סגור

בלעדי
הסעיף בחוק החברות שעלול לסכל את רכישתה של MAX על ידי כלל ביטוח

חוק השליטה בחברות ביטוח אוסר עליהן לבצע עסקאות מול עמיתים שלהן. כלל ביטוח וקרן ורבורג פינקוס, המוכרת, מנסות להיאחז בהסכם עם בעלי מניות המיעוט, פרשנות שספק אם ברקת יאמץ

הסיכויים של רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX בידי כלל ביטוח אינם גבוהים. כך מעריכים מקורבים לעסקה. המכשול המשפטי הבולט סביב אישור העסקה נוגע לאחזקה של 10% מ־MAX בידי העמיתים של כלל. בעיית ניגודי העניינים בנקודה הזו, כפי שרואה אותה רשות שוק ההון, נחשפה לראשונה ב"כלכליסט" יומיים אחרי חתימת העסקה. אבל כעת מתברר כי מדובר בעסקה שנוגדת את החוק.


רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX (לאומי קארד לשעבר) על ידי כלל החזקות נמצאת רק בשלב מזכר ההבנות הלא מחייב, שלפיו כלל ביטוח תרכוש את MAX מידי קרן ורבורג פינקוס לפי שווי חברה של 2.57 מיליארד שקל, כ־27% יותר מהשווי שלפיו נרכשה MAX מידי בנק לאומי (1.95 מיליארד שקל). ביתר המניות מחזיקות קבוצת ההשקעות אלייד (5%), חברת הביטוח מנורה מבטחים (10%) וכלל ביטוח (10%). זאת כאשר האחרונה מחזיקה את חלקה ב־MAX דרך כספי העמיתים, כלומר העמיתים של חברת הביטוח הם שימכרו את האחזקות לחברה־האם כלל החזקות - סיטואציה בעייתית בעיני רשות שוק ההון.

1 צפייה בגלריה
מימין: יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח, ו משה ברקת הממונה על שוק ההון
מימין: יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח, ו משה ברקת הממונה על שוק ההון
מימין: יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח, ומשה ברקת הממונה על שוק ההון
(צילום: עמית שעל)

חוק השליטה בחברות ביטוח אוסר על חברות ביטוח לבצע עסקאות מול העמיתים של אותה החברה. וכך, רכישה המתוכננת של MAX מהווה למעשה עסקה שבה כלל ביטוח קונה נכס (מניות) מעמיתיה, כלומר מהחוסכים בקופות הפנסיה שלה. יורם נווה, מנכ"ל כלל ביטוח שדוחף לעסקה, אף שברקע מנסה אלפרד אקירוב לרכוש את השליטה בכלל ביטוח, מנסה להתמודד עם הסוגיה באמצעות סעיף בהסכם של כלל ביטוח ו־MAX, שלפיו יש לוורבורג זכות drag along על כל בעלי המיעוט, קבוצת אלייד, מנורה וכלל ביטוח. משמעותה של זכות זו היא שוורבורג פינקוס יכולה לחייב אותם למכור את מניותיהם כשהקרן מחליטה למכור את חלקה. בתמורה, בעלי מניות המיעוט ב־MAX קיבלו זכות להצטרף למכירתה של חברת כרטיסי האשראי בידי ורבורג אם הם רוצים (tag along).
כלומר, כלל ביטוח בראשות נווה, שהוא הדמות הדומיננטית בחברה שהיא ללא גרעין שליטה, טוענת שהעמיתים הם סוג של צד פסיבי לפי ההסכם מול ורבורג פינקוס, והם מחוייבים למכור. הצדדים בעסקה מוכנים גם למצב שהעמיתים של כלל יישארו עם 10% מהמניות, וכלל ביטוח, באמצעות חברת האחזקות שלה וכספי הנוסטרו, תרכוש רק 90% מMAX.
גם התגובה הרשמית ששלחה כלל ביטוח לשאילתא בנושא מצביעה על כך: "בהתאם להסכם ההשקעה של עמיתי כלל ביטוח, כמו גם מנורה ואלייד בשנת 2019 ב־MAX וכמקובל בהשקעות מיעוט, לבעל השליטה ב־MAX (ורבורג) יש זכות bring along על המיעוט במקום שבו החליט למכור 100% מהמניות בMAX. במקרה (כזה) כאמור אין למנורה, אלייד או לעמיתי כלל שיקול דעת, ובלבד שיקבלו תמורה זהה לזו של וורבורג".
אבל ההסבר של כלל ביטוח לא צפוי לספק את הרשות שמתנגדת לעסקה. זאת משום שגם במקרה של הישארות העמיתים עם המניות ב־MAX, תישאל השאלה האם זה אכן הצעד הנכון להם, ומדוע עליהם לוותר על הזכות להצטרפות לעסקת המכירה. כלומר — כל מבט על העסקה שבה מעורבים העמיתים והחברה עצמה משני צידי המתרס, לא יכולה להיגמר לטובתם המוחלטת של העמיתים, ומעלה סוגיות משפטיות ועסקיות כבדות משקל.
רשות שוק ההון לא העבירה עדיין עמדה כלשהי לכלל ביטוח. עם זאת העמדה עשויה להגיע בקרוב גם אם לא בצורה רשמית.