מזרחי טפחות הציג צמיחה של 33% ברווח הנקי ל-1.4 מיליארד שקל והגיע לתשואה להון של 22%
מזרחי טפחות הציג צמיחה של 33% ברווח הנקי ל-1.4 מיליארד שקל והגיע לתשואה להון של 22%
הבנק בניהולו של משה לארי הודיע על חלוקת דיבידנד של 490 מיליון שקל - 35% מהרווח הנקי; ההכנסות מריבית זינקו ב-29.6% ל-3.2 מיליארד שקל
בנק מזרחי טפחות סיים את הרבעון השני של 2023 עם רווח נקי של 1.4 מיליארד שקל - עלייה של 32.8% מהרבעון המקביל, ברקע עליית הריבית. הרווח הנקי משקף לבנק, בניהולו של משה לארי, תשואה להון בשיעור 22%.
לאור התוצאות החזקות, הודיע מזרחי טפחות על חלוקת דיבידנד של 490 מיליון שקל, המהווים 35% מהרווח הנקי.
עליית הריבית הביאה לזינוק של 29.7% בהכנסות מריבית שעמדו על 3.18 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-2.45 מיליארד שקל ברבעון המקביל. לצד זאת, חל שיפור משמעותי בניתוב כספי הציבור מהעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית. בעוד ששיעור כספי העו"ש מסך הפיקדונות עמד על 33.7% ברבעון המקביל ב-2022, כעת הוא ירד ל-22.3%.
לפי ניתוחי הבנק, עלייה של 1% נוסף בריבית צפויה להגדיל את הכנסות המימון ב-132 מיליון שקל. לעומת זאת, ברבעון המקביל אשתקד הצפי היה שעלייה של 1% תגדיל את הכנסות המימון ב-1.4 מיליארד. נתונים אלו משקפים שמרגע שהריבית במשק הגיעה לרמה מסוימת, המרווח המימוני של הבנקים הולך ומצטמצם.
תיק האשראי של הבנק המשיך בצמיחה איטית: התיק גדל ב-6.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והוא עמד בסוף הרבעון על 317 מיליארד שקל, כאשר ברבעון האחרון הוא צמח ב-1.5% בלבד. תיק המשכנתאות של הבנק, שהינו תיק המשכנתאות הגדול בארץ, צמח ב-6.1% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד, מעט פחות מקצב הצמיחה של תיק האשראי הכולל.
עיקר הצמיחה בתיק האשראי נרשמה הודות לאשראי לעסקים גדולים, שצמח ב-12.1% מאז הרבעון המקביל אשתקד, מתוכם 10.8% במחצית השנה האחרונה. בביקוש לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים חלה האטה משמעותית בחצי השנה האחרונה.
ההפרשות להפסדי אשראי של הבנק עמדו על 247 מיליון שקל - 0.31% מתיק האשראי. זאת לעומת 107 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהיוו 0.14% בלבד מתיק האשראי. כ-70 מיליון שקל הופרשו להלוואות פרטניות, כלומר הלוואות בהן קיים חשש נקודתי ליכולת ההחזר של הלווה. רוב העלייה בהפרשות נבעה מהפרשות קבוצתיות, שהסתכמו ב-177 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-50 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות הבנק מעמלות עמדו על 501 מיליון שקל, ירידה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אז הן עמדו על 508 מיליון שקל. בדומה לשאר המערכת הבנקאית, עיקר הירידה הוא בעמלות מניירות ערך, בשל ירידה בהיקף הפעילות.
הוצאות השכר, המהוות מרכיב משמעותי מסך הוצאות התפעול ולרוב מכבידות על שיפור יחס היעילות, עלו ב-9.2% ביחס לרבעון המקביל.
על אף זאת, יחס היעילות עמד על 38.1%, זאת בהשוואה ל-45% ברבעון המקביל, ובסיוע הרווחים הגבוהים במיוחד שהציג הבנק.
