרונות בחיפוש אחר כסף מהיר. "עד 2021 עבדנו רק על החקלאות, ובמקביל הקמנו חברות טכנולוגיה לתחום הקנאביס שמשרתות אותנו. יצרנו זנים וגנטיקות שמלווים אותנו כבר 13 שנה, ומדי שנה אנו מוציאים 3–4 גנטיקות חדשות. לא זרקנו כסף על עסקאות אחרות, רק כדי להיות בכל שרשרת הערך, אלא בנינו איתנות פיננסית ותזרים חיובי, והמשכנו להתמקצע.
רק אחרי שהרגשנו מוכנים עברנו לשלב הבא, ובנינו את שרשרת הערך בצורה אחראית. התחלנו לרכוש בתי מרקחת, ויש לנו כיום שישה ברחבי הארץ, וזה עוזר לנו להבין את השוק, את המתחרים ואת צורכי הלקוחות. לפני חודשיים החלטנו לרכוש מפעל, וניצלנו הזדמנות לקנות אחד במחיר טוב, כי קריסה של חברות ומפעלים מייצרת הזדמנויות. אני קונה היום את המפעל, כי אני מרגיש שהחברה מוכנה להכיל את זה, והוא יהיה נכס ולא נטל. הרבה חברות התנהלו בצורה לא אחראית. הן עוד לא ידעו לגדל או לייצר, ולמרות זאת החליטו שהן עושות הכל כדי לשלוט בכל שרשרת הערך של שוק הקנאביס, וירו לכל הכיוונים. זו אולי כותרת טובה לעיתון שהן בכל השרשרת, אבל ברור שהן לא היו בשלות ומקצועיות מספיק בכל התחומים, וזו מעין בינוניות שבסוף מובילה לחוסר הצלחה".
לצד הכשלים הניהוליים האלה מציין גם שריד את קשיי הרגולציה, ש"מעמיסה על החברות הישראליות עלויות גדולות, שגורמת לנו להיות לא אטרקטיביים במחירים מול העולם. בנוסף, היתה ציפייה ששוק המטופלים בארץ יצמח הרבה יותר, ויינתנו יותר רישיונות ליותר התוויות. גם העובדה שהשוק נפתח ליבוא ללא הגבלות פגעה מאוד. לדעתי, מי ששם את כל הביצים בסל אחד, ולא משנה אם זה גידול ליצוא או יבוא, לא מצליח. תמיד האמנתי שחברה צריכה להיות בכל המגרשים, אבל בצורה אחראית ובעיתוי הנכון, כשהיא כבר מוכנה לכך, וגם להשקיע בעיקר ולא בתפל, כמו למשל בשמות נוצצים". לדברי שריד, "מבחינת היכולת לשרוד, כמו בכל שוק בתחילת דרכו, הפעמון בהתחלה עולה למעלה, ויש הרבה שחקנים, ואז הוא יורד למטה. אבל לאט־לאט המטוטלת תשתנה, והשוק ילך ויתייצב. אין מקום בשוק לכולם, וחלק מהחברות ייפלטו החוצה בעוד אחרות יתחזקו. זה טבעי".
גם שירי עדן מסתכלת קדימה על השוק ואומרת ש"יהיו בו מיזוגים ורכישות. מעט החברות שיודעות להרוויח בשוק ימשיכו להרוויח, לצמוח ולהגדיל נתחי שוק, ולבסוף השוק יגיע למצב מאוזן. לא עם עשרות יצרנים, אלא עם 5–6 יצרנים גדולים, ולכל אחד יהיו גם מותגים מיובאים. אז גם מחירי המניות צפויים לחזור להיות סבירים, כי כרגע מכפילי ההכנסות נמוכים בהשוואה לחברות קנאביס בינלאומיות. זה נובע מסוג של הענשה של החברות בענף, שכן לא יודעים מי מתוכן תשרוד, ולכן כל התחום סובל. ממש כמו שבזמן מחירי הבועה גם חברות גרועות תומחרו גבוה, כך גם עכשיו החברות הטובות נמצאות במחירי שפל בגלל התרסקות השוק — אבל גם זה יתאזן".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "משרד הבריאות והיק"ר פועלים לטובת ציבור החולים ובהתאם לרפורמת המדיקליזציה, המבוססת על רפואה מקצועית וכללי אתיקה, זאת במטרה שהטיפול בקנאביס יונגש למטופלים בדומה ככל האפשר לכל טיפול רפואי או תרופתי.
"לעניין היבוא — פתיחת השוק ליבוא נעשתה לאור מחסור בקנאביס למטופלים ומחירים גבוהים של מוצרי קנאביס, וגרמה לזמינות מלאה ולהורדת המחירים לטובת מטופלי הקנאביס.
"לעניין היצוא — ניתן לייצא מישראל כל מוצר קנאביס או חומר גלם, ובלבד שייעשה כדין ובהתאם להחלטת הממשלה בנושא. המשרד מקל ככל הניתן במתן האישורים הרגולטוריים הנדרשים לצורך היצוא. יש לציין כי בימים אלה, ובמסגרת מסקנות ועדת בועז לב, מקודמות תקנות מעבר מרישיונות למרשמים, שאמורות להעלות את הזמינות ולהגדיל את מספר הרופאים שיכולים להנפיק קנאביס במשרד הבריאות. בנוסף, בימים אלה המשרד נמצא בהליך RIA (הערכת השפעות רגולציה — ע"ק) ועתיד לפרסם נוהל עבודה חדש לטיוב הרגולציה בתחום".
